לדלג לתוכן

מעגל תמורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מעגל תמורה הוא מעגל חשמלי תאורטי, המייצג על ידי רכיבים אידיאליים רכיב חשמלי אמיתי. מעגל התמורה הוא מודל מופשט של הרכיב האמיתי, וכך הוא מאפשר לבצע חישובים ולנתח את פעולת הרכיב, את תכונותיו החשמליות ואת תכונות המעגל החשמלי כולו בו נמצא הרכיב.[1] מעגלי תמורה בנויים מרכיבים ליניאריים ופאסיביים: נגדים, קבלים וסלילים. עם זאת, ניתן גם לדמות מערכות שאינן ליניאריות על ידי שימוש ברכיבים נוספים.

לדוגמה, לקבל מעשי הבנוי בטכנולוגיה נתונה יש מעגל תמורה כבאיור משמאל.

מעגל תמורה של קבל מעשי

כל הרכיבים באיור הם רכיבים אידיאליים, היינו:

  • הקבל C הוא קבל אידיאלי, ללא כל סממנים פאראזיטיים. אין לו זרם זליגה או התנגדות והשראות טוריים. יש לו רק קיבול "טהור".
  • זרם הזליגה דרך התווך הדיאלקטרי מיוצג על ידי הנגד האידיאלי והליניארי R-Leakage
  • הסממנים הפאראזיטיים כתוצאה מהמוליכים בהדקי הקבל וטכנולוגית החיבור מיוצגים על ידי הנגד R-series והמשרן L-Series, שניהם אידיאליים.

לא תמיד ניתן לתרגם תכונה פזיקלית כגון זליגה לרכיב ליניארי ואידיאלי יחיד. לעיתים בוחרים בפשרה המהווה קירוב מספיק לניתוח הזרמים והמתחים במעגל.

תכנון מעגלי תמורה מתבסס על משפט תבנין, משפט נורטון, מחלק מתח ועוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעגל תמורה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Johnson, D.H. (2003a). "Origins of the equivalent circuit concept: the voltage-source equivalent" (PDF). Proceedings of the IEEE. 91 (4): 636–640. doi:10.1109/JPROC.2003.811716. hdl:1911/19968.
ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.