מסאליה

מסאליה (בלטינית: Massalia; ביוונית: Μασσαλία) הייתה מושבה יוונית עתיקה (apoikia) על חוף הים התיכון, מזרחית לנהר הרון. היישוב היה מיושב על ידי האיונים מפוקאה בשנת 600 לפני הספירה, אפואיקיה זו גדלה במהירות, ואוכלוסייתה הקימה מאחזים רבים למסחר בספרד, בקורסיקה ובליגוריה של ימינו. מסאליה המשיכה להיות מושבה עצמאית עד המערכה הרומית בגאליה במאה ה-1 לפני הספירה הריסות מסאליה עדיין קיימות בעיר מרסיי העכשווית, הנחשבת לעיר העתיקה ביותר של צרפת ואחת מהיישובים העתיקים ביותר באירופה המאוכלסים ברציפות.^[1]

היסטוריה

מסאליה הוקמה בערך בשנת 600 לפנה"ס על ידי מתיישבים יוונים איונים מפוקאה, במערב אנטוליה. לאחר תפיסת פוקאה על ידי הפרסים בשנת 545 לפני הספירה, גל חדש של מתיישבים נמלט לעבר המושבה.^[2] ^[3] ^[4] מיתוס בריאה המספר על המפגש בין היוונים לאוכלוסייה המקומית ניתן על ידי אריסטו ופומפיוס טרוגוס (ראה מיתוס המכונן של מרסיי (אנ').^[5]

לאחר אמצע המאה ה-6 לפנה"ס, הפכה מסאליה לנקודת מסחר חשובה של אזור הים התיכון המערבי. היא גדלה ויצרה מושבות משלה על חוף הים של פרובינקיה גאליה נארבוננסיס במהלך המאות הרביעית והשלישית לפנה"ס, כולל אגתה (אנ') (סוף החמישית עד תחילת המאה הרביעית לפנה"ס). (כ-325), Tauroentium (אנ') (תחילת המאה ה-3), אנטיפוליס וניקאיה (בערך אמצע המאה השלישית). ^[6] ^[4] מסאליה נודעה בימי קדם בזכות מגלי הארצות שלה: יותימנס נסע לחוף מערב אפריקה בסוף המאה ה-6 לפנה"ס, ופיתאס חקר את צפון מערב אירופה בסוף המאה ה-4 לפנה"ס.^[3]

המושבה נותרה בעלת ברית נאמנה של רומא במהלך כל המלחמות הפוניות (264–146 לפנה"ס). נסיגת קרתגו מהחוף של חצי האי האיברי לאחר תבוסתה במלחמה הפונית השנייה (218–201) העניקה למאסליה את הדומיננטיות על מפרץ האריה, ונפילת קרתגו ב-146 הביאה כנראה להגברת הסחר בין המושבה היוונית לבין הקלטיבריאנים.^[7] עדויות ארכאולוגיות, בצורת שברי אמפורה, מצביעות על כך שהיוונים ייצרו יין באזור (פרובנס) זמן קצר לאחר שהתיישבו. עד שהגיעו הרומאים לאזור בשנת 125 לפני הספירה, ליין המיוצר שם היה מוניטין ברחבי הים התיכון באיכות גבוהה.

מסליה בחרה בתחילה בנייטרליות במהלך מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר בין קיסר לבין הסנאט, אך התייצבה לצד מתנגדיו של קיסר לאחר הגעתו של לוקיוס דומיטיוס אהנובארבוס (קונסול 54 לפנה"ס). העיר הייתה במצור בשנת 49 לפני הספירה (המצור על מאסיליה) ולבסוף נאלצה להיכנע לצבאו של קיסר. מסאליה איבדה את רוב שטחה היבשתי לאחר התבוסה הזו.^[4]

במהלך התקופות של האימפריה הרומית ושלהי העת העתיקה, העיר, שנודעה אז כמאסיליה בלטינית, נותרה המרכז העיקרי של הסחר הימי. הי הפכה ל-civitas (רשות מקומית) בתוך האימפריה הרומית לכל המאוחר בערך שנת 300 לספירה.^[4]

מערכת פוליטית

מסאליה נשלטה כרפובליקה אוליגרכית על ידי אריסטוקרטיה סגורה שיצאה בתחילה מהמתיישבים המקוריים. אספה של 600 טימוכוי, שחברות בה הותנתה במעורבות בפעילות מסחר והיא בחרה 15 שופטים, 3 מהם בעלי כוח ביצועי.^[8] ^[4]

תדמית

היוונים השתמשו בפתגמים כמו:

Ἐκ Μασσαλίας ἥκεις ("אתה יוצא ממאסליה")
וכן Ἐς Μασσαλίαν πλεύσειας ("אולי תפליג למסאליה")

כי אנשי מסאליה לבשו גלימות מבושמות ארוכות וקושרות את שיערן, מה שפירשו יוונים אחרים כסימני קלון.^[9] ^[10] ^[11]

לרומאים לעומת זאת הייתה ראייה חיובית יותר על העיר כמעוז של הציוויליזציה היוונית בארצות ברבריות,^[12] ^[13] וכבעלת ברית נאמנה של רומא.^[14] ^[15]

מורשת

מחקר גנטי שנערך ב-2011 מצא ש-4% מתושבי פרובאנס שייכים לשושלת ההפלוגרופ E-V13, השכיחה במיוחד בקרב הפוקאים (19%), וכי ניתן לייחס להם ל-17% מכרומוזומי ה-Y בפרובאנס דרך הקולוניזציה היוונית. לטענת המחברים, תוצאות אלו מצביעות על "תשומה דומיננטית של האליטה היוונית לאוכלוסיית פרובאנס מתקופת הברזל".^[16]

