לדלג לתוכן

מנגנון לינדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (5 בפברואר 2025)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (5 בפברואר 2025)
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מנגנון לינדמןאנגלית: Lindemann-Hinshelwood mechanism) הוא מנגנון בקינטיקה כימית לתיאור תגובות שנראות בתחילה כאונו-מולקולריות (שקצבן מושפע ממגיב אחד), אך בפיתוח מנגנון התגובה ובאופן ניסיוני הן מתנהגות כתגובות בסדרים.

הריאקציה הכללית A→B נראית כתגובה מסדר ראשון (A - מגיב, B - תוצר), חרף כך היא פועלת על פי המנגנון מטה בשני שלבים עיקריים:

  1. A + M A* + M
    (כאשר קבוע הקצב קדימה הוא K1 לעומת קבוע הקצב אחורה K-1.)
    A - המגיב, M - קטליזטור, A* - המצב המעורר של A (מעורר אלקטרונית או בעל תנודות פנימיות במולקולה). חלק זה מתאר את ההתנגשות/ההתקרבות של המגיב עם הקטליזטור (זרז). ניתן לראות שהקטליזטור אינו נצרך בתגובה (הוא נצרך ונוצר באותה הכמות), לכן בדרך כלל הוא לא יצוין במשוואה הכללית, ולעיתים יצוין מעל חץ כיוון התגובה כמאפיין של סביבת התגובה ולא כלוקח חלק בה.
  2. A* → B זהו השלב השני של התגובה בו *A המעורר הופך לתוצר. לחלק זה קבוע קצב (מסומן במקרה זה ב- K2)
    קובע הקצב הוא K2.

על מנת להשתמש במנגנון יש להניח הנחת מצב עמיד, היינו שמהירות היווצרות והעלמות תוצרי הביניים (A*) והזרז (M) זניחה כך שהריכוז שלהם קבוע בזמן ואינו משתנה במהלך התגובה (זהו מצב עמיד).

מהירות התגובה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפיתוח קינטי ניתן להיווכח שמהירות התגובה (היווצרות B) היא: