לדלג לתוכן

מאפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מלחמת כנופיות)
מבנה אופייני של ארגון מאפיה

מאפיהסיציליאנית: Mafia) היא ארגון העוסק בפשע מאורגן אשר התפתח במאה ה-19 בסיציליה כארגון עממי המבוסס על קודים של כבוד שנלחם בשחיתות של השלטון המקומי המחובר לשלטון זר. משמש גם ככינוי לארגוני פשע במדינות שונות, מהם בעלי זיקה ליוצאי איטליה ומהם חסרי זיקה כזו. חבר במאפיה נקרא מאפיוזו (בעברית: מאפיונר), או גנגסטר (מן המילה gang - כנופיה).

בספרו "במלוא מובן המילה" מספר שלום אורן כי המאפיה היא במקור שם לתנועת התנגדות של תושבי סיציליה, איטליה, שנלחמו בפולשים הערבים שכבשו את האי סיציליה במאה התשיעית. מקור המילה "מאפיה" אינו ברור, אך רוב החוקרים סבורים שמקורו בערבית ומשמעותו בסיציליאנית "אומץ" או "התרברבות". במרוצת הזמן העסיקו בעלי אחוזות עשירים בסיציליה את חברי התנועה בשמירה על אחוזותיהם.

השערה אחרת על מקור השם מייחסת אותו לאירוע המכונה "ערבית סיציליאנית", על שם הפעמונים הקוראים לקהל המתפללים לתפילת הערב (בנצרות).[1] היה זה שמה של התקוממות עממית של העם בסיציליה נגד שארל ד'אנז'ו מלך נאפולי. המרד פרץ ב-30 במרץ 1282 בכנסיית הכס הקדוש לרגל חג הפסחא מחוץ לעיר פלרמו. החל מ"צלצול הפעמונים" בכנסייה זו, נרצחו אלפי חיילים צרפתיים במשך שישה שבועות. במהלך המרד, סמל בשם דרואה (Drouet) גרר אישה נשואה צעירה מהקהל והטריד אותה. בעלה תקף את הצרפתי בסכין והרגו. כאשר שאר הצרפתים קמו להגנתו, הקהל הסיציליאני הרג אותם. לפי האגדה, אמהּ של האישה החלה לזעוק "מיה פיא", בניב סיציליאני "הבת שלי", ומכאן מקור המונח "מאפיה".

למרות ההשערות שלעיל, מקור המאפיה והמילה "מאפיה" בחברה הסיציליאנית הפיאודלית במאה ה-13, שאז התאחדו יחד חבורות של משפחות סיציליאניות, כדי למרוד בפולשים האכזריים מצרפת. המילה "מאפיה" היא ראשי תיבות של המשפט "מורטה אלה פרנצ'ה איטליה אנלה" (Morte alla Francia, Italia anela) ובתרגום מאיטלקית: "מוות לצרפתים, איטליה מתגעגעת". השם "מאפיה" הפך עם הזמן לתיאור גברים עם כבוד.

כיום, המושג "מאפיה" מכוון לכל קבוצה גדולה של אנשים העוסקת בפשע מאורגן (המאפיה הרוסית, היאקוזה היפנית והטריאדות הסיניות) אבל עדיין רוב הפעמים מיוחס לארגון הסיציליאני/אמריקני המקורי.

אומרטה (Omerta) הוא מנהג של אי שיתוף פעולה עם השלטונות. נוהג זה מקובל למדי בחברות בהן אין אמון בשלטון. מי שעובר על "חוקי האומרטה", על פי מנהג המאפיה הסיציליאנית, יתגלה תוך זמן קצר בשדות עם הלשון הכרותה בפיו (אחת השיטות להמחיש את החטא ועונשו).

יש טענה שהתנועה המשיכה להתקיים עד ימי הביניים, אז הצטרפו לוחמים אלה להגנת האי מפני הטורקים והנורמנדים שהקיפו את האזור.

איש המאפיה היהודי מאיר לנסקי מובל לחקירה בחשד לשוטטות

המאפיה המודרנית התחילה לפעול במאה ה-19 בשם "קוזה נוסטרה" (באיטלקית: העניין שלנו) כארגון שהגן על בעלי אחוזות עשירים תמורת תשלום ולאחר מכן סחט אותם תמורת דמי חסות וכופר נפש. המאפיה הופיעה מאזור סיציליה שהוא עדיין המרכז שלה. היא התמקדה באזור בו גרו עשירי סיציליה עד לאזור החורשות ליד פאלרמו.

