ממלכת פינלנד
המנון לאומי | המנון פינלנד | ||
---|---|---|---|
ממשל | |||
שפה נפוצה | פינית, שוודית | ||
עיר בירה | הלסינקי | ||
רשות מחוקקת | הפרלמנט הפיני | ||
היסטוריה | |||
הקמה | הכרזה על המדינה כמונרכיה | ||
הקמה | 1918 | ||
פירוק | שינוי חוקת המדינה לרפובליקה | ||
פירוק | 1919 | ||
ישות קודמת | רפובליקת הפועלים הסוציאליסטית הפינית | ||
ישות יורשת | פינלנד | ||
שליטים בולטים | פרידריך קרל, מלך פינלנד | ||
ממלכת פינלנד (בפינית: Suomen kuningaskunta; בשוודית: Konungariket Finland) הייתה ניסיון כושל להקים מונרכיה בפינלנד בעקבות הכרזת העצמאות הפינית מרוסיה בדצמבר 1917 ומלחמת האזרחים הפינית בינואר–מאי 1918. הלבנים המנצחים בפרלמנט של פינלנד החלו בתהליך הפיכת פינלנד לממלכה והקמת מלוכה. למרות שהמדינה הייתה ממלכה חוקית במשך למעלה משנה שבראשה עמד עוצר, המלך הנבחר מעולם לא שלט ואף לא הגיע לפינלנד בעקבות תבוסת הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, וניצחונות הרפובליקאים בבחירות הבאות הביאו לכך שהמדינה הפכה לרפובליקה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת האזרחים הפינית של 1918, האדומים הפינים שהיו ביחסי ידידות עם רוסיה הסובייטית נלחמו בלבנים הפינים שכוננו ברית עם האימפריה הגרמנית. סיוע ישיר של דיוויזיית הים הבלטי הגרמני סייע ללבנים שניצחו במלחמה. הממשלה הזמנית שהוקמה לאחר הכרזת העצמאות של פינלנד נטתה מאוד לעבר הימין הפיני וכללה מספר מונרכיסטים. הפרלמנט גיבש תוכניות להקמת מלוכה פינית על התיאוריה המשפטית לפיה החוקה השוודית מ-1772 עדיין בתוקף, אך התקיים אינטרגנום מורחב ללא שליט בפועל על כס המלוכה. פרידריך קרל, נסיך הסן נבחר לכס פינלנד ב-9 באוקטובר 1918 על ידי הפרלמנט הפיני, אך הוא מעולם לא נטל את התפקיד בפועל ולא נסע לפינלנד. זמן קצר לאחר הבחירות, מנהיגים פיניים, כמו גם האוכלוסייה, הבינו באיחור את המצב החמור שבו נמצאים בעלי בריתם הגרמניים, והחכמה של בחירת נסיך גרמני למנהיגם החדש כאשר גרמניה עומדת להפסיד במלחמת העולם הראשונה הוטלה בספק. גרמניה עצמה הפכה לרפובליקה והדיחה את הקיסר וילהלם השני, וחתמה על הסכם שביתת נשק עם בעלות הברית בנובמבר. המעצמות המערביות המנצחות הודיעו לממשלת פינלנד כי עצמאותה של פינלנד תוכר רק אם תבטל את בריתה עם גרמניה. כתוצאה מכך, בדצמבר 1918 ויתר פרידריך קרל על כס המלוכה ודיוויזיית הים הבלטי הגרמנית נסוגה מפינלנד. בבחירות במרץ 1919, כשהשמאל הפיני והסוציאליסטים הצביעו, זכו הרפובליקנים בניצחון מוחץ. מעמדה של פינלנד כרפובליקה אושר בחוקה הפינית של 1919.