לדלג לתוכן

מסע בין-כוכבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק במסע בין כוכבים במובן המדעי, הכלכלי והחברתי. אם התכוונתם לסדרת המדע הבדיוני, ראו מסע בין כוכבים.
מגח בוסארד, אחד מהכלים המוצעים תאורטית להשגת מהירות מתאימה למסע בין כוכבי.

מסע בין־כוכבי (באנגלית Interstellar travel) הוא מושג היפותטי המתאר את טיסתה של משימת חלל, מאוישת או בלתי מאוישת, בין כוכבים או בין מערכות כוכבי לכת. בהיעדר טכנולוגיות עתידיות שישפרו את המהירות, מסע זה צפוי לארוך זמן רב באופן משמעותי יותר מהמשימות לחקר מערכת השמש, בגלל המרחקים העצומים, ומסע אשר יארך זמן רב מדי יאבד מן הרלוונטיות שלו או בכלל מן הסבירות לעצם יכולת קיומו.

נכון לטכנולוגיה הקיימת כיום, לא נמצאות שיטות הנעה של חללית המציעות למעשה האצה למהירות הנדרשת לשם הגעה לכוכב אחר (ולו הקרוב ביותר) בזמן החיים הממוצע של בן אדם – אפילו במערכת היפותטית בה יש יעילות הנעה מושלמת, האנרגיה הקינטית המתאימה היא עצומה ביחס לסטנדרטים כיום. בנוסף, במהירויות אלו קיימת סכנה משמעותית של פגיעות המשימה בשל המהירות העצומה במקרה של התנגשות עם אבק וגז בתווך הבין־כוכבי ויש לפתח מערכות הגנה ייעודיות מפני חום ומפני עצמים בדרך.

למסע בין־כוכבי יש מספר יתרונות:

  • כבר בפיתוח חללית מתאימה ושיטות הנעה, כמו גם מערכות תקשורת עם החללית, יש יתרונות מחקריים שעשויים לשמש למטרות שונות מתחומים אחרים.
  • גיבוי לאנושות – עתיד כדור הארץ לא ידידותי לבני האדם, ובשלב כלשהו הדרך היחידה לשמר את המין האנושי תהיה באמצעות חיים מחוץ לכדור הארץ.[1] כלומר, יהיה צורך לפתח מושבות חלל של בני אדם.
  • יש למדע הרבה סימני שאלה בכל הקשור לתווך הבין־כוכבי. חלק מכל הקשור לכך הוא הימצאותו של חומר אפל, אשר מחקרים הראו[2] שהוא ישנו בגלקסיית שביל החלב בה נמצא כדור הארץ. תכונותיו של חומר זה הן עדיין חידה עבור אסטרופיזיקאים.[3]
  • קבלת מידע אודות הכוכבים הסובבים אותנו תאפשר להסיק מסקנות לגבי אפשרות קיומם של חיים גם במקומות אחרים. מסקנות אלו תתאפשרנה רק אם יימצאו חיים, כי הרי שמדובר בחלק זעיר ביותר ביקום (המוערך כמשתרע על פני מרחב של עשרות מיליארדי שנות אור[4]).

מגוון שיטות ודרכים להתמודדות עם הבעיות הוצעו עד כה, מספינת חלל רב־דורית שבה יגדלו דורות של בני אדם ועד לגשושיות מיקרוסקופיות. כמו כן, הוצעו גם מגוון של שיטות הנעה שיאיצו את המשימה למהירות הנדרשת, כמו אלו המבוססות על אנרגיה גרעינית או באמצעות קרני לייזר וכן שיטות המבוססות על פיזיקה תאורטית. למרות זאת, דרושה קפיצה טכנולוגיה משמעותית כדי להוציא זאת לפועל וישנם אתגרים רבים, כלכליים וטכנולוגיים, כדי להביא למימוש הדבר. לפי רוב הרעיונות, למסע בין כוכבי דרוש פיתוח של מערכת לוגיסטיקה אשר מסוגלת לשאת מיליוני טונות והספק בסדר גודל של ג'יגה ואט.

האתגרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרחק וזמן המסע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך מערכת השמש נמדדים המרחקים ביחידות אסטרונומיות, כאשר יחידה אחת שוות ערך למרחק הממוצע בין כדור הארץ לשמש (כ־150 מיליון קילומטר). כוכב הלכת נוגה, הקרוב ביותר לכדור הארץ נמצא במרחק 0.28 יחידות אסטרונומיות ואילו נפטון, המרוחק ביותר מן השמש, הוא במרחק 29.8 יחידות אסטרונומיות. וויאג'ר 1, העצם המלאכותי המרוחק ביותר אשר שוגר בשנת 1977, נמצא במרחק של 135 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ (נכון לאוגוסט 2016).[5]
לעומת זאת, בחישוב המרחק בין מערכות כוכבי לכת, מדובר במאות אלפי יחידות אסטרונומיות. לשם המחשה, פרוקסימה קנטאורי, הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש, הוא במרחק של 268,332 יחידות אסטרונומיות (פי 9,004 מאשר המרחק מנפטון). לכן, על פי רוב גם ההתייחסות למרחקים אלה היא בשנות אור, מרחק שאותו לוקח לקרן אור לעבור בשנה אחת של כדור הארץ. כך שניתן לראות את הדברים גם כך, שפרוקסימה קנטאורי נמצא במרחק 4.24 שנות אור מכדור הארץ, לעומת נפטון שנמצא במרחק 4 שעות אור או השמש במרחק 8 דקות אור. וויאג'ר 1, עד עתה במשך מעל ל-40 שנה, עברה מרחק של רק 1 חלקי 450 משנת אור אחת והיא החפץ הכי מהיר שהאדם יצר עד כה.

