מנזר סימינוב
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מנזר, סימן נוף  |
| מיקום |
דנילובסקי ראיון |
| מדינה |
רוסיה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – המאה ה־14 |
| תאריך פתיחה רשמי |
המאה ה־14 |
| תאריך פירוק |
1920 |
| קואורדינטות | 55°42′50″N 37°39′26″E / 55.71389196°N 37.6571701°E |
|
(למפת מוסקבה רגילה)   מנזר סימינוב | |
  | |
מנזר סימונוב (ברוסית: Симонов монастырь) הוא מנזר הממוקם בנפת דנילובסקי, דרום העיר מוסקבה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המנזר נוסד בשנת 1370 על ידי הנזיר פאודור, אחיינו ותלמידו של הקדוש הנוצרי סרגיוס מראדונז', על אדמות שהיו שייכות לסימאון חוברין (על שמו נקרא המנזר).
בשנת 1379 הועבר מיקום המנזר כק"מ מזרחה ממקומו המקורי (במקום המקורי ניצבת כיום כנסיית סימונוב הישנה).במהלך המאה ה-15 היה המנזר למנזר העשיר ביותר במוסקבה. המנזר שימש כמרכז לידע, והתגוררו ועבדו בו הנזירים ואסיאן פטריקיב ומקסימוס היווני. בשנת 1405 הוקמה במנזר קתדרלה, אשר לימים הורחבה במצוות איוואן האיום.
בשל מיקומו של המנזר, מדרום למוסקבה על אם הדרך המובילה אל העיר, ובשל חשיבותו האסטרטגית נבנו ביצורים רבים סביב המנזר בשנות ה-40 של המאה ה-17 והמנזר הפך למעשה למוצב המגן על מוסקבה מדרום. במסגרת הקמת הביצורים נבנה במנזר מגדל פעמונים הדומה בצורתו למגדל הפעמונים של איוואן הגדול שבקרמלין.
המנזר נהרס בשנת 1923 על ידי הבולשביקים והוקם באתרו מפעל לייצור מכוניות. שלושה ממגדלי המנזר שנבנו במאה ה-17 נותרו על מכונם. בעקבות נפילת ברית המועצות, והשבת שטחי המנזרים לכנסייה הרוסית הודיעה ממשלת רוסיה כי היא מתכוונת לשקם את המנזר ההרוס.
