מלכה לוקר

מלכה לוקר
לידה	22 בנובמבר 1887; קוטי, אוקראינה
פטירה	1990 (בגיל 102 בערך); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית, יידיש

מלכה לוֹקֶר (בכתיב יידי: לאָקער; 22 בנובמבר 1887, קיטוב, גליציה – 18 בנובמבר 1990, ירושלים) הייתה משוררת יידיש, חוקרת ספרות ומתרגמת.

ביוגרפיה

מלכה לוקר נולדה ב-1887 בקיטוב שבגליציה. קיבלה חינוך יהודי מסורתי לצד חינוך כללי. היא למדה כמה שפות וגילתה כישרון בתחום הספרות והלשון. בשנת 1910 נישאה לבן דודה, ברל לוקר, לימים מנהיג ציוני מפורסם, והזוג הצעיר עקר ללמברג, בירת גליציה.

בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, יצאה עם בעלה לניו יורק. הם נדדו כמה שנים בין הבירות האירופיות וינה, ורשה ולונדון. עבודתו של ברל לוקר בהנהגת התנועה הציונית חייבה אותם לנדוד בין מרכזי היהודים השונים.

שיריה הראשונים של מלכה לוקר ביידיש החלו להתפרסם בשנת 1929 – תחילה בעיתונים ובכתבי עת ספרותיים, וכעבור שנתיים, בשנת 1931, יצא לאור ספר שיריה הראשון, "וועלט און מענטש" ("עולם ואדם").

בשנת 1932 ביקרה לוקר לראשונה, עם בעלה, בארץ ישראל. חוויות הביקור בארץ באו לידי ביטוי בספר שיריה השני, "דו" ("אתה"). בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט כתבה שירים על עמידת היישוב מול התקפות הערבים, בהם הפואמה הדרמטית "לוח מאורעות תרצ"ו", שתורגמו לעברית בידי הסופר והמחזאי אביגדור המאירי, ואף יצאו לאור בספר. בשנת 1936 השתקע הזוג בתל אביב.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, שהתה מלכה לוקר עם בעלה בלונדון, והייתה עדה להתקפות הנאצים על בריטניה. היא נתנה לכך ביטוי בשיריה. במשך השנים חקרה והוציאה לאור את מסותיה המקיפות על גדולי השירה הצרפתית.

בשנת 1948 חזרה מלכה לוקר עם בעלה לישראל. הם השתקעו בירושלים, וברל לוקר הגיע אז גם לתפקידיו הבכירים, קודם יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, ואחר כך גם חבר הכנסת מטעם מפא"י. משנת 1953 ועד לפטירתם ישבו בני הזוג בדירה בירושלים; ברל לוקר נפטר בשנת 1972, ומלכה לוקר האריכה ימים וזכתה להגיע לגיל מאה ושלוש.

המשוררת אסתר מייבסקי היא בת אחיה.

פרסים

אבירת מסדר הדקל האקדמי מממשלת צרפת, על מחקריה בספרות הצרפתית בלשון יידיש.^[1]
1979 – יקירת ירושלים, על פעילותה התרבותית בעיר.

ספריה

וועלט און מענטש: לידער; פארווארט פון חיים ליבערמאן, פריז: טריאנגל, 1931. (שירים)
דו: לידער, תל אביב: ים, 1932. (שירים)
שטעט, לונדון: נאראדיצקי, 1942.
די וועלט איז אָן א היטער, ניו יורק: אידישער קעמפער, 1947.^[2] (שירים) (ראה אור בעברית)
זשאן ארטור רעמבאָ, ניו יורק: אידישער קעמפער, 1950. (על ז'אן ארתור רמבו) (ראה אור בתרגום לצרפתית ולעברית)
ראָמאנטיקער: דיַיטשלאנד, פרנקריַיך ענגלאנד, ניו יורק: די ברידער שולזינגער, 1958.^[3] (ראה אור בתרגום לעברית)
ירושלים, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשכ"ז. (שירים על ירושלים)
שארל באָדלער, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תש"ל. (מונוגרפיה על תולדות חייו ויצירותיו של שארל בודלר) (ראה אור בתרגום לעברית)
פּאָל ווערלען, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשל"ו. (ראה אור בתרגום לעברית)
ריינער מאריא רילקע; מלכה לאָקער, ריינער מאריא רילקע און זיין בוך פון די שעה’ן, ירושלים: [חמו"ל] (דפוס אחוה), תשמ"א 1981. ('ריינר מריה רילקה וספר השעות שלו'; מרבית הספר הוא תרגום שיריו ליידיש)

