לדלג לתוכן

מנחם כ"ץ (חוקר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מנחם כץ (חוקר))
מנחם כ"ץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1955 (בן 70 בערך)
ברטיסלאבה, סלובקיה
ענף מדעי חוקר תלמוד, מדעי הרוח הדיגיטליים
מנחה לדוקטורט פרופ' דניאל שפרבר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנחם כ"ץ (נולד ב־1955) הוא חוקר תלמוד ישראלי, מומחה בתלמוד הירושלמי ובמדעי הרוח הדיגיטליים, בפרט בעריכה של מהדורות ביקורתיות דיגיטליות של התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי.

מנחם כ"ץ נולד בברטיסלאבה ועלה לישראל בשנת 1968. הוא למד תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לתלמוד ולמחשבת ישראל. את הדוקטורט השלים באוניברסיטת בר-אילן, שם חקר את מסכת קידושין בתלמוד הירושלמי, בהנחייתו של פרופ' דניאל שפרבר. בשנת 2016 הוציא כ"ץ מהדורה ביקורתית של תלמוד ירושלמי מסכת קידושין, שהייתה מהדורה ביקורתית ראשונה של מסכת מן התלמוד הזה.

במהלך השנים שימש כ"ץ במגוון תפקידים באקדמיה, כולל כמרצה וכמרצה בכיר במכללת אפרתה (שם היה ראש המחלקה לתורה שבעל-פה), האקדמית חמדת והאוניברסיטה הפתוחה, וכן כיהן כעמית מחקר באוניברסיטת חיפה. כ"ץ ייסד את מכון שילובים בישיבת הקיבוץ הדתי ועמד בראש בית מדרש עלמא בתל אביב. כיום הוא פועל במסגרת המרח"ב הדיגיטלי של האוניברסיטה הפתוחה.

כ"ץ נחשב לאחד המומחים בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים בישראל,[1] והיה המנהל האקדמי של אתר "הכי גרסינן" במסגרת פרויקט פרידברג לחקר הגניזה, אתר האוסף ומנגיש את כל עדי הנוסח המוכרים של התלמוד הבבלי.[2] כ"ץ יזם והוציא לפועל כעורך ראשי מהדורה ביקורתית דיגיטלית של התלמוד הירושלמי, בתמיכת מענקים מן הקרן הלאומית למדע.[3]

אביו היה אליהו כץ, שהיה הרב הראשי של ברטיסלאבה ושל באר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית. אחיו הוא הרב אהרן כ"ץ, שכיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. פרופ' כ"ץ קרוי על שם סב סבו, הרב מנחם כ"ץ-פרוסטיץ, מגדולי תלמידי החת"ם סופר.

פרסומים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ספרים ערוכים
  • מאמרים ופרסומים נוספים
    • "הירושלמי בכתבי-היד של התלמוד הבבלי : האם לפנינו עדויות ממסורת נוסח תימן של התלמוד הירושלמי?", סידרא ז (תשנ"א)
    • "ירושלמי סוף מסכת עבודה זרה: שוב לחסרונות הירושלמי", סידרא יב (תשנ"ו)
    • "קובצי מאמרים בבבלי - פסקי הלכות או בירורים אנליטיים?", JSIJ 8 (2009)
    • "הלכה למשה מסיני כאבן בוחן אידאולוגית – מהחכמים בתקופת התנאים ועד העת החדשה", אוקימתא, ו (תש"פ), עמ' 22-1
    • "הברכה כדפוס בסיסי בתפילת העמידה", שפע טל – עיונים במחשבת ישראל ובתרבות יהודית, מוגשים לברכה זק, (בעריכת ז' גריס, ח' קרייסל וב' הוס), באר-שבע תשס"ד, עמ' 41-27
    • "חטיבת סוגיות בירושלמי – מגמות עריכה ומשמעותן", א' שמש וא' עמית (עורכים), מלאכת מחשבת – קובץ מאמרים בנושאי עריכה והתפתחות של הספרות התלמודית, רמת-גן תשע"א, עמ' 86-69
    • "הסיפורים על מינוי הלל בספרות התלמודית – אגדת ייסוד של עולם החכמים", סידרא, כ"ו (תשע"א), עמ' 115-81

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]