מלון הרצליה (צפת)
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית מלון |
מיקום | צפת |
מדינה | ישראל |
מייסדים | זאב מתתיהו פרל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1927 |
תאריך פתיחה רשמי | 1927 |
תאריך פירוק | 1976 |
מידות | |
קומות | 4 |
קואורדינטות | 32°58′13″N 35°29′37″E / 32.97025°N 35.49366944°E |
מלון הרצליה היה אחד המלונות הגדולים שהוקמו בצפת. המלון נוסד ב-1927 ונסגר ב-1976. את המלון יסדו בשותפות זאב מתתיהו פרל ואשתו חנה, בתו של יואל ברשד, יחד עם יהודה מייברג. כעבור זמן קצר התפרקה השותפות בין שתי המשפחות, ובשת 1929 הבעלות עברה לידי משפחת פרל, ואילו יהודה מייברג הקים את "מלון מרכזי" הסמוך.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני קום המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלון הוקם במבנה אבן בעל שתי קומות, בסגנון הבתים שנבנו בעיר במאה ה-19, בראשית המאה העשרים שכן במבנה בית ספר לבנות "עזרא". ובשנים 1912 - 1914 התקיימה בו כחלק מתוכנית הלימודים סדנת הרקמה שנקראה "בית ספר לתחרים" בניהול אסתר הדסה קלוורי לבית פרלמן[1] בשנת 1929 נרכש הבניין על ידי זאב מתתיהו פרל, ורעייתו חנה לבית ברש"ד. בית המלון שכן לרגלי "המצודה", בחלק הצפוני של הרחוב, שנקרא לימים רחוב ירושלים. עם קנייתו הוסיפו לו הבעלים קומה נוספת. את הקומה הרביעית הוסיפו בשנות החמישים, ובה הותקנה מערכת חימום תת-רצפתי שהיה חדשני באותן שנים.
בשנת 1935 נוסף למלון בעברו השני של הרחוב, אגף בסגנון הבינלאומי שהיה מקובל בשנים אלה בערי הארץ. הבניין תוכנן על ידי אדריכל בשם ברזל בן למשפחה צפתית[2]. הבנייה בוצעה על ידי חברת "סולל בונה". המבנה היה עשוי בטון צבוע בלבן ומעקה המרפסות המעוגלות היה צבוע בתכלת. סגנונו שונה וזר לסגנון הבנייה המסורתית בצפת.
אורחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעשורים הראשונים רבים מבאי המלון היו ציירים ואמנים שהגיעו לעיר ועבור ארוחותיהם שילמו בציורים ופסלים. אורחים מכל קצוות הארץ סעדו מתחת לציוריהם של קסטל, ראובן רובין, ציונה תג'ר, יצחק פרנקל, דוד גלעדי, ועוד רבים מאמני ארץ ישראל שהתפרסמו במשך השנים.
באוגוסט 1929 התאכסן במלון יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ במסעו לא"י. בתקופת המנדט התארחו ונפגשו במקום ראשי היישוב, קצינים בריטים, ורבנים חשובים. בימים שלפני פרעות אוגוסט 1929 הגיעו אליו המסיתים הערבים. למרות פנייתם של הבעלים למפקד העיר הבריטי, לא בוצעה כל פעולת מנע נגדם. בשנת 1932 התארח במלון הסופר ארנולד צווייג[3].
בניה של משפחת פרל היו ממקימי ומפקדי תנועת בית״ר וארגון האצ״ל בעיר. בתקופת ה"סזון" ארחו בעלי הבית את מנחם בגין וחבריו בחג השבועות, מתחת לאפם של הבריטים שהיו גם הם אורחים קבועים בפאב שהוקם במקום. אורחת קבועה נוספת הייתה קטה דנוביץ שנשבתה בקסם האירוח המשפחתי. לימים פתחה בעיר את מלון "אירופה", שהקדים את מלון "קטה דן" שהקימה על חוף תל אביב.