המרחקים כה עצומים שגם אם נשתמש ברקטות שמהירותן היא קילומטר בשנייה, הרי שהמסע יארך מיליון ורבע שנה אל הכוכב הקרוב ביותר.[6] אם נבקש להגיע מעבר לסביבה הקרובה שלנו ייקח מסע כזה דורות ארוכים באופן בלתי־נתפס, שכן גלקסיית שביל החלב גודלה הוא 100,000 שנות אור[7] ויש עוד מיליארדי גלקסיות. אפילו הזמן המינימלי של מספר שנות טיסה הוא רחוק מהניסיון והידע, במיוחד ככל שמדובר בבנייה ותכנון של משימות מאוישות.

השוואת המרחקים:

גרם השמיים המרחק ביחידות אסטרונומיות הזמן בו האור עובר את המרחק
הירח 0.0026 1.3 שניות
השמש 1 8 דקות
נוגה (כוכב הלכת הקרוב ביותר) 0.28 2.41 דקות
נפטון (כוכב הלכת הרחוק ביותר) 29.8 4.1 שעות
וויאג'ר 1 (העצם מעשה יד אדם המרוחק ביותר) 141.5 19.61 שעות
פרוקסימה קנטאורי (הכוכב הקרוב ביותר) 268,332 4.24 שנים
אנדרומדה (הגלקסיה הקרובה ביותר) 1.60628905x1011 2.54 מיליון שנים

אנרגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להגיע בפרק זמן סביר לכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ צריך לנוע במהירויות גבוהות מאוד. השינוי באנרגיה הדרוש להאצה למהירויות כאלו הוא עצום: מדובר למעשה בפי 100 מתפוקת האנרגיה של כל העולם כיום בשנה עבור חללית בגודל סביר.[8] זוהי כמות אנרגיה הגבוהה פי אלפים מזו שיכולות חלליות לספק כיום.

התווך הבין־כוכבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש ללמוד על התווך בין־כוכבי, מאחר שהוא סביבה לא מוכרת שעלולה להסב נזק לחללית בעת מפגש וחיכוך עם אבק וגז, בגלל המהירות היחסית לגופים הנעים בחלל והאנרגיה המושקעת בתנועה בחלל. מספר אמצעים להגנה על חלליות כבר נחקרו, שכן הם רלוונטיים גם עבור משימות קיימות, וגם הוצעו מערכות הגנה מפני אבק בין כוכבי.[9] עם זאת, עצמים גלויים לעין (אף על פי שהם נדירים בתווך הבין־כוכבי) עלולים להסב הרס לחללית, כמו גם שדה מגנטי.[10] סביבה זו עדיין לא מוכרת.

תקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תקשורת בין-כוכבית

קשר כלשהו עם המשימה, בין שהיא מאוישת או שהיא לא, חייב להיווצר על מנת שיהיה תוקף למחקר מדעי והן לצורך שליחת פקודות מחשב או הנחיות לצוות החללית; לא פחות חשוב מכך הוא הצורך לקבל מידע בחזרה, בעיקר בנוגע לממצאים. גלי רדיו נעים בחלל החיצון במהירות האור (300 אלף ק"מ בשנייה בקירוב),[11] לכן לשדר שמועבר מכדור הארץ לנמען במרחק שנת אור אחת ייקח שנה להגיע. כבר כיום במשימות מהחלקים החיצוניים של מערכת השמש לוקח זמן רב לקבל ולשלוח מידע באמצעות רשת חלל עמוק – למשל, מגשושית ניו הורייזונס כל שדר מסביבות כוכב הלכת הננסי פלוטו הגיע לכדור הארץ באיחור של 5 שעות בגלל המרחק. על מנת לתקשר עם משימות כה רחוקות יהיה צורך לפתח מערכת תקשורת למרחקים מתאימים. כמו כן, המידע יגיע באיחור של שנים ולא יהיה ניתן באמת לנהל "שיחת טלפון".

