מלכה נתנזון
 | |
| לידה |
29 ביולי 1946 הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
12 במרץ 2015 (בגיל 68) |
  | |
מלכה נתנזון (29 ביולי 1946 - 12 במרץ 2015) הייתה סופרת ועיתונאית ישראלית.
נתנזון נולדה בגרמניה להורים ניצולי שואה. שלושה מאחיה של נתנזון נרצחו בידי הנאצים ושניים נוספים נפטרו. בתחילת דרכה המקצועית, החלה לפרסם את כתביה ב"על המשמר" ב-1988. במהלך הקריירה שלה עסקה בעיתונאות במגוון פלטפורמות, כולל כתיבת ביקורות ספרותיות.[1]
היא פרסמה מאמרי ביקורת ושירה במגוון פלטפורמות. יצירותיה זכו להכרה בינלאומית ותורגמו לשפות רבות, כולל יידיש, פולנית, ערבית, אנגלית ועוד. לאחר עלייתה ארצה הטרגדיות המשיכו ללוות את חייה גם בישראל - בן דודה אלכס נפל במלחמת ששת הימים, ובעלה אמנון נפצע קשה במלחמת ההתשה, סובל מפציעה פיזית והלם קרב מתמשך. היא נפטרה ב-12 במרץ 2015 לאחר מחלה קשה.[2]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מענק מאת הקרן לפיתוח תרבות, אמנות וספורט מטעם עיריית בת־ים (1992).[1]
- מלגה מטעם בית ווהלין (1995).[1]
- מענק קרן עמו"ס (1997)[1]
- פרס קרן האשה היוצרת בספרות, על שם גילה אוריאל, לשנת תשנ"ח על ספרה "אוכמניות בגשם" (1998)[1]
יצירתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רעלת פתאים- ספר שירה (תל אביב: ירון גולן, 1989) תורגם ליידיש
- דער שלייער פון נאראָנים : לידער / איבערגעזעצט פון עברית אויף יידיש יעקב שופט (ריכטער) (תל אביב : ירון גולן, תשנ"ח 1998) <מהדורה דו לשונית – עברית ויידיש>
- בובה שחורת שפתיים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ב 1992) <שירים>
- בטבעת הים: שירים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ג 1993)
- אוכמניות בגשם (תל אביב : ספרי עיתון 77, 1995) <לקט שירים>
- ללב יש היגיון משלו (תל אביב : עקד, תשע"ג 2013)
- ציפור מכונסת כנף : שירים (תל אביב : ספרא, 2014)
- Zachować ten krzyk / przekład z hebrajskiego Meir Czaryski ; opracowanie Lucyna Skompska (Łódź : Oficyna Bibliofilów, 1996)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 אוצר הספרות העברית - מלכה נתנזון, באתר www.helt.co.il
- ^ מלכה נתנזון, באתר library.osu.edu