מלכה האס

מלכה האס

אין תמונה חופשית
לידה	1920 ברלין
פטירה	16 בנובמבר 2021 (בגיל 101 בערך)
מדינה	ישראל
מקום מגורים	קיבוץ שדה אליהו
פעילות בולטת	חוקרת התפתחות הילד
ידועה בשל	פיתחה את "חצר הגרוטאות".
בן זוג	קלוֹני האס
פרסים והוקרה	פרס מפעל חיים של התנועה הקיבוצית על תרומתה לחינוך הגיל הרך

מלכה האס (1920 – 16 בנובמבר 2021) הייתה מחנכת ישראלית וחוקרת התפתחות הילד. בין השאר פיתחה את "חצר הגרוטאות".

ביוגרפיה

נולדה ב-1920 בברלין בירת גרמניה בשם הילדֶה שטייניץ. משפחתה הייתה יהודית מסורתית, אך לא הקפידה על קיום מצוות. בילדותה למדה מלבד גרמנית גם עברית. כרבים מבני גילה ומעמדה באותן שנים, נהנתה האס מילדות עשירה בחוגים, ספרות עשירה וטיולים בטבע, עד עליית הנאצים לשלטון ב-1933, אז החלה רדיפת יהודי גרמניה הנאצית והשואה. ב-1935, ארבע שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בגיל 15, עלתה לארץ ישראל המנדטורית בהשפעת מדריך בתנועת הנוער בני עקיבא, שבה הייתה חברה. האס סיפרה כי בעוזבה את ברלין זרקה מחלון הרכבת את הכריך הלא-כשר שהיה לה, ומאז הקפידה לשמור על כשרות. הוריה, שנשארו בברלין, הצליחו להגיע לניו יורק ב-1941.

האס הגיעה לירושלים, ולמדה בבית צעירות מזרחי. אחת ממורותיה במוסד החינוכי הייתה המחנכת ופרשנית המקרא נחמה ליבוביץ', אותה החשיבה האס כדמות לחיקוי ולהערצה. לאחר כשנתיים בירושלים, הצטרפה לקבוצת צעירים שהתכוונו להקים יישוב חדש ועבדו בינתיים בפרדסי חדרה. ב-1939, בתחילת ימי חומה ומגדל, הקימו חברי הקבוצה את קיבוץ שדה אליהו בעמק בית שאן. תקופה מסוימת עבדה במטבח הקיבוץ, ובהמשך למדה כשנה במחזור השני של סמינר הקיבוצים. מוריה בסמינר היו מרדכי סגל, יהושע מרגולין והיינריך מנדלסון.

קריירה מקצועית

ב-1942, הקימה האס את גן הילדים הראשון בשדה אליהו. בעצתה הופסקה הלינה המשותפת בקיבוץ כבר בשנות ה-40 – צעד לא מקובל בתנועה הקיבוצית באותם ימים. במקביל לעבודתה המעשית בחינוך המשיכה ללמוד ולחקור באופן עצמאי את נושא התפתחות הילד, בעקבות תורתו של ז'אן פיאז'ה, תוך שימת דגש על ביטויה ביצירה ובאמנות.

משנת 1961 לימדה האס בסמינר הקיבוצים, בסמינר אורנים ובמקומות נוספים, ופרסמה מאמרים וספרים בנושא. גם לאחר שהפסיקה לעבוד כגננת, שמרה על קשר עם הגן, והקימה בקיבוצה את "ביתן הציור", בו ניתנה הזדמנות לילדי בית הספר היסודי ליצור ולהתבטא באמנות. הכיתה ההיסטורית שבה לימדה מלכה האס באורנים שכנה בבית 42 והועברה ברבות הימים לבית 10.

משנתה החינוכית

שיטתה החינוכית בנויה על שני עקרונות מרכזיים: ההתפתחות הילד עוברת דרך התנסות מעשית, והצורך של הילדים במגע עם החומר הממשי, עם הדברים "האמיתיים". אחד המושגים אותו טבעה הוא "חצר הגרוטאות". מיחזור גרוטאות מאפשר לילדים לפתח אישיות עצמאית בעזרת יצירה ועבודה עצמאיות, תוך הפעלת יכולותיהם ודמיונם באופן חופשי, המתלווים לליווי ולהכוונה של מבוגרים.

ב-1977, נסעה האס להשתלמות בת חצי שנה בבוסטון. אחיה, פרופ' קארל שטייניץ, שלימד אדריכלות נוף באוניברסיטת הרווארד, סייע לה בגישה לספריות והכיר בינה לבין כמה מהמובילים בחקר ציורי ילדים. היא הוזמנה להרצות לסטודנטים ולימדה אותם בין השאר ליצור בצבעי ידיים. במהלך שהותה יצרה קשרים עם מספר חוקרים, ששמרו איתה על קשר גם לאחר שובה ארצה, ביקרו אותה פעמים אחדות ונעזרו במחקריהם בחצר הגרוטאות, בביתן הציור ובאוסף ציורי הילדים שלה.