ניווט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניווט אסטרונומי מתייחס למיקום גרמי השמיים לעומת כדור הארץ,[12] אולם במרחק רב מכדור הארץ לא יהיה ניתן לצור קשר באופן שוטף לשם כך ולכן יהיה צורך לצייד את המשימה בכלי עזר נוספים כדי לקבוע את המיקום המדויק שיכוון לעבר היעד.

יעדים למסע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודות למרחק העצום, היעדים שאפשריים למסע שכזה (בטכנולוגיות המוכרות או המוצעות תאורטית־מדעית) נמצאים בטווח של מספר קטן של שנות אור. בסביבת מערכת השמש ישנם מספר כוכבים בעלי מערכת כוכבי לכת שניתן באמצעים מסוימים להגיע אליהם:

מערכת המרחק מהשמש (בשנות אור) הערות
אלפא קנטאורי 4.3 המערכת הקרובה ביותר. אלפא קנטאורי A הוא מסיווג ספקטרלי G2 הזהה לשמש אם כי הוא קצת יותר גדול ממנה. ישנן עדויות על המצאות כוכב לכת באזור ישיב – פרוקסימה קנטאורי b,[13][14][15] עם זאת מחקר מצביע על כך שלא ייתכנו חיים על פני כוכב-לכת זה.[16] בשנת 2017 גילה מערך של רדיו-טלסקופים במדבר אטקמה שבצ'ילה, ALMA (Atacama Large Millimeter Array), כי נמצאת חגורת אבק במערכת כוכבים זו – דבר שעשוי להעיד על קיומם של כוכבי לכת רבים שכן נוצרו שם,[17] פרופ' סטיבן הוקינג קרא לאנושות לפעול כדי להגיע לשם בתוך 600 שנים.[18]

נכון לתחילת 2017 נחתם הסכם בין יזמות Breakthrugh (אנ') לבין ארגון המצפה האירופי הדרומי (אנ'), במסגרתו הטלסקופ הגדול מאוד יחפש כוכבי לכת דמויי ארץ במערכת כוכבי לכת זו.[19]

מסע לכוכב הלכת ההוא במהירות של 1% ממהירות האור עשוי לארוך 422 שנה. חוקרים טוענים שיש לשלוח למשימה זו צוות גדול יותר מזה המינימלי של 32 אנשים מכיוון שבעת ההגעה ליעד צאצאיהם לא יהיו בריאים, בעיקר בגלל השלכות דומות לאלו של נישואי קרובים או של גילוי עריות.[20]

כוכב ברנרד 6 ננס אדום עמום מטיפוס ספקטרלי M4. תצפיות העידו כי כמעט לכל ננס אדום עשוי להיות כוכב לכת.[21] בנובמבר 2018 התגלה כי במערכת זו נמצא כוכב לכת דמוי ארץ[22]
סיריוס 8.7 הכוכב הבהיר ביותר בשמי כדור הארץ (מלבד השמש).
ε בארידנוס 10.8 עד אוגוסט 2016 היה הכוכב הקרוב ביותר שידוע שיש לו כוכב לכת המקיף אותו.[23] מערכת בעלת שתי רצועות אסטרואידים.
רוס 128 11 ננס אדום שב-13 במאי 2017 נקלטו אותות מכיוונו.[24] מאוחר יותר באותה השנה גילו אסטרונומים עדויות להימצאותו של כוכב לכת דמוי ארץ הסובב במרחק של כשמונה מיליון קילומטרים מהכוכב, אך עוצמת הקרינה שמגיעה אליו גדולה פי 1.38 בלבד מעוצמת הקרינה שאנו מקבלים מהשמש.[25] לפי הערכות ראשוניות, טמפרטורת הבסיס של רוס 128 b צפויה להיות בין 20 ל-60 מעלות צלזיוס, אך עוד לא ברור אם נמצא ב"אזור הישיב".[26]
τ בלווייתן 11.8 כוכב הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי G8. הבהירות הנראית שלו היא 3.50, כך שניתן לראותו בקלות ממקום חשוך.
YZ בלווייתן 12.13 ננס אדום שבשנת 2017 התגלו במערכת שלו שלושה כוכבי לכת בעלי מסה הדומה לזו של כדור הארץ.[27]
כוכב טיגרדן 12.55 במחקר שפורסם בשנת 2019 אושרו שני כוכבי לכת במערכת זו, כוכב טיגרדן b וכוכב טיגרדן c, אשר המסה שלהם דומה לזו של כדור הארץ ומסלול היקפם את הכוכב עשוי לאפשר הימצאותם של מים במצב נוזלי.[28]
וולף 1061 14~ כוכב הלכת וולף 1061 C (אנ'), שהוא פי 4.3 גדול מכדור הארץ וייתכן שהוא סלעי,[29] נמצא בחלקו הפנימי של האזור הישיב ולכן חוקרים סבורים שיש לו אטמוספירה דומה לזו של נוגה.[30]
גליזה 581 20.3 מערכת של מספר כוכבי לכת. כוכב הלכת המשוער גליזה 581g,[31] וכן גליזה 581d שכבר נצפה, נמצאים באזור ישיב.
גליזה 667 C 22 מערכת עם לפחות שישה כוכבי לכת ובה שלושה כוכבי לכת דמוי ארץ.[32]
וגה 25 כוכב צעיר יחסית לשמש – גילו מוערך בפחות מחצי מיליארד שנים. זהו כוכב הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי A0 V.
TRAPPIST-1 39.13 ננס קר מאוד (Ultra-cool dwarf) מסיווג ספקטרלי M8V. לפי תגלית מתחילת 2017 נמצאו במערכת כוכבים זו שבעה כוכבי לכת סלעיים באזור ישיב.[33] בחודש אוגוסט באותה שנה גילה טלסקופ החלל האבל סימנים ראשונים להימצאותם של מים בכוכבי הלכת שהתגלו.[34]

