פרשת שמונת מלכי אדום

פרשת שמונת המלכים (בראשית)
וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה. וַיָּמָת בָּלַע וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה. וַיָּמָת יוֹבָב וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי. וַיָּמָת חֻשָׁם וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית. וַיָּמָת הֲדָד וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה. וַיָּמָת שַׂמְלָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר. וַיָּמָת שָׁאוּל וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר. וַיָּמָת בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב.
ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוקים ל"א–ל"ט

פרשת שמונת המלכים (דברי הימים)
וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה. וַיָּמָת בָּלַע וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה. וַיָּמָת יוֹבָב וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חוּשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי. וַיָּמָת חוּשָׁם וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב וְשֵׁם עִירוֹ עיות [עֲוִית]. וַיָּמָת הֲדָד וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה. וַיָּמָת שַׂמְלָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר. וַיָּמָת שָׁאוּל וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר. וַיָּמָת בַּעַל חָנָן וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד וְשֵׁם עִירוֹ פָּעִי וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב. וַיָּמָת הֲדָד...
ספר דברי הימים א', פרק א', פסוקים מ"ג–נ"א

פרשת שמונת מלכי אדום (נקראת גם פרשת ואלה המלכים או שמונת המלכים) היא פרשיה בתוך פרשת וישלח שבספר בראשית, המספרת על שמונה מלכים שמלכו באדום בתקופה קדומה. בפרשנות המקרא המסורתית קיים קושי בהבנת תקופת הפרשה והקשרה, ובספרות הקבלה מוסבר כי רמוזים בה סודות על סדר ההשתלשלות לפני בריאת העולם. חוקרי מקרא מוקדמים מאוד סברו כי לא ייתכן שהפרשה נכתבה לפני ימי שאול המלך. הפרשה מופיעה בשינויים קלים גם בספר דברי הימים.

בפרשנות המסורתית

הפרשנות המסורתית מתמודדת עם קושי בהבנת התקופה אליה מתייחסת פרשה זו. מהנוסח "לפני מלך מלך לבני ישראל" נשמע כי מדובר בתקופה הסמוכה לתחילת המלכות בישראל בימי שאול המלך, בעוד שלפי המסורת נכתבה התורה בזמן משה מאות שנים קודם. לפי חלק מהפרשנים הכוונה במשפט "לפני מלך מלך" היא לתקופה שקדמה למשה רבנו שגם הוא נחשב למלך. אפשרות נוספת היא שהמילה "מלך" אכן מתייחסת למלכי ישראל העתידיים אך המילה "לפני" תתפרש זמן רב לפני ולא סמוך למלכותם. לשיטות אלו שבעה מהמלכים מלכו לפני זמן משה רבנו, והמלך האחרון (הדר-או בשמו 'הדד' בספר דברי הימים, על שם האל הדד) עדיין מלך בימי משה, ולכן לא מוזכרת בפרשה מיתתו. בספר דברי הימים שנכתב מאוחר יותר, מוזכרת גם מיתת המלך האחרון. שיטה אחרת בפרשנות המסורתית היא כי אכן הכוונה למלכים שמלכו בסמוך לתקופת שאול המלך, והפרשה נכתבה בתורה על פי נבואה שחזתה את העתיד.

גם פרשנים שקיבלו במקרים מסוימים את האפשרות כי מספר פסוקים בתורה לא נכתבו על ידי משה, ולא ראו בכך חריגה מאמונת תורה מן השמים, סירבו לקבל במקרה זה את האפשרות כי הפרשה היא תוספת מאוחרת מכיוון שמדובר בעניין שלם.

את הסיבה לכתיבת הפרשה מבאר הרמב"ם כי נכתבה בשביל לזרז את עם ישראל במצוות "מקרב אחיך תשים עליך מלך", לדבריו שמונה מלכים אלו הכניעו את בני עשיו והשפילום מכיוון שמוצאם לא היה מהם, ומכאן ילמדו בני ישראל להעמיד מלך רק מקרב אחיהם.

בקבלה

בקבלה היהודית תופסת הפרשה מקום חשוב ומהווה בסיס למאמר "אדרא רבא" בספר הזוהר. הרמח"ל כתב כי פרשה זו "כוללת כל שרשי ההנהגה", לדבריו הפרשה הוסתרה במכוון כסיפור פשוט על מנת שמי שאינו ראוי לא יגלה את סודותיה. גישת הקבלה מסתמכת על מאמר חז"ל כי לפני בריאת העולם אלוהים היה "בונה עולמות ומחריבן עד שברא את אלו". לפי הקבלה, שבעת המלכים הראשונים - "מלכין קדמאין", רומזים לשבעה עולמות שנבראו לפני בריאת העולם הנוכחי, ומיתתם (בלשון המקובלים "שבירה") מרמזת על ביטול של אותם עולמות. המלך האחרון - הדר, שמיתתו לא מוזכרת, מקביל לעולם הנוכחי שעדיין קיים. העולמות שנחרבו מכונים בשפת הקבלה "עולם התוהו", והעולם הנוכחי "עולם התיקון". המקובלים כתבו כי גם לגישת הקבלה אין מקרא יוצא מידי פשוטו ובוודאי "מעשה שהיה כך היה" אלא שעיקר הכוונה בכתיבתו היא לסודות שנרמזו בו.

שם המלך	הספירה	הערות
בלע בן בעור	דעת	הוא בלעם בן בעור
יובב בן זרח	חסד
חושם	גבורה
הדד בן בדד	תפארת
שמלה	נצח והוד
שאול	יסוד	מקומו "רחובות הנהר" מרמז על ספירת ה"בינה"
בעל חנן בן עכבור	מלכות
הדר	כלול מכולן	מרמז ל"עולם התיקון"

זיהוי המלכים והמקומות

מכיוון שלא ידועים מקורות חיצוניים המספרים על שמונת המלכים, לא ניתן לקבוע בבירור את תקופתם וזיהוים. חלק מהחוקרים משערים כי "בלע בן בעור" הוא בלעם בן בעור, בגלל הדמיון בין השמות. גם בספרות הקבלה מזוהה בלע עם בלעם. את "יובב בן זרח מבצרה" יש שזיהו עם הדמות המקראית איוב. את העיר דנהבה יש המזהים עם אתר בצפון מזרח פטרה.

לקריאה נוספת

• חיים ויטאל, עץ חיים שער יא' - שער המלכים
• אבישר הר-שפי, מלכין קדמאין: מיתוס מלכי אדום בספרות הזוהרית, לוס אנג'לס: הוצאת כרוב, תשע"ה / 2014
• יהודה ליבס, המשיח של הזוהר, עמודים 194 - 199, 219 - 221
• פנחס גילר, Reading the Zohar, the sacred text of the Kabbalah, Oxford University Press, 2001, עמ' 89 - 158

קישורים חיצוניים

• חנניה מלכה, פרשת וישלח - היחס לפרשות לא מובנות, באתר אורות ישראל, 14 בנובמבר 2013
• גיל-עד שטרן, פסוקים מאוחרים בתורה, באתר לדעת להאמין
• שמונת מלכי אדום באתר ויקיקבלה.
• מידע על מיתוס מלכי אדום בקטלוג הספרייה הלאומית