מסורת הפלאים המופתיים

מסורת הפלאים המופתיים

מידע כללי
מאת	צָאו פִּי
שפת המקור	סינית קלאסית
סוגה	סיפורים על טבעיים

מסורת הפלאים המופתיים (בסינית מסורתית: 列異傳; בסינית מפושטת: 列异传; בפין-יין: Liè Yì Zhuàn, לְיֵה יִי גְ'ווָאן) הוא ספר סיני קדום המכיל סיפורים קצרצרים על מקרים על-טבעיים. חלק מן המקרים והדמויות מוכרים גם ממקורות מקבילים, וחלקם ייחודיים, ומאוזכרים בהם קדושים, אלים, שדים ורוחות.

הספר אבד עם השנים, אך צוטט ביצירות רבות. הציטוטים אוגדו וסודרו על ידי לוּ שׂוּ'ן בספרו שחזור סיפורים עתיקים, לכדי שחזור חלקי של הספר המקורי.

תוכן היצירה

הספר מכיל אוסף של סיפורים על-טבעיים או סיפורים מוזרים אשר רבים מהם שימשו ביצירות מאוחרות יותר שעסקו בעל-טבעי. הקטעים מהם מורכב הספר הם ברובם תיעודי שמועות, אך יש ביניהם גם לא מעט סיפורים עממיים בעלי עלילה מלאה יחסית. המקרה הקדום ביותר בספר הוא מתקופת הקיסר הצהוב, והמאוחר ביותר מאזור 256-260 לספירה, ובכך הוא מכסה תקופת זמן ארוכה מאוד, ומכיל כמה אגדות עתיקות שהשתרשו כבר בתקופתו. לוּ שׂוּ'ן ציין כי הסיפורים כולם מעלים על נס את העל-טבעי.

רוב הסיפורים ביצירה מאדירים טכניקות וקדושים דאואיסטיים. כך מופיעים בספר סיפור על לוּ שָׁאוצְ'ייֵן בעל הקדושה שטיפל ברוח-נחש, סיפורים על פֵיי צָ'אנְגְפָאנְג שיכל לפקוד על הרוחות ולכווץ מרחקים, סיפור על איש הדאו שיכל להפגיש את החיים עם המתים, מקרים של החייאת מתים, וכו'.

סיפורים אחרים מתארים פגיעת שדים באדם. כך בסיפור על טָאן שֶׁנְג המתאר נישואי-שדים, או בסיפורים על הכסף והזהב של גָ'אנְג פֶן, על ציור העכבר שנעשה לשד, או על רוחות הקרפיון או הנחש. וסוג שלישי של סיפורים עוסק ברוחותיהם של המתים ובתיאורים בודהיסטיים של אלמנטים כמו עולם המתים וחזרה מן המוות.

בסיפורים אחרים ניתן לראות אלמנטים נוספים של העל-טבעי, כגון חפצים חיים, מבנים רדופים, שינויי צורה, הפיכת יצורים חיים לאבנים, נבואות, ואף כמה אזכורים סתומים של חפצים בסיטואציות על טבעיות שחשיבותם לא ברורה.

בספר מופיע גם הסיפור המפורסם על דְזונְג דִינְגְבָּוֹ אשר מכר שד - סיפור אשר על פי לְיוֹ שׁוֹאוּחְווָה קיבל חיזוק בתקופה המודרנית כאשר שימש עם סיפורים דומים על חוסר-פחד מפני שדים' לחיזוק רוחו של העם הסיני בידי המהפכנים הקומוניסטים.

היוצר

התיעוד הקדום ביותר של "מסורת הפלאים המופתיים" נמצא בספר סְווֵי תחת "תיעוד רישומי קלאסיקות". שם נכתב כי יוצר הספר הוא צָאו פִּי הקיסר וֶן מוֵיי (187-226 לספירה). אולם בספר מתוארים מקרים מתקופות גֶ'נְגְשְׁה (240-249 לספירה) וגָאנְלוּ (256-260 לספירה), ולפיכך ב"ספר טאנג הישן" וב"ספר טאנג החדש" מתקופת שושלת סונְג מצביעים על גָ'אנְג חְווָה (232-300 לספירה) בתור הכותב, אך בשני הספרים מדובר בפריט מתוך רשימת שמות ספרים והם אינם מציגים מובאות למידע שהם מספקים.

יָאו גֶ'נְדְזונְג מתקופת שושלת צ'ינג סבר כי צָאו פִּי אכן כתב את הספר, בעוד גָ'אנְג חְווָה כתב לו הרחבות, ולאחר מכן נפוצה ההתייחסות לשני הכתבים כטקסט אחד, אך גם הוא לא הציג הוכחות.

עם זאת, גם הספר "פרשנות לתיעוד שלוש הממלכות" מתקופת שושלת לְיוֹ סונְג (420-479 לספירה) וגם הספר "פרשנות לקלאסיקה של הנהרות" מתקופת שושלת וֵיי הצפונית (386-534 לספירה) מציגים ציטוטים מ"מסורת הפלאים המופתיים". כך שבהחלט ייתכן שהכותב חי בתקופת שושלת וֵיי או שושלת גִ'ין.

לפיכך הייחוס המקובל כיום הוא לצָאו פִּי, בנו השני של צָאו צָאו, אשר ירש את הקיסרות מאביו, ונחשב חובב תרבות ידוע ומשורר. הייחוס לצָאו פִּי אף מקבל חיזוק מכך שאמנויות האלמוות הדאואיסטיות והעיסוק בשדים ובעל-טבעי הכו שורש בימיו, והיו חביבים במיוחד עליו ועל אביו.

המקורות מהם ליקט ושיחזר לוּ שׂוּ'ן את היצירה

• המקראות הקיסריות של עידן טָאיְפִּינְג (太平禦覽)
• העתקי הספרים של האולם הצפוני (北堂書鈔)
• פרשנות לקלאסיקה של הנהרות (水经注)
• ספר הָאן המאוחרת (後漢書)
• אוסף הספרות (藝文類聚)
• הרשומות הנרחבות של עידן טָאיְפִּינְג (太平廣記)
• מבחר הספרות של גָ'או מִינְג (昭明文選)
• יער הפנינים של גן הדהארמה (法苑珠林)
• שירה והערות על מיני עניינים (事類賦註)
• שיטות חשובות להסדרת העם (齊民要術)
• רשומות ראשית הלימוד (初學記)
• שלל דברים ליער הסוגים (類林雜說)
• אולמות האבן של דוּנְחְוָאנְג (敦煌石室)
• רשומות חיפוש הרוחות (搜神記)
• דרישת מסתרי רשומות ההיסטוריון (史记索隐)

תרגומים של הספר

• לא ידוע על תרגומים של הספר לאנגלית.
• הספר תורגם במלואו לעברית בידי עופר ולדמן, אולם נכון ל-2013 התרגום לא יצא לאור.

לקריאה נוספת

• 刘守华, 中国民间故事史, April 1, 2012, 商务印书馆, ISBN 9787100085632

קישורים חיצוניים

• עותק של מסורת הפלאים המופתיים עם ההערות של לוּ שׂוּ'ן, באתר "xilu.com" (בסינית)
• עותק נוסף בסינית, בו ההערות ברורות יותר, אך ישנם יותר שיבושים בטקסט, באתר Guoxue123.com/ (בסינית)