מלחמתה של חנה

מלחמתה של חנה
Hanna's War
	כרזת הסרט
בימוי	מנחם גולן
תסריט	מנחם גולן; סטנלי מאן
שחקנים ראשיים	מרושקה דטמרס; אלן בורסטין; אנתוני אנדרוז; דונלד פלזנס; דייוויד וורנר
מוזיקה	דובי זלצר
מדינה	ארצות הברית
חברה מפיצה	קנון גרופ
הקרנת בכורה	23 בנובמבר 1988
משך הקרנה	148 דקות
שפת הסרט	אנגלית; הונגרית
סוגה	סרט ביוגרפי, סרט מלחמה
מקום התרחשות	הונגריה
תקציב	20 מיליון דולר
הכנסות	139,796 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	hannaswar
	דף הסרט ב־IMDb

מלחמתה של חנה (באנגלית: Hanna's War) הוא סרט של המפיק והבמאי הישראלי מנחם גולן, המספר את סיפורה של חנה סנש. גולן התבסס על יומניה של סנש, וכן על הספר "רוח גדולה באה" מאת יואל פלגי.

היסטוריה

בשנת 1964 קיבל מנחם גולן ממשפחתה של חנה סנש זיכיון להכין עליה סרט, בתנאי שיציג למשפחה את התסריט, הסרט יופק תוך שלוש שנים ולא יעורב בו כסף גרמני^[1]. אולם בהמשך המשפחה נסוגה מהזיכיון בגלל הפרות נטענות של ההסכם על ידי גולן, ובורר אישר את טענותיהם^[2]^[3]. אולם בבית המשפט המחוזי קבע השופט לם שאין צורך בזיכיון המשפחה כדי להכין סרט על חנה סנש שכן היא מהווה דמות ציבורית^[4]. בשנת 1967 פורסם שהסרט יוסרט לאחר תום העבודה על 999... עליזה מזרחי^[5]. העבודה על הסרט התעכבה בגלל בעיות מימון^[6] ובשנת 1971 הוסכם שהסרט יופק על ידי ג'ו היימן המפיק של הסרט בלומפילד ושמנחם גולן יהיה הבמאי^[7]. מיה פארו נבחרה לגלם את סנש והוחלט להסריט את הסרט בהונגריה או יוגוסלביה וכן באיטליה וישראל^[8]. גולן בדק חמישה תסריטים שנכתבו על חנה סנש ולא היה מרוצה מאף אחד מהם ולכן כתב בעצמו תסריט על סמך הספר של יואל פלגי, "רוח גדולה באה"^[6]. העבודה על הסרט נתקעה, ובשנת 1983, לטענת גולן, ביקשה המשפחה מגולן שיאיץ את הכנת הסרט^[3]. לייזה מינלי נבחרה לגלם את סנש^[9], אולם ככל הנראה בגלל משבר אישי הדבר לא יצא אל הפועל. שלטונות הונגריה באו לקראת גולן כדי שהסרט יוסרט בהונגריה, דבר שאפשר חסכון רב בהוצאות^[10]^[11]. הסרט צולם במשך שבועיים בישראל (בג.ג. אולפני ישראל) וארבעים ימים בהונגריה^[12].

עלילה

הסרט עוסק בחנה סנש, יהודייה ילידת הונגריה. חנה בוחרת לוותר על החיים השקטים בארץ ישראל המנדטורית, ומתגייסת לחיל האוויר הבריטי כדי להילחם לצדו במלחמת העולם השנייה. במסגרת פעילותה, הופכת חנה לצנחנית ומוצנחת ביוגוסלביה שם היא משתפת פעולה עם כוחות פרטיזנים מקומיים ומגיעה להונגריה. בהונגריה היא נתפסת, נחקרת ועוברת עינויים קשים, אולם לא מסגירה את חבריה ומסתירה את הקוד הסודי של המשדר, שבעזרתו ההונגרים יכולים לתפוס את חבריה. היא נשפטת, אולם עוד לפני שמסתיים המשפט מוצאת להורג בידי כיתת יורים.