שיטות למסע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשושית בלתי מאוישת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גשושיות בלתי מאוישות על סף חציית גבול מערכת השמש, חלקן כבר מחוץ לה. הן תמשיכנה לנוע לחלל בתווך הבין־כוכבי.

שיטות הנעה המבוססות על טכנולוגיות קיימות או על כאלה הנמצאות בפיתוח ותכנון בפועל, תבאנה את הגשושית לכוכב הקרוב בטווח זמן של בין מאה שנים לאלפי שנים[35] וזאת בדומה למה שכבר נעשה בתוכנית וויאג'ר.[36] כאשר לא נשלחים בני אדם לחלל המורכבות פוחתת וגם העלויות, אך יש טעם במשימה כזו אך ורק אם תצליח להגיע לזמן מסע סביר על מנת שיהיה למשימה ערך כלשהו למדע או לאנושות.
מספר שיטות שהועלו הן: פרויקט דדלוס, פרויקט איקרוס (אנ'), פרויקט לונגשוט (אנ') וכן פריצת דרך סטארשוט (אנ').[37]

מאמר של יוניברס טודיי[35] (Universe Today) מציע שלושה רעיונות למסע לפרוקסימה קנטאורי:

  • מנוע יונים (81 אלף שנים) – הוא אמנם יעיל ממנועים אחרים, אבל לוקח לו זמן רב להאיץ למהירות גבוהה.[38] פרק זמן זה ארוך ביותר וספק אם הוא בעל ערך מדעי בעבור הדורות הנוכחיים כשבזמן המסע יחלפו כ־2,700 דורות של בני אדם על פני כדור הארץ.
  • סיוע כבידתי (19 אלף שנה) – מבוסס על המהירות אותה השיגה הליוס 2 תוך שימוש בכבידה של השמש להאצתה. גם אם תגיע החללית בסיוע כבידתי למהירות של הליוס 2, עדיין יחלפו 600 דורות על פני כדור הארץ בתקופה זו.
  • הינע גרעיני (85 שנים) – פרויקט אוריון שנוסד בשנת 1958 ביקש לנצל את כוחם של הפיצוצים הגרעיניים כדי לספק עוצמת דחיפה עצומה וממוקדת. פרויקט זה הופסק לאור כניסתה לתוקף של האמנה למניעת ניסויים גרעיניים באטמוספירה, בחלל החיצון, ותחת פני המים והחשש לזיהום החלל ברדיואקטיביות. ההערכה היא שכוח זה יעניק לחללית מהירות של 5% ממהירות האור.
הדמיית פעולת קרני לייזר לשם האטת מפרש שמש

גשושיות זעירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו רעיון גשושיות זעירות אשר מסוגלות לנוע במהירות שהיא חמישית ממהירות האור. קרני לייזר מכדור הארץ יכוונו מפרש שמש אשר יאיצו את הגשושיות למהירות הרצויה ובכך יגיעו הן לאלפא קנטאורי בתוך 20 שנים.[39][40] פרויקט נוסף של אוניברסיטת מישיגן[41] עובד על חלקיקים זעירים אשר יהיו מסוגלים לתת דחיפה אל קרוב למהירות האור, שכן לפי תורת היחסות הפרטית לא ניתן לעבור את מהירות האור.[42][43]

משימות מאוישות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשימה מאוישת יש מספר מכשולים גדולים מאוד. נכון לידע האנושי כיום לא ניתן לשלוח במהירות גבוהה מספיק שיגיעו לכוכב קרוב בזמן סביר כדי שיהיה ניתן להפיק ממנו מידע רלוונטי לאנושות שעל פני כדור הארץ, כלומר שליחת אנשים היא רק בלית ברירה לשימור המין האנושי כאשר יש יסוד להניח שכולו יושמד בעתיד הנראה לעין. מדובר על זמן איטי במיוחד שידרוש במקרה המהיר ביותר גידול של דורות בתוך החללית.
לגבי מהלך המסע ותכנונו ישנן מספר בעיות נוספות[44]:

