מכלול דברי הטעם מן הנמר הלבן
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
באן גו  |
| שפת המקור |
מנדרינית |
  | |
מכלול דברי טעם מן הנמר הלבן (בסינית מסורתית: 白虎通義; בסינית מפושטת: 白虎通义; בפין-יין: Báihǔ Tōng yì; שמות נוספים: 白虎通德論, 白虎通; באופן מילולי: "מכלול דיוני סגולה מן הנמר הלבן" ו-"מכלול הנמר הלבן", בהתאמה) הוא ספר הכולל בתוכו את מכלול המסקנות מדיוני אספת הנמר הלבן[1] שנערכה בשנת 79 לספירה, בסוף ימי שושלת האן המזרחית, ועסקה בגיבוש ואיחוד תפיסת העולם הקונפוציאנית.
אספת הנמר הלבן
[עריכת קוד מקור | עריכה]אספה זו נערכה בשנת 79 לספירה, בסוף ימי שושלת האן המזרחית, בהשתתפות גדולי המלומדים הקונפוציאניים של התקופה, וקיבלה את שמה מהיכל הנמר הלבן שם התקיימה. מטרת האספה הייתה לכנס את כלל השרים והמומחים הקונפוציאניים על מנת לקיים דיון השוואתי על לימוד הגרסאות החדשות והישנות של חמש הקלאסיקות. הקיסר גָ'אנְג עצמו שימש להכריע בין הדעות השונות על משמעות הקלאסיקות.
על הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר המכיל ארבע מגילות, מחולקת ל-43 פרשנויות. הוא נערך על ידי בָּאן גוּ, והוגש לקיסר גָ'אנְג מהָאן[2]. הוא שימש המסמך הממשלתי הרשמי להפצת לימוד הקלאסיקות.
שם הספר מכוון לכך שהוא מציין את כל הנקודות העיקריות בלימוד הקונפוציאני של הקלאסיקות.
הספר שימש בסיס לאסכולת "הלימוד המודרני של הקלאסיקות", ולראשונה הציג תאוריה כוללת של לימודי הקלאסיקות. אולם במקביל מיזג הספר בלימוד הקונפוציאני את האמונות בסדרי עולם על טבעיים ובחיזוי עתידות שהיו נפוצות באותה תקופה, ולפיכך מציג לימוד קונפוציאני רווי אמונות דתיות.
ספרים המתייחסים ליצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בסוף ימי שושלת חאן הגיש צָאי יוּנְג[3] "מזכר הערות על הנמר הלבן", ובתקופת שושלת צ'ינג כתב צֶ'ן לִי[4] ספר בשם "מכלול הבהרות על הנמר הלבן".
.svg)