כתביה שימשו במשך השנים, חומר הדרכה לגננות ולמורות לגיל הרך. גנים ומעונות רבים ברחבי הארץ פועלים על פי העקרונות שהתוותה. ב-1984, יצא ספרה "ילדי הגן והחצר" המתאר את תפיסתה. ב-2008, יצא ספרה המסכם את גישתה החינוכית, "אמא תראי, זה אמיתי - חצר הגרוטאות כמשל לחינוך בילדות המוקדמת". בפתח הספר כתבה האס כי "הוא נסמך על שישים וחמש שנות עבודה וחקירה בתחום החינוך בילדות המוקדמת".

בתשובה לשאלה מה הפך אותה מהילדה שנולדה בברלין למי שהיא היום ענתה, "יכולת הסקרנות הבלתי נלאית, חיפוש המשמעות בכל דבר והיכולת לעשות מכל דבר משמעותי עבורך אינטגרציה באישיות בתוך קהילה, המעודדת את כל זאת".

ספריה

לאורך שנות עבודתה בהכשרת גננות הוציאה מלכה האס חוברות הדרכה רבות בנושא התפתחות אמנות הילד ובתחום הגשת חומרי אמנות לילדים בגילאים שונים. בנוסף לכך, הוציאה כמה וכמה ספרים, בהם:

• ילדי הגן בחצר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1985
• ביתן הציור: ילדים מבטאים רגשותיהם בצבע ובקו, הוצאת "אח", 1998
• ילדי הגן מתנסים ומתבטאים בחומרי אומנות, הוצאת "אח", 1998
• פעוטות מתנסים בחומרי אומנות (יחד עם צילה גביש), הוצאת "אח", 2000
• ציירתי על הזה, על הזה: פעוטים בני שנתיים-שלוש מתנסים בציור, הוצאת "אח", 2003
• "אמא תראי, זה אמיתי": חצר הגרוטאות כמשל לחינוך בילדות המוקדמת (יחד עם צילה גביש), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
• "אמא, תראי איך אני מציירת" (יחד עם צילה גביש), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014

פרסים והוקרה

• כנס שנערך לכבוד הוצאת ספרה ב-2008, על חצר הגרוטאות כמשל לחינוך, בו השתתפו כ-600 גננות ואנשי חינוך של הגיל הרך מכל רחבי הארץ.
• 2010, פרס מפעל חיים של התנועה הקיבוצית על תרומתה לחינוך הגיל הרך
• "אות יקירת המכללה" של מכללת עמק יזרעאל על "פיתוח תפיסה חינוכית ייחודית ועל פעולתה רבת-השנים".

חיים אישיים

האס הייתה נשואה לקלוֹני האס, שאותו הכירה עוד מברלין, והתאלמנה ממנו ב-2018. היא הייתה אם לשלושה ילדים, שהבכור בהם הוא פרופ' אלישע האס.

נפטרה ב-16 בנובמבר 2021, והובאה למנוחות בבית העלמין שבקיבוצה שדה אליהו.

לקריאה נוספת

• גבי אסם ורחל הרץ-לזרוביץ, 'מלכה האס - אחת מ"שלוש אמהות החינוך הקיבוצי": בין הדרה להכרה', בתוך: סילביה פוגל-ביזאוי (עורכת), באות משתיקה: נשים, קיבוץ ושינוי חברתי, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2009, עמ' 98–125.
• מלכה האס - חלוצת החינוך באמצעות התנסות אמנתית, בטאון מכון מופ"ת, גיליון 67

קישורים חיצוניים

• שירה צרפתי, אורית פראג ויעל ידידיה, מלכת החצר, אתר הקיבוצים
• תמר רותם, מה פתאום קשקושים, באתר הארץ, 22 במאי 2008
• יעל פישביין, ראיונות אישיים עם מייסדות ומובילות בחינוך לגיל הרך, אתר הסתדרות המורים בישראל
• תלמה פלורנטין, הגשה יומיומית של חומרי אמנות, אתר מט"ח (שני סרטונים המבוססים על גישתה של מלכה האס)
• "ערכים אחרי 70 שנה" תרומתם של הייקים למערכת החינוך במדינת ישראל(הקישור אינו פעיל), המוזיאון הפתוח תפן
• מגילת אסתר על פי מלכה האס
• צביה, לדן, גן עדן של גרוטאות | התפתחות חברתית בקרב פעוטות, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2009
• ארנון לפיד, יקית, מה לעשות. גם בגיל 89 - מטפלות וגננות עולות לרגל אל מלכה האס מקיבוץ שדה אליהו(הקישור אינו פעיל), mynet
• הספרים של מלכה האס, באתר "סימניה"
• מירב ראון, מלכה האס חוגגת 100, אתר כנס מדיה
• מלכה האס (1920-2021), דף שער בספרייה הלאומית