  • מימון – נראה שלאף ממשלה אין אינטרס לממן פרויקט של מאות מיליארדי דולרים וגם אין מודל עסקי להרוויח מכך כסף. יתרה על כן, תהליך של התיישנות הטכנולוגיה שבה ישתמשו עשויה להביא לכך שמשימות עתידיות תעקופנה את החללית. לכן, אין סיבה לאף אחד לממן פרויקט כה שאפתני.
  • בטיחות – גם אם נצליח לשלוח חללית שנעה במהירות הקרובה למהירות האור, אין לה כל דרך לגלות באמצעות מכ"ם כלשהו (או אמצעי אחר) עצמים בדרך וגם לא תהיה אפשרות לנווט במהירות כזו כדי לברוח. משימה זו עלולה להוות סיכון ממשי לבני אדם.
  • מסע כה ארוך יחייב מערכת של ייצור עצמי של מזון, הפקת אוויר לנשימה וקיום צרכים של בני אדם לאורך דורות, שכן לא יהיה ניתן לאחסן צידה לדרך. האדם על החללית יצטרך להסתפק במינימום שבמינימום ההכרחי בלבד. כמו כן, הנוכחי יצטרכו להגן על עצמם מפני הקרינה שגורמת לסרטן ורכישת ידע באונקולוגיה כמו במקצועות רפואיים אחרים, למשל הנגזרים משינוי בעצמות, בשרירים ושאר תופעות שחווה האדם החלל.[45] אנשי המשימה יצטרך להתמחות במגוון רחב של נושאים, מאחר שלא יהיה להם פתרון מגורמים חיצוניים – אפילו לא דרך אמצעי תקשורת במרחקים עצומים כאלה.
  • גם משימות מהירות תמשכנה כמה שנים לאור המרחק, אבל קל וחומר משימות איטיות יוצרות בעיות נוצרות הקשורות ביחסים בין בני אנוש. היבטים של פסיכולוגיה חברתית – דומה להשפעות פסיכולוגיות של שהות ממושכת בצוללות,[46] רק לתקופת זמן ממושכת הרבה יותר ובמרחק הרבה יותר רב מהבית, אנשים במסע כה ארוך חייבים לדעת לחיות בסביבה תחומה ואין בעצם לאן לברוח... ככל הנראה שמצב נפשי קשה עלול לתת את אותותיו. אדם אשר התנדב למסע השאיר מאחור את המשפחה, החברים וכל הסביבה התרבותית ואין אפשרות תקשורת, שכן רשת חלל עמוק תוכל לספק תשדורת רק עד קצה מערכת השמש, מעבר לכך שדר שיוצא מכדור הארץ יגיע בזמן מאוחר מדי כדי לנהל שיחה בהחזרת שדר (ואף בתוך מערכת השמש) – כלומר, אנשי החללית יהיו בודדים לחלוטין.

מספר רעיונות ושיטות מוצעים:[44]

ספינת דורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון הוא שיאיישו את החללית בני אדם שיתחזקו את החללית ויעסקו במשימות יומיות תוך שהם מגדלים דורות של צאצאים. בחלק מהרעיונות העתיקים יותר, הספינה דומה עקרונית ל"תיבת נח" (כפרפרזה לסיפור התנ"כי) מאחר שמעבר לבני אדם יצטרכו להיות בה גם מספר מינים של צמחים ואולי גם של בעלי חיים.[47] אפילו בהנחה שכל הדורות שיגודלו על הספינה ויחונכו באותה סביבה טכנולוגית בלי שום בעיה, יש לרעיון זה קושי רב מאחר שהוא מביא איתו הומוגניות ב־DNA ודבר זה יוצר מקרים של פיגור שכלי ומחלות גנטיות. יתרה מכך, גם עצם ההתרבות בחלל בכל שלביה נתונה בספק בגלל חוסר הכבידה, הקרינה והעדר מחזוריות של יום ולילה.[48]

כדי להימנע מכך יהיה צורך להטיס מלכתחילה כמות של כמה מאות אנשים ממגוון מטענים גנטיים, מה שיוסיף כובד לספינת הדורות ויאט את קצבה, או לחלופין, הארכת תוחלת החיים אפילו עד כדי חיי נצח.

ערנות מושהית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדענים וכותבים שונים מניחים שקיימות שיטות להכניס בני אדם באופן מכוון לערנות מושהית (Suspended animation). מצב זה מתאפשר באמצעות תרדמת חורף, כמו אצל יונקים מסוימים (רק לתקופה ארוכה הרבה יותר), או באמצעות קריוניקה שתשמר את בני האדם עד לקרבתם ליעד. נכון לשנת 2014 כבר נעשו ניסויים[49] בהקפאת בני אדם ושימורם בדרך זו.

