מלחמות הדת באירופה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
מלחמות הדת באירופה היו שורה של מלחמות דת שהתרחשו באירופה במהלך המאות ה-16, ה-17 ותחילת המאה ה-18[1][2].
כל הקונפליקטים המשויכים להגדרה מתייחסים לרפורמציה הפרוטסטנטית ששברה את הסדר הדתי והפוליטי של הממלכות הקתוליות באירופה. הצדדים הלוחמים לא תמיד נחלקו לפי דת, כך, לקראת סוף מלחמת שלושים השנים (1618–1648) צרפת הקתולית שיתפה פעולה עם הפרוטסטנטים כנגד מלוכת הבסבורג.
התנגשויות החלו עם מרד האבירים (1522) שגרר אחריו מלחמת האיכרים הגרמנית (1524–1525) באימפריה הרומית הקדושה. המלחמות התגברו לאחר שהכנסייה הקתולית התחילה כנגד התרחבות התנועה הפרוטסטנטית בקונטרה-רפורמציה. שיאו הגיע במלחמת שלושים השנים שחיסל שליש מאוכלוסיית הנסיכויות הגרמניות שהשתתפו בה. שלום וסטפאליה נחשב לזה שסיים את המלחמה בין הכנסייה הקתולית לזו הפרוטסטנטית בכך שהכיר בקיום שלוש מסורות נוצריות באימפריה הרומית הקדושה: הכנסייה הקתולית, לותרניזם וקלוויניזם וייסד את מה שידוע כעת כריבונות וסטפאלית. אך גם לאחריו מלחמות הדת נמשכו באירופה, כמו מלחמת שלוש הממלכות (1639–1651), מלחמת סבויה - וולדנסים (1655–1690) ומלחמת טוגנבורג (1712) ופסקו רק בשנות ה-20 של המאה ה-18 ועוד יותר מאוחר בזיכרון הקולקטיבי של אירופה.