ראו גם

ביבליוגרפיה

Bouffier, Sophie (2009). "Marseille et la Gaule Méditerranéenne avant la Conquête Romaine". In Cabouret, Bernadette (ed.). Rome et l'occident: du IIe s. av. J.-C au IIe s. apr. J.-C. Pallas. Presses Universitaire du Mirail. pp. 35–60. ISBN 978-2-8107-0052-3. JSTOR 43606588.
Bouffier, Sophie; Garcia, Dominique (2021). "Variations territoriales: indigènes et Grecs en Celtique méditerranéenne". Les territoires de Marseille antique. Errance. ISBN 978-2-87772-848-5.
Duchêne, Roger (1998). Marseille: 2600 ans d'histoire. Fayard. ISBN 978-2-7028-2422-1.
Guyon, Jean (2012). "Massilia (Marseilles)". The Encyclopedia of Ancient History. Wiley-Blackwell. doi:10.1002/9781444338386.wbeah16085. ISBN 978-1-4443-3838-6.
King, Roy J.; Di Cristofaro, Julie; Kouvatsi, Anastasia; Triantaphyllidis, Costas; Scheidel, Walter; Myres, Natalie M.; Lin, Alice A.; Eissautier, Alexandre; Mitchell, Michael; Binder, Didier; Semino, Ornella (2011). "The coming of the Greeks to Provence and Corsica: Y-chromosome models of archaic Greek colonization of the western Mediterranean". BMC Evolutionary Biology. 11 (1): 69. Bibcode:2011BMCEE..11...69K. doi:10.1186/1471-2148-11-69. ISSN 1471-2148. PMC 3068964. PMID 21401952.
Lafond, Yves (2006). "Massalia". Brill's New Pauly. doi:10.1163/1574-9347_bnp_e725870.
Rivet, A. L. F.; Drinkwater, John F. (2016). "Massalia". Oxford Research Encyclopedia of Classics. doi:10.1093/acrefore/9780199381135.013.3997. ISBN 9780199381135.

לקריאה נוספת

Bizot, Bruno (2007). Marseille antique. Guides archéologiques de la France. Éd. du Patrimoine. ISBN 978-2-85822-931-4.
Bouffier, Sophie; Garcia, Dominique (2017). Greek Marseille and Mediterranean Celtic Region. Peter Lang. ISBN 978-1-4331-3204-9.
Bouiron, Marc; Mellinand, Philippe (2013). Quand les archéologues redécouvrent Marseille. Gallimard. ISBN 978-2-07-014213-2.
Loseby, S. T. (1992). "Marseille: A Late Antique Success Story?". The Journal of Roman Studies. 82: 165–185. doi:10.2307/301290. ISSN 1753-528X. JSTOR 301290. S2CID 163966936.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסאליה בוויקישיתוף

מסאליה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

הערות שוליים

^ Duchêne 1998.
^ Lafond 2006.
^ ¹ ² Rivet & Drinkwater 2016.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Guyon 2012.
^ Bouffier & Garcia 2021, pp. 25–28.
^ Bouffier 2009, p. 38.
^ Bouffier 2009, pp. 38–39.
^ Bouffier 2009, pp. 36–37.
^ Suda, epsilon, 499 (in Greek and in English)
^ Suda, epsilon, 3161 (in Greek and in English)
^ Athenaeus, Deipnosophistae 12.25
^ Livy, Ab Urbe Condita 37.54
^ Cicero, Pro Flacco 63
^ Justin, Epitome 43.5.3
^ Jensson, Gottskálk (2017). "Sailing from Massalia, or Mapping Out the Significance of Encolpius' Travels in the Satyrica". Cultural Crossroads in the Ancient Novel: 7–15. doi:10.1515/9781501503986-002. ISBN 9781501503986.
^ King et al. 2011.

[FOOTNOTEDuchêne1998-1] Duchêne 1998.

[FOOTNOTELafond2006-2] Lafond 2006.

[FOOTNOTERivetDrinkwater2016-3] ¹ ² Rivet & Drinkwater 2016.

[FOOTNOTEGuyon2012-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Guyon 2012.

[FOOTNOTEBouffierGarcia202125–28-5] Bouffier & Garcia 2021, pp. 25–28.

[FOOTNOTEBouffier200938-6] Bouffier 2009, p. 38.

[FOOTNOTEBouffier200938–39-7] Bouffier 2009, pp. 38–39.

[FOOTNOTEBouffier200936–37-8] Bouffier 2009, pp. 36–37.

[9] Suda, epsilon, 499 (in Greek and in English)

[10] Suda, epsilon, 3161 (in Greek and in English)

[11] Athenaeus, Deipnosophistae 12.25

[12] Livy, Ab Urbe Condita 37.54

[13] Cicero, Pro Flacco 63

[14] Justin, Epitome 43.5.3

[15] Jensson, Gottskálk (2017). "Sailing from Massalia, or Mapping Out the Significance of Encolpius' Travels in the Satyrica". Cultural Crossroads in the Ancient Novel: 7–15. doi:10.1515/9781501503986-002. ISBN 9781501503986.

[FOOTNOTEKingDi_CristofaroKouvatsiTriantaphyllidis2011-16] King et al. 2011.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]