מלך הרועים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | יצחק דנציגר |
| תאריך יצירה | 1964 |
| טכניקה וחומרים | פליז |
| ממדים בס"מ | |
| גובה | 236 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום |
אוסף אילה זקס אברמוב, בהשאלה מתמדת למוזיאון ישראל ירושלים שבישראל |
"מלך הרועים" הוא שמם של שני פסלים, שהם גרסה קטנה וגרסה גדולה של אותו פסל, מאת הפסל הישראלי יצחק דנציגר. הפסלים נוצרו בין השנים 1964–1966.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפסל עשוי מעמוד דו-חרוטי שבראשו צינור מכופף ומעוקל וכדור דמוי עין עליו דיסקה ניצבת. מקובל לטעון שהעמוד מייצג את מטה הרועה, הכדור דמוי העין מייצג את עין הרועה או עין הכבש, והצינור המכופף מייצג את קרן האיל, המייצג את השופר או כלי נשיפה אחר. ביחד מזכיר הפסל טוטם, כשהצינור והכדור דמוי העין מייצגים ראש של כבש[1].
העמוד הדו-חרוטי מזכיר אלמנט דומה ביצירה "מלך המלכים" של קונסטנטין ברנקושי.
הפסל פורש כמייצג קו של אידיליה תנ"כית עם רמז למלכותו של דוד שבצעירותו היה רועה. האיקונוגרפיה של פסל הפליז המופשט "מלך הרועים" נקשרת אל מוטיב הכבשים ואל "חגיגות גז הצאן" שנערכו בשנות הארבעים של המאה ה-20 ב"מערת גדעון" שליד מעין חרוד.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]שרטוט מוקדם של הפסל שכלל עמוד טוטם שבראשו ראש איל הוכן על ידי דנציגר כבר ב-1938 כתוכנית לעמוד מרכזי של אוהל שנועד לארח מופעי פולקלור בעמק יזרעאל[2]. במקור תוכנן פסל הרועים להיות פסל ענק בגובה 17 או 27 מטר[3] שיוצב בגן הפסלים על שם בילי רוז במוזיאון ישראל, שעיצב האמן האמריקאי-יפני איסמו נוגוצ'י. אולם עם מותו של בילי רוז נגנז הרעיון לבנות את פסל הענק.
הפסל הגדול, שגובהו 236 ס"מ[3], הוצג בתערוכת הסתיו 1966 בביתן הלנה רובינשטיין[4]. הפסל נמכר לאוסף פרטי, והושאל למוזיאון ישראל. בשנת 2010 הוצב הפסל בכניסה אל תצוגת הקבע המחודשת של המוזיאון, כשהפסל "נמרוד" הוצב בכניסה השנייה.
הגרסה הקטנה יותר של הפסל מוצגת כיום במוזיאון ליהדות דוברת גרמנית שבמוזיאון הפתוח תפן. בשנת 2011 הוצגה הגרסה הקטנה במוזיאון תל אביב לאמנות במסגרת תערוכת מחווה למרדכי עומר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גדעון עפרת, השיבה אל השטעטל: היהדות כדימוי באמנות ישראל, מוסד ביאליק, 2011, עמוד 232
- ^ Dan Urian, Efraim Karsh, In Search of Identity: Jewish Aspects in Israeli Culture, Routledge, 1999, page 203
- ^ 1 2 גדעון עפרת, ביקורי אמנות: פרקים על אמנים ישראלים, עמוד 151
- ^ תמר אבידר, תערוכת הסתיו בלי שברים, מעריב, 23 בספטמבר 1966