בתפקידים משניים בסרט שיחקו הישראלים יהודה אפרוני, שמעון פינקל, אלי גורנשטיין, רמי ברוך ועוד. את חנה סנש גילמה השחקנית ההולנדית/צרפתייה מרושקה דטמרס (Maruschka Detmers).^[13]

דמויות

חנה סנש (מרושקה דטמרס)
קתלין (אלן בורסטין)
מק'קורמק (אנתוני אנדרוז)
קפטן תומאס רוז'ה (דונלד פלזנס)
קפטן יוליאן סימון (דייוויד וורנר)
יואל (וינסנט ריוטה)
אליהו גולומב (אבי קוריין)
מרגריט (אינגריד פיט)
ד"ר קומולי (ג'ון סטריד)
דוד בן-גוריון (שמעון פינקל)

קישורים חיצוניים

"מלחמתה של חנה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מלחמתה של חנה", באתר AllMovie (באנגלית)
"מלחמתה של חנה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"מלחמתה של חנה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"מלחמתה של חנה", באתר אידיבי
"מלחמתה של חנה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

הערות שוליים

^ אגדת חנה סנש - על הבד, מעריב, 5 במאי 1964
^ שרגא הר גיל, אם שכולה נאבקת נגד עיוות דמות בתה בסרט קולנוע, מעריב, 24 בדצמבר 1965
^ ¹ ² מאבקים סביב ההפקה, מעריב, 29 באפריל 1988
^ דליה רביקוביץ, גיבורים אינם רכוש נטוש, מעריב, 4 במרץ 1966
^ טלילה בן זכאי, מסך ומסכה (טור שמאל למטה), מעריב, 8 בפברואר 1967
^ ¹ ² מיה תגלם את חנה סנש, מעריב, 18 ביוני 1971
^ יעקב העליון, מנחם גולן מביים: משפט לנינגרד וחנה סנש, מעריב, 3 ביוני 1971
^ מיה פארו תגלם בסרט דמותה של חנה סנש, מעריב, 8 בספטמבר 1971
^ יוסף פריאל, ליזה מינלי תגלם את חנה סנש בסרט הוליוודי שיצולם בישראל, דבר, 23 בספטמבר 1983
^ מאיימים לא להסריט על חנה סנש בארץ, דבר, 21 בדצמבר 1983
^ יעקב בראון, סרטים על חנה סנש ומשה דיין - ביו ההפקות של גולן את גלובוס, דבר, 21 בנובמבר 1983
^ גיל קיסרי, המלחמה של חנה וגולן, מעריב, 29 באפריל 1988
^ "מלחמתה של חנה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

[1] אגדת חנה סנש - על הבד, מעריב, 5 במאי 1964

[2] שרגא הר גיל, אם שכולה נאבקת נגד עיוות דמות בתה בסרט קולנוע, מעריב, 24 בדצמבר 1965

[מאבקים-3] ¹ ² מאבקים סביב ההפקה, מעריב, 29 באפריל 1988

[4] דליה רביקוביץ, גיבורים אינם רכוש נטוש, מעריב, 4 במרץ 1966

[5] טלילה בן זכאי, מסך ומסכה (טור שמאל למטה), מעריב, 8 בפברואר 1967

[מעריב71-6] ¹ ² מיה תגלם את חנה סנש, מעריב, 18 ביוני 1971

[7] יעקב העליון, מנחם גולן מביים: משפט לנינגרד וחנה סנש, מעריב, 3 ביוני 1971

[8] מיה פארו תגלם בסרט דמותה של חנה סנש, מעריב, 8 בספטמבר 1971

[9] יוסף פריאל, ליזה מינלי תגלם את חנה סנש בסרט הוליוודי שיצולם בישראל, דבר, 23 בספטמבר 1983

[10] מאיימים לא להסריט על חנה סנש בארץ, דבר, 21 בדצמבר 1983

[11] יעקב בראון, סרטים על חנה סנש ומשה דיין - ביו ההפקות של גולן את גלובוס, דבר, 21 בנובמבר 1983

[12] גיל קיסרי, המלחמה של חנה וגולן, מעריב, 29 באפריל 1988

[13] "מלחמתה של חנה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]