מנוואטו-ונגנאוי
| |||||||||||||
| מדינה |
 ניו זילנד | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חבל ארץ | האי הצפוני | ||||||||||||
| בירת החבל | פלמרסטון נורת' | ||||||||||||
| תאריך ייסוד |
1989  | ||||||||||||
| שטח | 22,215 קמ"ר | ||||||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||||||
| ‑ בחבל | 243,700 (30 ביוני 2018) | ||||||||||||
| ‑ צפיפות | 10 נפש לקמ"ר (2014) | ||||||||||||
| קואורדינטות | 39°36′0″S 175°36′0″E / 39.60000°S 175.60000°E | ||||||||||||
| אזור זמן | UTC+12 | ||||||||||||
| www.horizons.govt.nz | |||||||||||||
  | |||||||||||||
מנוואטו-ונגנאוי (באנגלית: Manawatu-Wanganui) הוא חבל בחלקו הדרומי של האי הצפוני של ניו זילנד המשתרע על שטח של 22,206 ק"מ רבוע ומתגוררים בו 226,100 תושבים. החבל נקרא על שם שני הנהרות הגדולים הזורמים לאורכו - מנוואטו בדרום החבל, וונגנאוי, הנהר הארוך ביותר בניו זילנד שניתן לשוט לכל אורכו, בצפון החבל. בחלקו המזרחי של החבל מצויים הרי הגעש רופאהו, רנגיטיקי וונאגנואי.
כשביעית משטחו של החבל שייך לפארקים לאומיים או לשמורות טבע, ביניהם הפארק הלאומי טונגרירו שהוא הגדול ביותר בחבל מנוואטו-ונגנאוי והפארק הלאומי הראשון שהוכרז בניו זילנד. בעבר היה רוב שטחו של החבל מכוסה ביערות אך עם התרחבות ההתיישבות הארופאית באזור, במהלך המאה ה-19, נכרתו שטחי יער נרחבים לטובת תעשיית העץ ובשטחים הפתוחים נעשה שימוש כשטחי מרעה לכבשים. כיום נעשה מאמץ לשקם שטחי יער בחלקים שונים של החבל, בעיקר בתחומי שמורות הטבע והפארקים הלאומיים.
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינה מנהלית החבל מחולק לשבע רשויות אזוריות: שישה מחוזות ועיר אחת. את המחוזות רנגיטיקי, רואפהו וטררואה מנוואטו-ונגנאוי חלוקת עם כמה מהחבלים השכנים שלה. בנוסף, כ-30% ממחוז סטרטפורד שבחבל טראנאקי מצויים גם הם בתחומי החבל.
| רשויות אזוריות במנוואטו-ונגנאוי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| שם | בירה | שטח (קמ"ר) |
אוכלוסייה[1] (2018) |
צפיפות (בנפש לקמ"ר) |
סוג | |
| 1 | פלמרסטון נורת' Palmerston North |
- | 395 | 88,700 | 224.56 | עיר |
| 2 | והנגנאוי Whanganui |
והנגנאוי | 2,373 | 45,200 | 19.05 | מחוז |
| 3 | הורווהנואה Horowhenua |
לוין | 1,064 | 33,000 | 31.02 | מחוז |
| 4 | מנוואטו Manawatu |
פילדינג | 2,657 | 30,800 | 11.59 | מחוז |
| 5 | טררואה Tararua |
דנבירק | 4,364 | 17,900 | 4.10 | מחוז |
| 6 | רנגיטיקי Rangitikei |
מרטון | 4,484 | 15,150 | 3.38 | מחוז |
| 7 | רואפהו Ruapehu |
טאומארוני | 6,734 | 12,750 | 1.89 | מחוז |
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| פריסת אוכלוסיית מנוואטו-ונגנאוי | |||
|---|---|---|---|
מתחת 1 נפש לקמ"ר מעל 1 נפש לקמ"ר מעל 5 נפש לקמ"ר מעל 10 נפש לקמ"ר מעל 50 נפש לקמ"ר מעל 100 נפש לקמ"ר מעל 250 נפש לקמ"ר מעל 500 נפש לקמ"ר מעל 750 נפש לקמ"ר מעל 1000 נפש לקמ"ר מעל 2000 נפש לקמ"ר
|
| ||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מנוואטו-ונגנאוי
- מנוואטו-ונגנאוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Subnational population estimates: At 30 June 2018 (final) – NZ.Stat tables". Stats NZ Tatauranga Aotearoa. 14 November 2018
| חבלי ניו זילנד | ||
|---|---|---|
| האי הצפוני | נורת'לנד • אוקלנד • ואיקטו • ביי אוף פלנטי • הוקס ביי • טראנאקי • מנוואטו-ונגנאוי • ולינגטון • גיזברן | 
|
| האי הדרומי | וסט קוסט • אוטגו • סאות'לנד • קנטרברי • נלסון • מרלבורו • טסמן | |
| אזורים במעמד מיוחד | איי קוק • איי קרמדק • ניואה • איי צ'טהאם • טוקלאו • שטח חסות רוס • האיים הסאב-אנטארקטיים | |
| ראו גם רשויות אזוריות בניו זילנד | ||