לדלג לתוכן

מנזר בודבה

מנזר בודבה
ბოდბის მონასტერი
כנסיית נינו הקדושה במתחם מנזר בודבה
כנסיית נינו הקדושה במתחם מנזר בודבה
מידע כללי
סוג מתחם דתי (נוצרי)
על שם נינו הקדושה
מיקום בודבה (גאו')
מדינה גאורגיה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה המאה התשיעית
תאריך פתיחה רשמי המאה ה־9 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה מעל פני הים 722 מטר
קואורדינטות 41°33′07″N 45°51′53″E / 41.551874°N 45.864836°E / 41.551874; 45.864836
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנזר בּוֹדְבֶּהגאורגית: ბოდბის მონასტერი) או מנזר נינו הקדושה בבודבה הוא מנזר במזרח גאורגיה, במחוז קאחתי. חשיבותו של המנזר נובעת מהקישור והחיבור שלו לנינו הקדושה (אנ'), הנחשבת למי שהביאה את הדת הנוצרית לגאורגיה, וגרמה לניצור האוכלוסייה המקומית. המתחם משמש גם כמקום מושבו של הבישוף של בודבה (גאו'). המנזר מאוכלס ומתופעל על ידי נזירות בלבד.

מיקום המתחם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנזר בּוֹדְבֶּה ממוקם בסמוך ליישוב בשם, בודבה עלית "זֶמוֹ בּוֹדְבֶּה" (גאו'). המנזר נמצא בגובה 722 מטר מעל גובה פני הים[1], והוא קרוב לשמורת יער בודבה. קילומטרים ספורים מהמתחם מצוי הכפר הנפרד בודבה תחתית (גאו'). היישוב העירוני הקרוב ביותר למנזר הוא סיר'נאר'י, במרחק נסיעה של קצת יותר משני קילומטרים. המנזר משתייך גאוגרפית למחוז קאחתי במזרח גאורגיה, שבירתו היא העיר תלאווי. הגבול עם אזרבייג'ן (אנ') עובר כ-20 קילומטרים מזרחית למנזר.

נינו הקדושה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צלב גפן, צלב עם "כתפיים שמוטות"
מנזר בודבה, איור משנת 1913

על פי המסורת, נינו הקדושה הייתה יהודיה בת לאב בשם זבולון, שהתגורר בירושלים[2]. זבולון עבר לקפדוקיה באסיה הקטנה, ושם נולדה לאשתו סוזנה ולו בתם נינו. לפי גרסה אחרת, האב היה גנרל רומאי עם שם דומה, זאבולון[3]. ההורים חזרו לירושלים, וכאשר נינו בגרה עוד והייתה בת 14, המסורת מספרת ששמעה בת קול בעת תפילתה, ששלחה אותה לנצר את "ארץ הצפון" גאורגיה. נינו הגיעה לגאורגיה בשנת 320 לספירה, והחלה מייד במסע ניצור מוצלח של האוכלוסייה המקומית, תחת שלטונו של מלך גאורגיה (שבאותה התקופה נקראה איבריה) מיריאן השלישי[4]. בתחילה למלך היו ספקות ביחס לנינו ולדת הנוצרית, אך לפי האגדה נינו ריפאה את המלכה, ומאוחר יותר גם את המלך. מסופר שהמלך לקה בעיוורון בתאונת ציד, תפילותיה של נינו עזרו להשיב את ראיית המלך, והוא החל להאמין[2] וניצר את תושבי כל האזור. הכנסייה הראשונה נבנתה בעיר מצחתה[4]. לנינו היה צלב נוצרי אופייני לה, שמוט כתפיים שנקרא "צלב הגפן", אשר לפי המסורת הורש לה על-ידי מרים הבתולה. מאז, צלב הגפן הוא הסמל הדתי של גאורגיה כולה. נינו הקדושה נחשבת לאשה היחידה בהיסטוריה הנוצרית, שהצליחה לנצר עם שלם. המסורת מספרת, שנינו נקברה בבודבה.

הכנסייה הראשונה מעל לקברה של נינו נבנתה בשנת 340 לספירה, על-ידי המלך מיריאן השלישי, אך המבנה הזה לא שרד. הכנסייה הנוכחית מעל קברה של נינו נבנתה במאה ה-9, בהוראת המלך דמטרה הראשון, בנו של דוד הבנאי. המבנה שופץ ושוחזר מאז מספר פעמים. ב-1615 נערך שיפוץ יסודי, לאחר שצבאו של עבאס שאה הראשון מפרס השחית את המקום. שיפוץ מקיף אחרון של האתר בוצע בשנת 1823[5]. בימיי הביניים, המנזר היה מקום פורח ומרכז להפצת השכלה ודעת. בשנת 1837 בוטל המרכז, אך הוחזר לפעילות ב-1925. בעת השלטון הסובייטי בגאורגיה, המנזר הפך לבית חולים ובחלקו למוזיאון. בחלק מזמן השלטון הסובייטי המקום היה נטוש[6]. לאחר התפרקותה של ברית המועצות חודש תפקודו הדתי-נוצרי של המקום, והוא הפך למנזר של נזירות בלבד[7]. הנזירות מתפרנסות מעבודה בחקלאות ומכירת מוצרים נלווים, מגידול חיות משק וממכירת תכשיטים מייצור עצמי בחנות המקומית.

