מנו בוכינגר
לידה |
15 במאי 1875 ניטרה, סלובקיה |
---|---|
פטירה |
18 באוגוסט 1953 (בגיל 78) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
תפקיד | חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (1931–1939) |
מפלגה | המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית |
בן או בת זוג | Szeréna Ladányi (1910–1940) |
מנו בוכינגר (בהונגרית: Buchinger Manó; ניטרה, 15 במאי 1875 – בודפשט, 18 באוגוסט 1953) היה סופר ופובליציסט הונגרי-יהודי, מנהיג איגודים מקצועיים, פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי, חבר פרלמנט, ניצול שואה.
כסוציאל-דמוקרט צעיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוכינגר נולד ב־15 במאי 1875 במשפחה יהודית בניטרה. אביו היה יעקב בוכינגר ואמו יוזפינה בראך. מגיל שלוש עשרה התגורר עם משפחתו בבודפשט, שם למד כריכת ספרים. הוא הצטרף לאיגוד המקצועי של כורכי הספרים ועבד באיגוד כספרן. הוא ייסד והנהיג באיגוד פלג מתחרה (עם אוריינטציה שמאלנית). לאחר מיזוג שני הארגונים הפך לנשיא האיגוד המקצועי כולו. בין 1899 לבין 1905 עבד כפקיד ב"קופת הסיוע הכללית לעובדים חולים".
משנת 1894 ועד מותו היה חבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית. בשנת 1904 התמנה לחבר ההנהגה הלאומית ומשנת 1907 עד 1919 היה המזכיר של מרכז המפלגה. בשנת 1908 ניסח את כללי הארגון של המפלגה. הוא השתתף בתנועות ההמונים הסוציאל-דמוקרטיות, כולל בבחירות הכלליות. בכתביו ציטט את פרדיננד לאסל הגרמני שדעתו הייתה שצריך להיות "חירש ועיוור לכל דבר שאינו קשור לזכות הבחירה האוניברסלית". בגלל דעותיו, הקומוניסטים האשימו אותו ברפורמיזם ובאופורטוניזם. למעשה בוכינגר מעולם לא האמין בדיקטטורה של הפרולטריון, אלא לחם למען הדמוקרטיה האזרחית ושלטון החוק.
משנת 1905 הפך לחבר העיתון היומי של המפלגה נפסבה. בשנים 1908 עד 1919 היה העורך האחראי והכותב הקבוע של הגרסה הגרמנית של המגזין "Volkstimme". הוא גם פרסם בקביעות במגזין "סוציאליזם" שנקשר לשמם של ארנה גראמי וז'יגמונד קונפי. הוא התמודד מול הרשויות פעמים רבות בחייו. בשנת 1907 נכלא לשמונה חודשים. עם האירוניה המאפיינת אותו כל כך, הוא כתב באחת האוטוביוגרפיות שלו: "אני אסיר תודה למערכת הישנה, כי בכלא אתה יכול סוף סוף להירגע ולהרחיב את הידע שלך."
בזכות כישוריו המצוינים בשפה הגרמנית והסלובקית, היה הציר של ה-MSZDP והשתתף בקונגרסים של מפלגות האחים הסוציאל-דמוקרטיות ובישיבות התנועה הסוציאליסטית הבינלאומית מאז ראשית המאה. משנת 1908 הפך לכתב קבוע של הלשכה הסוציאליסטית הבינלאומית. בנובמבר 1910 התחתן עם סרנה לדאני (1940-1884), ממארגני תנועת הפועלות ההונגריות. לא נולדו להם ילדים.
בשנות המהפיכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאביב 1918 בוכינגר נדחק מהנהגת ה-MSZDP. הוא היה חסיד גדול של מהפיכת החרציות - וכחבר במועצה הלאומית (המועצה הלאומית ההונגרית הוקמה בתום מלחמת העולם הראשונה על ידי המפלגות האנטי-מלחמתיות בהונגריה שהיו אמונות על עקרונותיו של הנשיא האמריקאי וודרו וילסון, בדומה למועצות הלאומיות שהוקמו במדינות אחרות באימפריה האוסטרו-הונגרית). לא היה לו תפקיד של שר, אך היו לו מטלות דיפלומטיות. ב־20 במרץ 1919 כאשר הנהגת ה-MSZDP החליטה להצטרף למפלגה הקומוניסטית ולהשתתף בשלטון, הצביעו בוכינגר, ארנה גראמי, דיולה פיידל ושאנדור פרופר נגד ההחלטה. כאשר הוכרזה הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, בוכינגר התפטר מכל תפקידיו. תחילה הפך לעובד בקואופרטיב וביולי היגר לווינה.
באוגוסט 1919, לאחר נפילת הדיקטטורה הפרולטרית, הוא שב להונגריה. הוא התרחק מהבולשביזם וגינה בתוקף גם את תחילת הטרור הלבן לאחר השתלטות אישטוואן פרידריך על ראשות הממשלה. יחד עם ארנה גראמי ודיולה פיידל היה בדעה שיש להחזיר את העקרונות של אוקטובר 1918 בשיתוף עם מפלגות אזרחיות.
בשנות הגלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 1920 שב לווינה כדי להימנע מהעמדתו האפשרית למשפט פוליטי, ועד לסוף העשור שהה מחוץ להונגריה. בגלות הצטרף לקבוצה "המתונה" בראשות ארנה גראמי, וגינה את הקו הפוליטי הסלחני של מנהיגי המפלגה שנותרו בהונגריה, אך גם לא שיתף פעולה עם קונפי והאגף השמאלי (הלא חוקי) של הקומוניסטים.
