מניפסט האינטלקטואלים האנטי-פשיסטים
מידע כללי | |
---|---|
מאת | בנדטו קרוצ'ה |
שפת המקור | איטלקית |
נושא | אנטי-פאשיזם |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1 במאי 1925 |
מניפסט האינטלקטואלים האנטי-פשיסטים (באיטלקית: Manifesto degli intellettuali antifascisti; ידוע גם בשם Antimanifesto) פורסם ב-1 במאי 1925 בכתבי העת Il Mondo[1][2] ו-Il Popolo.[3] המניפסט נכתב על ידי בנדטו קרוצ'ה בתגובה למניפסט האינטלקטואלים הפשיסטים של ג'ובאני ג'נטילה.
המניפסט פורסם במתכוון ביום הפועלים הבינלאומי, כאנטיתזה לפרסום המניפסט הפשיסטי, ב-21 באפריל (ה-Natale di Roma) המציין לפי המסורת את ייסוד הרפובליקה הרומית בידי רמוס ורומולוס. היוזמה לבקש מקרוצ'ה לחבר את המניפסט נעשתה על ידי ג'ובאני אמנדולה (אנ') במכתב ששלח לו ב-20 באפריל 1925.[4]
במניפסט נכתב בין השאר:
בשל ה"דת" הכאוטית והחמקמקה הזאת [הפשיזם] אין לנו אפוא חשק לנטוש את אמונתנו הישנה: האמונה שבמשך כמאתיים וחמישים שנים היא נשמתה של איטליה שקמה לתחייה, של איטליה המודרנית; אותה אמונה שהייתה מורכבת מאהבת אמת, שאיפה לצדק, משמעות אנושית ואזרחית חופשית, להט לחינוך אינטלקטואלי ומוסרי, דאגה לחירות, עוצמה וערבות לכל התפתחות.[5]
חותמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החותמים הראשונים על המניפסט שפורסם ב-1 במאי ב-Il Popolo היו:
- בנדטו קרוצ'ה
- מתילדה סראו
- לואיג'י אינאודי
- לאונידה טונלי
- אנטוניו אניל (Antonino Anile)
- ג'ובאני אנסלדו (Giovanni Ansaldo)
- ג'ובאני אמנדלה (Giovanni Amendola)
- סם בנלי (Sem Benelli)
- לאונרדו ביאנקי (Leonardo Bianchi)
- רוברטו בראק (Roberto Bracco)
- אמיליו צצ'י (Emilio Cecchi)
- ג'וזפה צ'יוונדה (Giuseppe Chiovenda)
- קרלו קסולה (Carlo Cassola)
- וינצנזו דה ברת'ולומאיס (Vincenzo De Bartholomaeis)
- צ'זארה דה לוליס (Cesare De Lollis)
- גודיו דה רוגירו (Guido De Ruggiero)
- רוברטו דה רוג'ירו (Roberto De Ruggiero)
- קרלו פאדה (Carlo Fadda)
- גוגלילמו פררו (Guglielmo Ferrero)
- ניקולה פסטה (Nicola Festa)
- ג'וסטינו פורטונאטו (Giustino Fortunato)
- תומסו גלראטי סקוטי (Tommaso Gallarati Scotti)
- אלפרדו גאלאטי (Alfredo Galletti)
- פיירו ג'יאקוסה (Piero Giacosa)
- אטורה ג'אני (Ettore Janni)
- ארתורו קרלו ג'מולו (Arturo Carlo Jemolo)
- ג'ורג'יו לוי דלה וידה (Giorgio Levi della Vida)
- אלברטו מרגיירי (Alberto Marghieri)
- רודולפו מונדולפו (Rodolfo Mondolfo)
- ברטולו ניגריסולי (Bartolo Nigrisoli)
- סילביו פרוצי (Silvio Perozzi)
- אנריקו פרסוטי (Enrico Presutti)
- ג'וזפה ריצ'ירה (Giuseppe Ricchieri)
- טוליו רוסי דוריה (Tullio Rossi Doria)
- פרנצ'סקו רופיני (Francesco Ruffini)
- לואיג'י סלבטורלי (Luigi Salvatorelli)
- ג'וזפה סנרלי (Giuseppe Sanarelli)
- ארתורו סולארי (Arturo Solari)
- ג'וזפה טארוזי ( Giuseppe Tarozzi)
- גידו וילה (Guido Villa)
שתי רשימות ארוכות יותר של חותמים פורסמו ב-10 במאי וב-22 במאי. בהם נכללו:
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]העורות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Salvatore Guglielmino, Hermann Grosser, Il sistema letterario. Guida alla storia letteraria e all'analisi testuale: Novecento; cit. p. 347, Casa Editrice G. Principato S.p.A., 1989.
- ^ Salvatore Guglielmino, Hermann Grosser, op. cit. p. 350.
- ^ "Il Popolo del 1925 col manifesto antifascista: ritrovata l'unica copia".
- ^ Carteggio Croce-Amendola, Napoli, Istituto italiano per gli studi storici, 1982
- ^ L MANIFESTO DEGLI INTELLETTUALI ANTIFASCISTI