תיאור המנזר והמתחם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומפלקס המנזר מורכב ממספר מבנים:

  • מבנה כנסיית קברה של נינו הקדושה – המבנה הוא כנסייה בארכיטקטורה גאורגית אופיינית, עם שלושה אולמות (Nave) מרכזיים[8]. הוא צנוע, על מנת להמחיש את הצניעות שאפיינה את נינו. על קירות המבנה מצוירים ציורי פרסקו משנת 1823, שצייר הבישופ ג'והן מאקאשווילי[3]. המבנה שרד שלטונות זרים ומלחמות, אך כתוצאה מחיזוקו בבטון בשנות השמונים של המאה ה-20, נוצרו התאבות אדים ולחות, שפגעו בציורי הקיר[8]. קברה של נינו ממוקם בקפלה קטנה, באחת מפינות המנזר.
  • מגדל הפעמונים – המגדל נבנה בנפרד מהכנסייה, בין השנים 1823 ל־1865, ואינו אופייני למגדלי פעמונים בגאורגיה. הוא בנוי משלושה מפלסים. ככל שהמפלס יותר גבוה, המגדל צר יותר מהמפלס שמתחתיו. סגנון הבנייה הוא תערובת של סגנון התחייה הגותית עם סגנון ניאוקלאסי.
  • מבנה הקתדרלה חדשה – בעשור השני של המאה ה-21 נחנך בחלק האחורי של המתחם מבנה חדש של קתדרלה, הבנויה בסגנון הגאורגי המסורתי. המבנה משמש לתפילה ולאירוח כנסים דתיים.
  • מגורי נזירות – המגורים נמצאים במתחם, אך מטבע הדברים הם מחוץ לתחום למבקרים ולתיירים.
  • גנים ושטח חקלאי – הגנים והשטח החקלאי צבעוניים, מעובדים ומטופחים בידיי הנזירות המקומיות.
  • מרפסות תצפית ומבני שירות – המרפסת פונה אל עמק נהר ה-אלאזני (Alazani) ומאפשרת תצפית פנורמית מרהיבה. בכניסה לאתר יש מבנה שירות הכולל מקום לאכילה, שירותים, וחנות המוכרת מזכרות ומוצרים מעשי ידיי הנזירות המקומיות.
  • המעיין – המעיין של נינו הקדושה מרוחק כ-400 מטרים מהמתחם הראשי, במורד הגבעה, לכיוון עמק ה-אלאזני. לפי המסורת המעיין החל לנבוע כאשר נינו הקדושה התפללה במקום[9] ולכן, גם המעיין נחשב לאתר קדוש, וצליינים יורדים אליו לשתות ממנו, או להתיז על עצמם ממימיו.
  • בית עלמין – בית העלמין משמש לקבורת אנשי דת בלבד, דיירי מנזר בודבה.
  • מבנים אישיים ופרטיים – מבנים בשימוש תושבי המקום: מגורי הבישוף, מגורי נזירות, תאי התבודדות, חדר אוכל, ומבנים חקלאיים.

צליינות ותיירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מתחם המנזר מבקרים צליינים רבים, המגיעים אל קברה של נינו הקדושה. הקבר ממוקם בקפלה קטנה, היכולה להכיל מבקרים מועטים בלבד ולכן, פעמים רבות נוצר תור של מבקרים, הרוצים להשתטח על הקבר ולבקש בקשות ומשאלות אישיות מגוונות. גם תיירים רגילים מגיעים במספרים גדולים, עקב הסקרנות שהמקום מעורר, הארכיטקטורה המיוחדת, הנוף הנשקף לעמק נהר אלאזני ואל ההרים הירוקים, ולשמיעת הסיפור הייחודי של המנזר והמתחם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Bodbe Monastery | Archiqoo, archiqoo.com
  2. ^ 1 2 גאורגיה - נינו הקדושה והקשר הנשי, באתר מסע אחר
  3. ^ 1 2 ג'ון נובל, גיאורגיה, ארמניה ואזרבייג'אן, נתניה: שטיינהרט קציר, 2009, עמ' 78, 121
  4. ^ 1 2 נצרות בגיאורגיה מבואות | תרבויות עולמי, באתר tarbuyotolami.com, ‏2020-06-01
  5. ^ BODBE, atinati.com
  6. ^ Bodbe Monastery: A Beacon of Georgia’s Religious Revival | ONE Magazine, CNEWA
  7. ^ Bodbe, Georgia, www.advantour.com
  8. ^ 1 2 Bodbe Cathedral, World Monuments Fund
  9. ^ מדריך מטרופוליס טביליסי, תל אביב: ידין רומן, 2014, עמ' 150–152