לדלג לתוכן

מלחמת ספרד–אמריקה הדרומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת ספרד–אמריקה הדרומית
תאריכים 18641866 (כשנתיים)
מקום

איי צ'ינצ'ה, פרו;

חופי פרו וצ'ילה
עילה השתלטות ספרד על איי הגואנו צ'ינצ'ה
תוצאה
  • חתימת הסכמי שלום בין ספרד לפרו, לצ'ילה, לאקוודור ולקולומביה.
  • הכרה רשמית של ספרד בעצמאות פרו.
הצדדים הלוחמים

ספרד 1785ספרד 1785 ספרד

פרופרו פרו
צ'ילהצ'ילה צ'ילה
החל מ-1866:
אקוודוראקוודור אקוודור
בוליביהבוליביה בוליביה

מפקדים

ספרד 1785ספרד 1785 קאסטו מנדס נונייס
ספרד 1785ספרד 1785 חוסה מנואל פארחה

פרופרו מריאנו איגנסיו פראדו
צ'ילהצ'ילה חואן ויליאמס רבויידו

אבדות

300

700

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צילום של סוללה פרואנית במהלך קרב קייאו

מלחמת ספרד–אמריקה הדרומיתספרדית: Guerra Hispano-Sudamericana), המכונה גם מלחמת איי צ'ינצ'ה (Guerra de las Islas Chincha) הייתה עימות ממושך בין ספרד לבין פרו וצ'ילה, ובמידה פחותה גם אקוודור ובוליביה, שהתחולל בין השנים 1864 ו-1866.

תחילתו של העימות במשלחת חקר מדעית ספרדית שסקרה את חופיה של אמריקה הדרומית בסוף שנת 1862. מעט לאחר שעזבה המשלחת את פרו, ב-3 באוגוסט 1863, נהרג ספרדי שהתגורר בפרו בקטטה שהתרחשה באסיינדה טלמבו (Talambó), אירוע שקיבל את השם "תקרית טלמבו", בעקבותיה דרש האדמירל הספרדי שהיה במקום את התנצלותה של פרו. סירובה של פרו להתנצל בנימוק כי מדובר באירוע משטרתי פנימי שיידון במערכת המשפט עורר את הספרדים לשלוח במרץ 1864 נציג, תחת מינוי קולוניאלי של גובה מיסים, לגבות חובות ישנים של פרו לספרד מתקופת מלחמת העצמאות של פרו. ב-14 באפריל 1864 השתלטה המשלחת הימית הספרדית על איי צ'ינצ'ה (Chincha) העשירים בגואנו, שהיו שייכים לפרו, בתואנה כי הדבר מהווה תשלום על החוב הפרואני לספרד. המשבר הביא לחתימתו של הסכם ויואנקו פרחה (Tratado Vivanco-Pareja) ב-27 בינואר 1865, אותו דחה מאוחר יותר, בנובמבר אותה שנה, הקונגרס הפרואני בשל ההשפלה הלאומית שהייתה גלומה בו.

צ'ילה, כמדינות דרום אמריקאיות אחרות, צידדה בפרו כנגד ההתנשאות והתוקפנות הספרדית. כאשר סרבה צ'ילה לצייד ספינה ספרדית בפחם, בנימוק כי המחצב מהווה אספקה צבאית ואינו אפשרי בשם הנייטרליות הצ'יליאנית בסכסוך, הטיל האדמירל הספרדי מצור ימי על צ'ילה, ועל אף שלמעשה היה בכוחו להטיל מצור על נמל ולפראיסו בלבד, הרי ששיתוקו של נמל עיקרי זה הסב לצ'ילה נזק כלכלי משמעותי. ב-17 בספטמבר 1865, יום לפני חגיגת עצמאותה של צ'ילה, סירבו הצ'יליאנים לכבד ספינה ספרדית בנמל ולפראיסו במטח כבוד. שבוע לאחר מכן, ב-24 בספטמבר, הכריזה צ'ילה מלחמה על ספרד. עוד בטרם חברו פרו וצ'ילה באופן רשמי הנחיל הצי הצ'יליאני תבוסה צורבת לזה הספרדי בקרב פפודו (Papudo) ב-26 בנובמבר 1865, בעקבותיה התאבד האדמירל הספרדי על סיפון ספינתו.

בתחילת דצמבר נחתם הסכם צבאי בין צ'ילה ופרו ובאמצע ינואר הכריזה גם פרו מלחמה על ספרד. ב-31 בינואר 1866 הפגיז הצי הספרדי את נמל ולפראיסו, שרף את העיר והשמיד את צי הסוחר הצ'יליאני. מעט לאחר מכן, ב-7 בפברואר 1866, התעמתו הציים בקרב אבטאו (Abtao), אולם לאחר מספר מטחים הדדיים לא הגיעו לכדי קרב של ממש. הספרדים פנו לנמל קייאו הפרואני המבוצר. בו בזמן הצטרפו גם אקוודור ובוליביה לברית כנגד ספרד, והצי המשותף הועמד תחת פיקודו של איש הצבא והנשיא הצ'ילאיני לשעבר בלנקו אנקלדה. ב-2 במאי 1866 התחולל קרב קייאו, אולם הוא לא הוכרע צבאית בצורה ברורה. לאחר הפגזת הנמל נסוגו הספרדים ובכך הסתיים העימות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה צבאית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.