בתרגום

העולם ללא שומר: שירים; עברית: אביגדור המאירי, תל אביב: עם עובד, תש"ו. ("די וועלט איז אָן א היטער")
פני הרומאנטיקה: גרמניה, צרפת, אנגליה; תרגם מכתב יד: עזרא פליישר, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ב.^[4] ("ראָמאנטיקער: דייטשלאנד, פרנקרייך ענגלאנד") גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
שארל בודליר; תרגם מיידיש: עזרא פליישר, תל אביב: הוצאת י"ל פרץ, תש"ל 1970.^[5] ("שארל באָדלער")
ז'אן ארתור רמבו: מסה; תורגם מיידיש; דברי השירה והפרוזה של רמבו תורגמו מן המקור הצרפתי בידי אליהו מייטוס, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ג.^[6] ("זשאן ארטור רעמבאָ")
פול ורלן; תרגום המסה מיידיש והשירים מצרפתית בידי אליהו מיטוס, תל אביב: עקד, 1975. ("פּאָל ווערלען")
מלכה לוקר – שירים: מהדורה דו לשונית; עם תרגומים לעברית מאת אביגדור המאירי, שמשון מלצר ובני מר, תל אביב: אוב - ז.ע.פ., תשס"ו 2005. (יידיש ועברית עמוד מול עמוד)

Malkah Locker, Gedichte, Wien: Fiba-Verlag, 1937. (בגרמנית)
Le poète qui s’enfuit: Jean Arthur Rimbaud, Bruxelles: Éditions Syntheses, [1950?]. (בצרפתית)
Poèmes, Jérusalem: [s. n.], 1976. (בצרפתית)

לקריאה נוספת

ברל לוקר, מקיטוב עד ירושלים: מסות, מאמרים ורשמי פעולות (עריכה לשונית: שמשון מלצר), ירושלים: הספרייה הציונית, 1970.
גל זילברמן, אדם, עיר, עולם: מסימבוליזם לאוונגרד בשירת מלכה לוקר, חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2017 (זמין לקריאה באתר הרשות הלאומית לתרבות היידיש)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלכה לוקר בוויקישיתוף

[ מלכה לוקר] באתר WorldCat
רשימת הפרסומים של מלכה לוקר, בקטלוג הספרייה הלאומית
כתבי מלכה לוקר בארכיון האינטרנט
מלכה לוקר, שירים, באתר הוצאת אוב - ז.ע.פ.
שירים מאת מלכה לוקר, באתר text
מלכה לוקר, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
נשף מלכה לוקר בקלוב האנגלו-ארץ־ישראלי, דבר, 16 במאי 1940
נשף לכבוד המשוררת מלכה לוקר, דבר, 7 באוקטובר 1949
תקוה וינשטוק, סדר נשים: 8 ספריה של מרת לוקר: היא כותבת אידיש – אך מי יודע על כך?, מעריב, 27 ביוני 1958
יפתח אשכנזי, שתי שפות, שני עולמות ספרותיים?, זיקה 19 (2009)
מלכה לוקר, דף שער בספרייה הלאומית

מפרי עטה:

שירים (מתוך הספר "אתה"); תרגם י. ל., דבר, 14 במאי 1937
ירושלים (עברית: אביגדור המאירי), דבר, 18 ביולי 1937 (מתוך הפואמה הדרמטית "לוח-א"י תרצ"ו)

הערות שוליים

^ אות כבוד צרפתי לאזרחי ישראל, דבר, 9 בפברואר 1960.
^ אנטול סטרן, מאצטבת הספרים: "עולם ללא שומר", דבר, 12 במרץ 1948.
^ ז. דויד, פתחי ספרים: על הרומנטיקה, דבר, 24 באוקטובר 1958.
^ מ. אג"ף, "פני הרומנטיקה" מאת מלכה לוקר, חרות, 31 באוגוסט 1962.
^ א. שאנן, ספר עברי על בודלר, דבר, 5 בפברואר 1971
^ יורם ברונובסקי, "אני הוא אחר", דבר, 12 ביולי 1974.

[1] אות כבוד צרפתי לאזרחי ישראל, דבר, 9 בפברואר 1960.

[2] אנטול סטרן, מאצטבת הספרים: "עולם ללא שומר", דבר, 12 במרץ 1948.

[3] ז. דויד, פתחי ספרים: על הרומנטיקה, דבר, 24 באוקטובר 1958.

[4] מ. אג"ף, "פני הרומנטיקה" מאת מלכה לוקר, חרות, 31 באוגוסט 1962.

[5] א. שאנן, ספר עברי על בודלר, דבר, 5 בפברואר 1971

[6] יורם ברונובסקי, "אני הוא אחר", דבר, 12 ביולי 1974.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]