פאלרמו הייתה המרכז של האי המרוחק למדי ובעל חשיבות משנית (בעיני המעמדות השולטים באיטליה), כוחו ועושרו עזרו לבסס את המאפיה ולפתח את פעולותיו: היטלי הגנה ("פרוטקשן"), רצח, שליטה טריטוריאלית ואיחוד עם כנופיות. לכן, בצורה איטית אך בטוחה, המאפיה החלה לבסס את עמדתה בשלטון המקומי. הסכמי שותפות וחוזים בין המאפיה לבעלי הקרקעות היו שכיחים. המאפיה נזקקה לבעלי הקרקעות באותה מידה שהם נזקקו למאפיה. השלטון המקומי היה לעיתים קרובות מעורב גם הוא בסידורים אלו. המאפיה נהפכה לראשות הכנופיות, האנשים שעבדו והאנשים ששלטו בנכסים, ומתוך בסיס הכוח שלהם גדול להיקף בינלאומי שצמח מאזור זה.

המאפיה התפשטה גם לארצות הברית בזמן ההגירה של תחילת המאה ה-20 מאיטליה, וכיום המאפיה האמריקאית, שעדיין קשורה במובנים מסוימים למאפיה הסיציליאנית, נחשבת אחד מארגוני הפשע הגדולים והחזקים בעולם.

המאפיה התחילה לצבור תאוצה בארצות הברית, עד סדרה של חקירות FBI בשנות ה-70 וה-80 שהורידו את השפעתה של המאפיה. המאפיה גם הפכה לחלק מהתרבות ונכנסה לסרטים, תוכניות טלוויזיה ואפילו פרסומות.

החלשה והתעוררות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוצת השלטון הפשיסטי של מוסוליני באיטליה הוצאה לפועל מלחמת חורמה במאפיה. התובע הכללי של סיציליה צ'זארה מורי (Cesare Mori) קיבל סמכויות מיוחדות להנמכת רמת פעילותה. הוא גרם לרבים מהם להגר לארצות חוץ, בייחוד לארצות הברית. ביניהם ג'וזף בוננו (Joseph Bonanno), המכונה ג'ואי בַּנַנַס (Joe Bananas), שמונה לראש המאפיה בארצות הברית. השאר הועמדו לדין וחלקם הוגלו לאיים הליפאריים. כאשר מורי החליט לפעול נגד אנשי המאפיה אשר חדרו להיררכיה הפשיסטית, הוא הודח מתפקידו והשלטון הפשיסטי הכריז כי הרשת הובסה. זאת, אף על פי שלמוסוליני היה מעריץ בולט במאפיה של ניו יורק בשם ויטו ג'נובסה (Vito Genovese). עם זאת, נדמה היה כי הרשת העתיקה נחלשה, לפחות על פני השטח.

לאחר התקופה הפשיסטית, המאפיה חזרה לאיתנה אחרי כניעת איטליה לבעלות הברית במלחמת העולם השנייה בשנת 1945. ארצות הברית נעזרה בקשרים שהיו לאנשי המאפיה עם מולדתם, בעת ההכנות לפלישה לסיציליה בשנת 1943. צ'ארלי "לאקי" לוצ'יאנו (Charles "Lucky" Luciano) ואחרים מראשי המאפיה בארצות הברית שהיו בכלא האמריקאי מסרו מידע רב תועלת לקראת הפלישה לאי. המודיעין של הצבא האמריקאי (U.S. military intelligence) נעזר בהם על מנת להצליח בפלישה ולאחר מכן בהשלמת הכיבוש של האי. בעקבות החיילים האמריקאיים, הגיע ממשל אזרחי על מנת לשלוט על האי. הייתה עדיפות באיוש מישרות הממשל ליודעי איטלקית בכלל ולשולטים בניב הסיציליאני בפרט, אשר קשה להבנה גם בקרב יודעי השפה האיטלקית. לאקי לוצ'יאנו הפעיל את השפעתו ופיקח כי לא יבצעו חבלות בנמלי סיציליה, אשר שימשו עורק תחבורה חיוני לאספקת מזון ונשק לחיל הפלישה האמריקאי לסיציליה. החבלות תוכננו על ידי מדינות הציר, איטליה וגרמניה הנאצית, אשר היו במצב מלחמה עם בעלות הברית.

