לדלג לתוכן

מלחמת עוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת עוג מלך הבשן
תאריך כנראה ב'תפ"ח, שנה לאחר מלחמת סיחון
קרב אחרי מלחמת מדין
מקום ארץ הבשן שבעבר הירדן המזרחי
עילה התקרבות בני ישראל לממלכת עוג וכיבוש יעזר
תוצאה ניצחון ישראלי
שינויים בטריטוריות ממלכת הבשן נכבשה ונפלה לידי בני ישראל.
הצדדים הלוחמים

בני ישראל

מנהיגים
משה  עוג מלך הבשן 
כוחות

לא ידוע

לא ידוע

אבדות
  • עוג
  • בניו
  • עמו

מלחמת עוג מלך הבשן היא אירוע מקראי שהתרחש בשנת הארבעים לאחר יציאת בני ישראל ממצרים, בו נלחמו עם ישראל עם יושבי הבשן בהנהגת עוג וכבשו את ארצו.

עם ישראל במסעם לארץ ישראל, רצו לעבור דרך ארצו של סיחון ששכנה בדרום מזרח הארץ, אך הוא סירב לתת לעם ישראל לעבור דרך ארצו, ואף יצא למלחמה איתם. עם ישראל ניצח אותו והתיישב בעריו. לאחר מכן, משה שולח מרגלים לכבוש את העיר יעזר, ובעקבת כך עם ישראל מצליח לכבוש גם אותה ולהתיישב בה.

לאחר הכיבושים האלו, עם ישראל רוצה לעלות לכיוון ארץ ישראל דרך הבשן, ללא בקשה מעוג (בניגוד למלחמת סיחון), ועוג מלך הבשן רואה זאת כקריאת מלחמה ויוצא לקרב ביחד עם כל עמו, באדרעי.

הקב"ה מחזק את משה שלא יפחד, מפני שהוא ידאג לכך שמשה ינצח את סיחון, והוא אף מצווה אותו לעשות לעוג ולעמו כמו שעשה לסיחון ולעמו.

כאמור, עוג יצא לקראת ישראל למלחמה בעיר אדרעי שם התרחשה המלחמה. במלחמה, ישראל הרגו את עוג, בניו ואת עמו, ובעקבות כך הם לקחו את כל ארצו.

על פי המדרש[1], עוג הרים אבן מעל לראשו, על מנת לזרוק אותה, שתכסה את כל שטח מחנה ישראל, וכך כולם ימותו. אולם נעשה נס, ונמלים חוררו את האבן מלמטה, ובעקבות כך האבן נתקעה בשיניו והוא לא הצליחה לזורקה על ישראל. לאחר מכן, משה קפץ, פגע בקרסולו של עוג, וכך עוג נהרג.

בספר דברים[2] משה מזכיר לעם את המלחמה, והוא מציין שהם הצליחו לכבוש ששים ערים מבוצרות מאת עוג מלך הבשן, בנוסף לערי השדה.

במדרש רבה מובאת שיטה שאומרת שמלחמת עוג התרחשה בחודש תשרי, בשנת הכניסה לארץ[3].

לאחר המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה עם ישראל ישב בארץ הבשן. בסוף ספר במדבר[4], מובא שמשה נתן את ממלכות סיחון ועוג ספציפית לשבטים גד, ראובן, וחצי משבט המנשה.

לאחר מכן, עם ישראל נסעו לערבות מואב, מה שגרם לפחד מצד המואבים שמא גם אותם עם ישראל ירצו לכבוש, ולכן הם שכרו את בלעם בן בעור שיקלל את עם ישראל, וכך ישראל לא יוכלו לכבוש אותם, כמו שעשו לעוג וסיחון.

זיכרון המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה המלחמה הייתה אירוע חשוב לבני ישראל, ולכן גם מאות שנים לאחר מכן המלחמה מוזכרת כהישג עצום מצד בני ישראל ומצד הקב"ה. דוגמה לכך אנו רואים בספר תהילים - ”לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.” (ספר תהילים, פרק קל"ו, פסוקים י"זכ').

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]