ספינת עוברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חללית רובוטית נושאת כמות של עוברים בשלביהם המוקדמים במצב של הקפאה, כאשר תגיע החללית ליעד העוברים יופשרו ויתפתחו בתוך רחם מלאכותי. באופן זה תיווצר מושבת חלל בידי האנשים שייווצרו בתוך החללית. רעיון זה לוקה מאוד מבחינה מוסרית, שכן בשם האנושות כביכול נשלחים עוברים לגדול בעצמם ללא הכוונה הורית ובשם רעיון שלא יהיה למין האנושי בכדור הארץ שום תועלת ממנו ככל הנראה.

דילוג בין "איים" בתווך הבין־כוכבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלל אינו ריק לחלוטין – בקצה מערכת השמש של את עננת אורט וייתכן שטכנולוגיות עתידיות תצלחנה לזהות כוכבי לכת תועים. באופן תאורטי בשלב זה, אפשר באלה להקים תחנות שיעזרו להשלים את המסע הארוך בדילוגים שיחסכו קושי של טיסה ארוכה. כמו כן, באותן תחנות יוכלו להפיק אנרגיה ובכך לתדלק את המשימות – דבר זה ייתן מענה מסוים לאתגר האנרגיה שצריכה להיות מופקת במסע כזה.

במסגרת פרדוקס פרמי הועלתה הסברה שכך תרבויות של חוצנים אמורים לעשות, אולם בפועל זה לא קרה לפי הפרדוקס.

התרחבות זמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לחשוב שלא ניתן לטוס וגם לחזור במרחק של מעבר ל־20 שנות אור, מתוך הנחה שטייס חלל כשיר למשימה רק בגילאים 20–60 ומתוך ההבנה המדעית שלא ניתן להשיג את מהירות האור. עם זאת, הנחה זו אינה עולה בקנה אחד עם תופעת התארכות הזמן מאחר שעל חללית שתאיץ למהירות הקרובה למהירות האור תחול אחת המשוואות של תורת היחסות הפרטית, לפיה ככל שנעים מהר יותר כך הזמן עובר לאט יותר.[50] במילים אחרות, אם יתאפשר לאדם לנוע במהירות גבוהה ביותר תהיה אפשרות שיחזור לכדור הארץ בגיל הרבה יותר מוקדם מאשר האנשים שנולדו איתו באותה שנה ונשארו בכדור הארץ.

מסע בין גלקסיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, אפילו מסע למערכות כוכבים המרוחקות שנות אור בודדות צפוי לארוך זמן רב בשימוש בטכנולוגיות הקיימות נכון לתחילת המאה ה־21, עד כדי כך שמסעות מעין אלו לא ייתכנו כלכלית, מחקרית או מעשית. לא כל שכן כשמדובר במסע לגלקסיה אחרת, אז המרחקים הם עצומים בקנה מידה הרבה יותר גדול – בעוד שכוכבים שכנים הם במרחק שנות אור בודדות, הרי שהמרחק לשכנות הקרובות ביותר של שביל החלב הוא בין מאות אלפים למיליוני שנות אור. משמעות הדבר היא שאם תנוע החללית במהירות האור (שהיא המקסימלית מאחר שלא ניתן לעבור אותה, כאמור) המסע לגלקסיה שכנה ייקח לכל הפחות מאות אלפי שנים.
לשם הבנת הממדים, אפילו הגלקסיה הננסית (לוויינית לשביל החלב) הכי קרובה, גלקסיה ננסית בקבוצת הכלב (Canis Major Overdensity), נמצאת במרחק של 42,000 שנות אור ממרכז גלקסיית שביל החלב – פי 10,000 מהמרחק לכוכב הקרוב ביותר; הגלקסיה הקרובה ביותר, אנדרומדה, נמצאת בזמננו במרחק של 2.5 מיליון שנות אור.

בהתאם לכך, מסע שכזה הוא בגדר רעיון היפותטי ורחוק מכל יכולת של האנושות לתכנן וקל וחומר להוציא אל הפועל. במילים אחרות, ההתייחסות למסע שכזה נמצאת, נכון לתחילת המאה ה־21, אך ורק במחוזות המדע הבדיוני – אלה משתמשים במושגים כמו חור תולעת כיישום מעשי לקיצור מרחקים בין גלקסיות, כמו בסדרה "מסע בין כוכבים" למשל, ואף כמעבר ליקום מקביל. עם זאת, מבחינה מדעית אין שום דבר שפוסל את הרעיון מלהיות ישים[דרוש מקור], השאלה היא של תועלת ותמורה להשקעה. מכיוון שמדובר במשימה כה ארוכה מוטל ספק רב אם תהייה בה תרומה למחקר המדעי או לאיזושהי מטרה אחרת.