בשנת 1929, לאחר הקלה נוספת במדיניות הממשלה כלפי הסוציאל-דמוקרטים בעקבות ניצחון מפלגת הלייבור, עלתה שאלת חזרתם של גראמי ובוכינגר. הממשלה ביקשה מהסוציאל-דמוקרטים לתמוך במדיניות החוץ ההונגרית באמצעות קשריהם הבינלאומיים, ובתמורה הבטיחה לתת יותר מרחב לארגון המפלגה.
החזרה להונגריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 1930 בוכינגר חזר להונגריה והפך שוב לחבר בהנהגת ה-MSZDP (משנת 1933 היה המזכיר לענייני חוץ). ב־6 ביוני 1931, לבקשת בתלן, פיזר מיקלוש הורטי את הפרלמנט. הבחירות התקיימו ב־30 ביוני וב־7 ביולי 1931, שם ה-MSZDP השיגה 14 מנדטים ומנו בוכינגר נבחר לחבר פרלמנט. כדובר בבית הוא נשא נאומים בעיקר בנושאי מדיניות חוץ, ומשנת 1933 ספג ביקורת קשה על גישתו לגרמניה הנאצית (ראה נאומו של גיולה גמבש בבית הנבחרים לפני ביקורו בברלין ביוני 1933). הוא נבחר מחדש בבחירות במרץ-אפריל 1935 (שוב ברשימת מחוזות הבחירה בדרום פשט, במקום השני ברשימת MSZDP).
בגלל מוצאו היהודי, הוא נדחק מהנהגת המפלגה בראשית שנות הארבעים. ב־22 במרץ 1944, (יום לאחר כניסת הוורמכט להונגריה - מבצע מרגרטה) לאחר שמנהלת משק ביתו נעצרה ונלקחה כבת ערובה על ידי הגרמנים (במקומו), בוכינגר התייצב במטה האס אס בבודפשט ונכנע. הוא גורש למחנה הריכוז מאוטהאוזן, שם נכלא עד 5 במאי 1945, עד לשחרורו על ידי בעלות הברית.
אחרי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתום מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947 בוכינגר נבחר שוב לפרלמנט ההונגרי. בשנת 1948 כבר לא התנגד למיזוג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית עם המפלגה הקומוניסטית, אלא הצטרף למפלגה המאוחדת של מפלגת העובדים ההונגרית. הוא נבחר לפרלמנט שוב בבחירות במאי 1949, אך כבר לא היה מעורב בחיים הפוליטיים. הוא נפטר בבודפשט ב־18 באוגוסט 1953.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הלחם של העני ; חנות ספרים של נפצבה, ב., 1904
- ברן. המשמעות והעבודה של האינטרנציונל השלישי ; נפסבה, עמ ', 1919 ( ספריית עובדים )
- תולדות התאגדות עובדי כורכי הספרים בהונגריה ; קלילות Ny., Bp., 1928
- קפיטליזם, פשיזם, סוציאליזם ; ינוש אשטרגליוס, בודפשט, 1933 ( חוברות סוציאל-דמוקרטיות )
- עדות. הטרגדיה של מהפכת אוקטובר ; מילת העם, עמ ', 1936
- הפגישה שלי עם המנהיגים הסוציאליסטיים של אירופה ; דבר העם, עמ ', 1938
- מנו בוכינגר - מיהאי רווס: חצי מאה. חמישים שנה של התנועה הסוציאל-דמוקרטית בהונגריה מדצמבר 1890 ועד ימינו ; המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ב ', 1941
- פשעיהם והענשתם של פושעי הגסטפו. 14 חודשים במחנה ריכוז של היטלר ; סופרים, עמ ', 1945
- להילחם למען הסוציאליזם. זיכרונות וחוויות, 1-2. ; Népszava, Bp., 1946-1947 ( חוטי הדרכה לחקר חומרי הקונגרס השלישי של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית )
- הסוציאליסטיים של אירופה ; הודעה לעיתונות, הערה יאנוס קנדה; אור השמש, Bp.,
מידע נוסף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מסמכים של מנו בוכינגר, ארכיון ההיסטוריה והאיחוד הפוליטי, PIL 696. f.
- זוסוזנה ברני אגנס: בודפשט ובונים חופשיים. Bp., מחבר, 2005.
- פאל גויאש בודפשט: איגוד הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939-2002.
- הלקסיקון הגדול של גוטנברג. מאגר של כל הידע. Bp., משרד הפרסומים הגדול של לקסיקון, 1931-1932.
- אלמנאך מהאסיפה הלאומית הזמנית שהתכנסה בדברצן ב־21 בדצמבר 1944, ובהמשך התכנסה בבודפשט 21 בדצמבר 1944 - 9 בנובמבר 1945 Főszerk. איסטוואן וידה. Bp.,
- מי ומי? לקסיקון של בני הדור. Bp., ביתא ספרותית ושות ', 1937.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי I-II. אגנש קניירש. Bp., מו"ל אקדמי, 1967-1969.
- האייקון הגדול ההונגרי. Főszerk. László Ériesős (המאות 1–5) ), Gábor Berényi (מהדורה 6) ), Lászlóné Lány (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
- לקסיקון יהודי הונגרי. אד. פיטר אוגווארי. Bp., לקסיקון יהודי, 1929.
- הלקסיקון החדש של רוואי. שקסארד, תינוקות, 1996-.
- הדיקטטור העולמי של טולנה. Bp., עלון סחר הונגרי, 1912-1919. 8 יח '.; Bp., הוצאת קסק, 1999-
- אייקון העולם החדש של טולנה. Bp., טולנאי, 1926-1933.
- אנציקלופדיה ביוגרפית הונגרית חדשה. Főszerk. László Markó. Bp., מועדון הספרים ההונגרי.
- לקסיקון ספרותי הונגרי חדש. פטר לאסלו. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.