המשרד לשירותים אסטרטגיים ובהמשך יורשו הסי.אי.אי. (CIA), הרשו למאפיה לבסס מחדש את מעמדה החברתי כלכלי באי, למצב המוגדר כאנטי רשות ממשלתית. וכך, בשנות ה-60 חזרה המאפיה למעמדה הקודם והוקמה מחדש רשת המאפיה. יש לכך ביטוי בקטעים אחדים של סדרת סרטי הסנדק.

ארצות שבהן חשודה פעילות מאפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה הבאה היא של מדינות שבהן חשודה, או ברורה, פעילות של ארגון מאפיה. בדרך כלל, כל קבוצה מכל ארץ קושרת קשרים עם קבוצות מארצות אחרות. לקבוצות רבות קשרים עם המאפיה בארצות הברית.

משפחות פשע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפעמים משפחות שלמות מתעסקות בפשע מאורגן כחלק ממאפיה או כמאפיה עצמאית. משפחות אלה מכונות "משפחות פשע".

מלחמות בין מאפיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפעמים נלחמות קבוצות מאפיה זו בזו, כתוצאה ממאבקי שליטה או מסעות נקמה וטיהור. המאבקים מכונים לרוב "מלחמת כנופיות". מאבקים אלה מלויים באכזריות, ברציחות וחיסולים ממוקדים תוך כדי סיכון אזרחים תמימים שנקלעו לזירת המלחמה. לא פעם נרצחים אזרחים על ידי המאפיה כתוצאה מטעות בזיהוי של המאפיה שהתכוונה לרצוח יריב ממאפיה נגדית. אנשים הקשורים לרשויות הממונות למיגור המאפיה מהווים גם הם מטרות לחיסול של המאפיה.

המאפיה בעולם הבידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות וסרטים רבים הוקדשו לנושא המאפיה, ביניהם אלו המפורטים להלן.

ערך מורחב – סרט מאפיה

סרט מאפיה הוא סרט פשע שמשלב פעמים רבות אלמנטים של פעולה, מתח ודרמה.

משחקי מחשב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Mafia - The City Of Lost Heaven - אחד ממשחקי המחשב המצליחים והפופולריים ביותר בנושא. מספר את סיפורו של טום בחור צעיר ממוצא איטלקי שעובד בתור נהג מונית והצטרף לעולם הפשע עד שפרש ממנו לאחר שגילה שרק מנצלים אותו בשביל כסף
  • Mafia II - משחק ההמשך ל־Mafia, מספר את סיפורו של ויטו. צעיר איטלקי אשר נכנס אל עולם המאפיה בשנות ה-30 המאוחרות בארצות הברית.
  • מקס פיין - משחק מחשב מצליח ופופולרי, שמדבר על שוטר ניו יורקי בשם מקס פיין, שאשתו ובתו נרצחו על ידי סוחרי סמים שמעורבים עם המאפיה. והוא יוצא למסע נקמה
  • Grand Theft Auto (בקיצור: GTA) - סדרת משחקי מחשב פופולרית שעוסקת בעולם תחתון מנקודת מבטם של עבריינים שונים.
  • mafia 3 מספר את סיפורו של לינקולן קליי חייל אפרו אמריקאי שלחם במלחמת וייטנאם ושהוא חוזר לביתו אז משפחת הפשע מארקנו בהנהגת סאל מרקנו רוצחת את משפחתו ואז הוא יוצא למסע נקמה שבמהלכו הוא מחסל את כל בני משפחת מרקנו ולבסוף את ראש המשפחה סאל מרקנו ונהיה היורש שלו וחי לו חיים שלוים בעיר יחד עם סגניו קסנדרה ויטו סקלטה טומאס ברוק דודו ג'יימס ודני ואן

הסופרת קורה ריילי כתבה מספר סדרות אודות המאפיה באיטליה ובניו יורק. הסדרה הראשונה, נולדו לדם, מכרה אלפי עותקים ותורגמה לעשרות שפות שונות. סדרת ההמשך שלה, הקאמורה קרטל גם כן זכתה להצלחה רבה וגם סדרת חטאי אבות שמדברת על הדור הבא במאפיה.

הסופרת ליליאן סלמה נחום הוציאה סדרת ספרים על רומן פשע במאפיה האיטלקית אשר עסקה בניו יורק. הספר הראשון שהוצא נקרא נשבעת בדם אשר סחף אליו אלפי קוראים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ האירוע תועד באופרה שחוברה לכבודו בימי איחוד איטליה (RISORGIMENTO) - זה תאם את רוח התקופה בה חוברה האופרה - המחצית השנייה של המאה ה-19