בעיות ופתרונן האפשרי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • במסע מאויש יידרשו אמצעים להארכת חייהם של האסטרונאוטים, עד כדי אפשרות של חיי נצח. אחד מהפתרונות המוצעים הם של העלאת תודעה ושימור הגוף בדרכים אחרות. כמו כן, מוצע הרעיון של ספינת דורות, בה עדיין יישמר טווח יחסית נמוך של דורות בגלל התרחבות הזמן.
  • תקשורת – החללית צריכה להיות עצמאית לחלוטין, מאחר שבמרחקים כה גדולים לא ניתן יהיה להעביר הנחיות למחשב החללית. הסיבה היא ששדר בחלל נע במהירות האור, כלומר שדר הנשלח לחללית במרחק מיליון שנות אור יגיע לחללית עוד מיליון שנה. במצב כזה אין טעם לאותו השדר, אותו דבר בנוגע לממצאים שיגיעו בחזרה אחרי פרקי הזמן האמורים.
  • מהירות – אם למערכות כוכבים בסביבה הקרובה אפשר להגיע תוך הסתמכות על מהירות של אחוזים בודדים ממהירות האור, הרי שבמסע לגלקסיה שכנה, אם ימצאו "קיצורי דרך" בעתיד, עדיין יצטרכו לנוע במהירות הקרובה למהירות האור. אחת האפשרויות היא האצת מהירות המילוט משביל החלב באמצעות חור שחור על־מסיבי הנמצא במרכזו.

