לדלג לתוכן

ממלכת הגדעונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ממלכת ביתא ישראל)
הממלכה בשיאה בשנים (858933), בירוק אזורי הממלכה

ממלכת הגדעונים הוא כינויה של ממלכה יהודית ששכנה באזור סמן שבצפון-מערב אתיופיה (שלטה לסירוגין גם על שטחים מדרום לה). במסורת ביתא-ישראל ממלכה זו מכונה "ממלכת הגדעונים" הנגזר מהשם "גדעון", שמם של רבים ממלכי הממלכה[1]. שושלת הגדעונים מיוחסת על-פי מסורת ביתא ישראל עם צאצאיו של צדוק הכהן הגדול מתקופת מלכותם של דוד ושלמה מלכי ישראל [דרוש מקור]. על פי המסורת, בנו של צדוק, עזריה, נשלח לאתיופיה יחד עם מנליק הראשון, מלך אקסום בנם המשותף של שלמה המלך ומלכת שבא וכאלף מכל שבטי ישראל ובני האצולה (על-פי הכברה נגשת).

בספרות העברית משנת 1528 עד למאה ה-17 מכונה הממלכה בשם "פלאסה"[2]. הראשון שנקב בשם זה היה רבי אברהם בן אליעזר הלוי באיגרת משנת 1528: ”ופלאס"ה מלכות קשה של יהודים גיבורי כוח”[3]. זהו גם האזכור הראשון של הכינוי "פלאסה" בספרות העברית. גם רבי אברהם בן יצחק אבן מיגאש משתמש בשם ”והיו שם מלכים ושרים כמו בארץ פלאסה אשר בארץ החבש שאומרים עליו שהוא מלך גדול ואדיר בין המלכים.” (אברהם בן יצחק אבן מיגאש, כבוד אלקים, 1585, דף קכד)

במאה ה-4 ממלכת אקסום המירה את דתה לנצרות ובעקבות כך פרץ סכסוך בין השלטון לבין מורדים יהודים שכונו "בית ישראל". בראש המורדים עמד פינחס, מצאצאי גדעון ויורשו. פינחס והמורדים היהודים נמלטו להרי סימן ושם כוננו מחדש את ממלכתם[4].

על פי המסורת האתיופית-נוצרית, כאשר מנליק היה למלך הוא חילק את ממלכתו למספר מחוזות שעליהם שלטו מקורביו[דרוש מקור]. אחד ממקורביו היה גדעון[דרוש מקור] אשר קיבל לשליטתו את האזורים: אדיבו, ולקאית, סגדה, סימן, וגרה, ארמצ'הו, צ'ילגה, סקלט, דמביה ובגמדר[5].

כתובת מתקופה זו מתארת כניעה והעלת מס של סמין לאקסום[6]. בכתובת אקסומית מהמאה ה-4 מוזכר השם סמן כישות מדינית שמעלה מס לאקסום: ”ואז הוא הגיע לסמן... הוא דרש מס... והוא קיבל כניעה ושלח אותם חזרה כדי שהם יחזירו את הסדר לממלכתם”[7].

ב-1290 מזכיר מרקו פולו שלוש ממלכות ויהודים "שלא מזוקנים בכבדות כמו אלה בארצי" ולא ברור אם אחת מהן היא ממלכת הגדעונים[8].

למן המאה ה-14 ועד תחילת המאה ה-17 ניהלה הממלכה מלחמות רבות נגד האימפריה האתיופית.

סופה הגיע ב-1625, עת צבאו של קיסר אתיופיה סוסניוס כבש את המוצב האחרון של היהודים.

מלכים מוכרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופתם של הקיסרים נהואד (1494-1507) ולבנה דנגל (1507-1540):

  • פינחס
  • גד
  • גרשום
  • גדעון האחרון (המאה ה-16 וה-17)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סטיבן קפלן, "ארגון הקהילה" בתוך הגר סלמון, קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים - אתיופיה, הוצאת יד בן-צבי, תשס"ח, עמ' 43-54.
  • James Arthur Quirin "Səmen" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: O-X, Harrassowitz, 2010, ISBN 3447062460, p. 611-613
  • James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, ISBN 9780812231168
  • Steven Kaplan, The Beta Israel (Falasha) in Ethiopia: From Earliest Times to the Twentieth Century, New York University Press, 1992, ISBN 9780814746257
  • Sidney Mendelssohn, The Jews of Africa: especially in the sixteenth and seventeenth centuries, K. Paul, Trench, Trubner & co., ltd., 1920
  • Stuart C. Munro-Hay, Aksum: an African civilisation of late antiquity, Edinburgh University Press, 1991, ISBN 0748601066

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על הממלכה היהודית באתיופיה שמעתם?, באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2022
  2. ^ רן הכהן, לא יסור שבט מיהודה - יהודי אתיופיה כסוגיה תאולוגית, פעמים 153 תשע"ח, עמוד 24
  3. ^ מנחם ולדמן, מעבר לנהרי כוש - יהודי אתיופיה והעם היהודי, משרד הביטחון, תשמ"ט, עמ' 62
  4. ^ Bruce, James (1804). Travels to Discover the Source of the Nile (2 ed.). James Ballantyne.
  5. ^ James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: A History of the Beta Israel (Falasha) to I920, University of Pennsylvania Press, 1992, ISBN 9780812231168, p. 22-23
  6. ^ Stuart Munro-Hay, Aksum: An African Civilisation of Late Antiquity, Edinburgh University Press, 1991, ISBN 9780748601066, p. 188
  7. ^ Stuart Munro-Hay, Aksum: An African Civilisation of Late Antiquity, Edinburgh University Press, 1991, ISBN 9780748601066, p. 188
  8. ^ https://en.wikisource.org/wiki/The_Travels_of_Marco_Polo/Book_3/Chapter_35#cite_note-note_2-2
  9. ^ אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א, עמ' 26, 48 ו-56
  10. ^ פריט Q113736106 בוויקינתונים