לאחר קום המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת העצמאות התמקמו במלון אנשי הפלמ"ח שהשתתפו בשחרור העיר, כפי שהיה במלונות נוספים. לאחר קום המדינה נוספה קומה נוספת למלון, שבגינתו נותרו עד היום עצי זית עתיקים. המלון נחשב לאחד המלונות הגדולים והמודרניים בעיר.
שנות החמישים ועד אמצע שנות השישים היו שנות פריחה לתיירות בצפת. משה, שמואל ודניאל, בניהם של חנה וזאב פרל, המשיכו את ניהול המקום. משפחות ממרכז הארץ הגיעו בקביעות כל שנה בעונת הקיץ והחגים. בין האורחים היה הסופר ג'יימס מיצ'נר ששהה במלון כחודש, כשכתב את ספרו "המקור".
למשפחת פרל יצא מוניטין בשירת זמירות, ובערבי חג ושבת המקום היה גדוש באורחים ותושבים מקומיים. אורח קבוע במלון היה הרב קרליבך, שבראשית דרכו היה עורך ערבי מוזיקת נשמה יהודית ואנשי צפת היו מוזמנים. בעונת החגים, בעלי המקום היו עורכים בערבי שישי וחג סיורי לילה בסמטאות ובבתי הכנסת, ולאמיצים מבין האורחים נערכו טיולי לילה לנחל עמוד הסמוך.
בראשית שנות השישים ובמיוחד כתוצאה מן "הפיחות הגדול", בפברואר 1962 וכמו רוב המלונאים בצפת, נקלע גם מלון הרצליה לקשיים כלכליים.
במחצית שנות השישים פירקו הבנים את השותפות ביניהם, וניהול המלון עבר לבן הבכור משה ואשתו שרה, שהייתה פעילה גם ב"וועד למען החייל" בעיר. במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור המלון ארח חיילים באזור הצפון שזכו לכמה שעות מנוחה, ארוחה חמה ואפשרות לטלפן למשפחתם. המלון אירח את משפחות החיילים הפצועים שבאו לבקר את יקיריהם בבית החולים בצפת.
השנים הבאות היו שנים של שפל ודעיכה שבסופן נמכר הבית ב-1976 והפך ל"מכון אלטה", מכללה לנשים בעלות תשובה, בבעלות חב"ד. את שרידי יופיו מהעבר ניתן עדיין לראות בגן המקום ובמבנה ברחוב ירושלים. המבנה החדש יותר, שנבנה בסגנון הבינלאומי, משמש כיום כחנות ספרים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חדר האוכל של מלון הרצליה
-
לוח זיכרון על קיר המלון "הרצליה" בצפת
-
מבנה בית ספר לבנות עזרא 1913, לימים הפך למלון הרצליה
-
המבנה ה"חדש" של המלון כפי שצולם ב-2022
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם כהן, סיפורי צפת, משרד הביטחון- ההוצאה לאור, תשס"ג- 2003 עמ'94–95
- אלי שילר וגבריאל ברקאי (ערכו): צפת ואתריה, אריאל, 2002, עמ' 29
- מסע הרבי לארץ הקודש - דוד זאב רוטנברג, הוצאת אש"ל - כפר חב"ד, תשנ"ז.
- אוסף אסף מיקו, המרכז למדיה דיגיטלית, אוניברסיטת חיפה. צילום של האגף שנוסף למלון בשנת 1935בסגנון הבניה הבין לאומי
- http://digitool.haifa.ac.il/R/?func=dbin-jump-full&object_id=505795&local_base=GEN01(הקישור אינו פעיל)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שרה בן ראובן הדסה וחוט השני , הוצאת אריאל, 2008, עמ' 26
- ^ אינפורמציה שניתנה על ידי בן משפחת מייסדי המלון
- ^ אורחים חשובים בצפת, דואר היום, 15 במרץ 1932