ביקורת וספקנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספקנות טוענת כי כמות האנרגיה הדרושה למשימה שכזו היא עצומה וקשה להשגה. מעריכים שכמות האנרגיה הדרושה למשימה זו היא פי 100 מכמות האנרגיה המופקת בעולם כולו במשך שנה.[8] טענה נוספת מתייחסת לערכו המדעי לצורכי מחקר בתחום האסטרונומיה, ישנו כבר מחקר מעמיק לחיפוש אחר כוכבי לכת דמויי ארץ וטוענים שאין תרומה לידע בתחום הזה במסגרת הזמן שמתאפשר למשימה כזו להתבצע.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שחר שילוח, כדור עובר, באתר nrg‏, 7 בינואר 2008
  2. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, מחקר: נמצאה ראיה לחומר אפל במרכז שביל החלב, באתר הארץ, 11 בפברואר 2015
  3. ^ חגי אדרי, השאלות הגדולות שהפיזיקאים מנסים עדיין לפענח, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2016
  4. ^ עד כמה גדול היקום שלנו?, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 6 במרץ 2010
  5. ^ JPL.NASA.GOV. WHERE ARE THE VOYAGERS? (באנגלית)
  6. ^ רולף שורך, האם יש שם מישהו?, מעריב, 21 בפברואר 1969
  7. ^ מרחקים וגדלים ביקום – המסע בחלל במהירות האור, באתר מצפה הכוכבים ברקת
  8. ^ 1 2 Ian O'Neill, Bad News: Interstellar Travel May Remain in Science Fiction, in Universe Today website, Article Updated: 24 Dec, 2015 (באנגלית)
  9. ^ Westover, Shayne (27 March 2012). Active Radiation Shielding Utilizing High Temperature Superconductors(PDF). NIAC Symposium. (באנגלית)
  10. ^ יעל פטר, ‏מה מחזיק את הענן הבינכוכבי במקומו? התעלומה נפתרה, באתר "הידען", 9 בינואר 2010
  11. ^ חיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ, במידע לתלמידים באתר של סוכנות החלל הישראלית.
  12. ^ גיא ניר, מכון ויצמן למדע, מכון דוידסון לחינוך מדעי, איך מנווטים בחלל?, באתר ynet, 28 באפריל 2018
  13. ^ איתי נבו, מכון ויצמן, מכון דוידסון, כוכב דמוי כדור הארץ התגלה במרחק של 4 שנות אור, באתר ynet, 24 באוגוסט 2016
  14. ^ זהבית שאשא ואטילה שומפלבי, הישראלי שהיה שותף בגילוי כוכב הלכת: "ייקח עשרות אלפי שנים להגיע לשם", באתר ynet, 25 באוגוסט 2016
  15. ^ אתר למנויים בלבד קנת צ'אנג, הניו יורק טיימס, התגלה כוכב הלכת הקרוב ביותר לכדור הארץ שתנאיו עשויים לאפשר חיים, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2016
  16. ^ מחקר: לא ייתכנו חיים על "פרוקסימה בי", באתר ynet, 14 בפברואר 2017
  17. ^ עודד כרמלי, עדויות ראשונות למערכת עולמות באלפא קנטאורי, באתר של סוכנות החלל הישראלית, 5 בנובמבר 2017
  18. ^ פרופ' הוקינג: כדור הארץ יהפוך ל"כדור אש רותח", באתר ynet, 9 בנובמבר 2017
  19. ^ אבי בליזובסקי, ‏פרויקט Breakthrugh Starshot של יורי מילנר יממן חיפוש כוכבי לכת במערכת אלפא קנטאורי, באתר "הידען", 15 בינואר 2017
  20. ^ Matt Williams, What’s the Minimum Number of People you Should Send in a Generational Ship to Proxima Centauri?, in "Universe Today" website, 14 Jun, 2018 (באנגלית)
  21. ^ אבי בליזובסקי, ‏כמעט לכל ננס אדום עשוי להיות כוכב לכת, באתר "הידען", 5 במרץ 2014
  22. ^ אליסף קוסמן, "סופר ארץ" התגלה במרחק של 6 שנות אור מאיתנו, באתר ynet, 14 בנובמבר 2018
  23. ^ כוכב לכת מסביב לאפסילון ארידני נמצא בשלבים הראשונים להתהוותו, באתר "הידען", 5 באוגוסט 2000
  24. ^ AFP, במרחק 11 שנות אור: אותות מוזרים נקלטו מהכוכב, באתר ynet, 19 ביולי 2017
  25. ^ איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, 11 שנות אור מאיתנו: התגלה כוכב לכת תאום-ארץ, באתר ynet, 15 בנובמבר 2017
  26. ^ עודד כרמלי, התגלה תאום כדור הארץ 2 והוא הולך ומתקרב, באתר של סוכנות החלל הישראלית, 15 בנובמבר 2017
  27. ^ Discovery alert! Three Earth-mass neighbors, באתר נאס"א, 28 באוגוסט 2017 (באנגלית)
  28. ^ אסף רונאל, חוקרים מצאו שני מועמדים מובילים בחיפוש אחר חיים בכוכבי לכת אחרים, באתר הארץ, 18 ביוני 2019
  29. ^ אבי בליזובסקי, ‏התגלה כוכב הלכת הקרוב ביותר למערכת השמש הנמצא באיזור החיים של מערכת השמש שלו, באתר "הידען", 18 בדצמבר 2015
  30. ^ מדענים מחפשים סימני חיים ב־Wolf 1061c, באתר ynet, 23 בינואר 2017
  31. ^ אבי בליזובסקי, ‏כוכב הלכת הדומה ביותר לכדור הארץ התגלה במרחק 20 שנות אור, באתר "הידען", 1 באוקטובר 2010
  32. ^ אבי בליזובסקי, ‏שלושה כוכבי לכת באיזור החיים של כוכב סמוך, באתר "הידען", 26 ביוני 2013
  33. ^ אתר למנויים בלבד נאס"א: גילינו מערכת שמש עם שבעה כוכבי לכת דמויי כדור הארץ, באתר הארץ, 22 בפברואר 2017
  34. ^ Hubble delivers first hints of possible water content of TRAPPIST-1 planets, באתר של טלסקופ החלל האבל, 31 באוגוסט 2017 (באנגלית)
  35. ^ 1 2 יוניברס טודיי, ‏כמה זמן יקח להגיע לכוכב הקרוב ביותר?, באתר "הידען", 24 ביולי 2008
  36. ^ רויטרס‏, היסטוריה בחלל: וויאג'ר 1 עזבה את מערכת השמש, באתר וואלה, 13 בספטמבר 2013
  37. ^ אן פינקביינר, ‏כיצד לטוס לכוכב אלפא סנטאורי במהירות האור כמעט, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, 20 באפריל 2017
  38. ^ מערכות הנעה יוניות, באתר "השנה הבינלאומית לאסטרונומיה 2009"
  39. ^ אבי בליזובסקי, ‏סטיבן הוקינג ומארק צוקרברג מכוונים לכוכבים, באתר "הידען", 21 באפריל 2016
  40. ^ עומר כביר, החלליות הזעירות של הוקינג, מילנר וצוקרברג יחקרו את אלפא קנטאורי, באתר כלכליסט, 12 באפריל 2016
  41. ^ ערך בוויקיפדיה האנגלית: (Nano-particle field extraction thruster)
  42. ^ האם אפשר לעבור את מהירות האור?, דבר, 5 בפברואר 1973
  43. ^ אבי בליזובסקי, ‏340 שנה לקביעת מהירות האור, באתר "הידען", 7 בדצמבר 2016
  44. ^ 1 2 רן לוי, על מסעות ארוכים אל הכוכבים, מתוך גיליון מספר 12 - "הזמן: בין מדע לאמנות, אפריל 2009", היחידה להיסטוריה ותאוריה, בצלאל
  45. ^ ד"ר איתי זיו, חשיבות כח השריר בחלל – אסטרונאוטים.
  46. ^ אבי אליהו, ‏לוחמי הצוללות נחשפים: "אי אפשר לצאת כשנמאס", באתר ‏מאקו‏, 21 בפברואר 2013
  47. ^ מסע בן אלף שנים, על המשמר, 5 בספטמבר 1952
  48. ^ עודד כרמלי, מתרבים בדרך למאדים, באתר סוכנות החלל הישראלית, 8 באוקטובר 2017
  49. ^ גלי וינרב, ‏5 פריצות הדרך המדעיות הכי חשובות בשנה האחרונה, באתר גלובס, 9 בינואר 2015
  50. ^ איך מתאפשרת נסיעה בזמן כשנעים במהירות האור? אברהם, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 בספטמבר 2009
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מסע_בין-כוכבי&oldid=39934786"