לדלג לתוכן

מנחם מאניש חיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם מאניש חיות
תקופת הפעילות ?–1636 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1636 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי מנחם מאניש[1] חיות (נפטר ב-1636) היה הרב, ריש מתיבתא, ואב בית הדין של הקהילה היהודית בווילנה.[2]

הוא היה בנו של רבי יצחק חיות. נראה כי בצעירותו, בערך בשנת 1590, היה רבה של טורבין שבמוראביה.[3]

מצבתו היא העתיקה ביותר בבית הקברות היהודי הישן בווילנה, וסביר להניח שהיה רבה הראשון של העיר.[3]

תשובה אליו מרבי אברהם שמואל בכרך (אנ') מוורמס (נפטר ב-1615) נדפסה בספר שו"ת "חוט השני",[4] שכותב עליו בכבוד גדול, ומרבה בתוארי כבוד ובתשבחות.[2]

הוא מוזכר גם בשו"ת "שער אפרים",[5] משם ניתן לראות בקיאותו בגאומטריה.[3]

נפטר בווילנה בח' באייר ה'שצ"ו[6] (מאי 1636).

נכדו היה רבי יצחק חיות (השני), מחבר ספר "זרע יצחק" על המשנה.

בנו - רבי שמשון חיות, עלה לארץ ישראל, ונפטר בדרך בטורקיה, חיבר הרבה ספרים, ונאבדו[11].

בנו רבי מאיר (נפטר לאחר תכ"ג).
בנו רבי מנחם מאניש, חתן השפתי כהן (נפטר לפני תכ"ז).

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נהג לאיית שמו (בחתימתו ובאקרוסטיכון בחרוזים שכתב) "מאנש" בלא יו"ד (רבי אפרים זלמן מרגליות, טיב גיטין, שמות אנשים, אות מ', ס"ק י"א, באתר היברובוקס).
  2. ^ 1 2 3 שמואל יוסף פין, הגאון ר' מנחם מאנש ודורו, קריה נאמנה, באתר היברובוקס.
  3. ^ 1 2 3 4 שניאור זלמן שכטר ופרץ ויירניק, ‏"ḤAYYUT, MENAHEM (MANESH, MANUS, MANISH, MANNUSCH) B. ISAAC", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
  4. ^ רבי אברהם שמואל בכרך, שו"ת "חוט השני", סימן ל"א, באתר היברובוקס.
  5. ^ רבי אפרים הכהן, שו"ת "שער אפרים" סימן כ"ט, באתר היברובוקס.
  6. ^ חיים ישכר גראס, תפארת בנים אבותם, באתר היברובוקס.
  7. ^ "Zur Geschichte und Literatur" עמ' 303.
  8. ^ ראו שטיינשניידר, ‏Catalogus librorum hebraeorum in Bibliotheca Bodleiana, עמ' 1725, באתר גוגל ספרים.
  9. ^ פני יצחק, באתר היברובוקס.
  10. ^ רבי משה יקותיאל קויפמן, כוונה אמיתית על דיני שישים העתקתי מכת"י הגאון מוהר"ר מאניש חיות ז"ל, לחם הפנים, באתר היברובוקס.
  11. ^ כן כתב נכדו, רבי מנחם מאניש בן רבי מאיר בהקדמתו לספרו של חמיו כ"ץ, שבתי בן מאיר הכהן, שפתי כהן חושן משפט, באתר אוצר החכמה