מכוור
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ירדן |
| מיקום |
מחוז מידבא, ירדן |
| קואורדינטות | 31°34′01″N 35°38′01″E / 31.56694°N 35.63361°E |
  | |
מכוור[1] (ביוונית: Machaerus, Μαχαιροῦς, "מַכֵירוּס"; בערבית: قلعة المشناقى, "קלעת אל-מישנאקא") הוא הר בממלכת ירדן, השוכן במרחק של כ-24 ק"מ מדרום-מזרח לשפך הירדן לים המלח, כחמישה ק"מ ממזרח לחופו וארבעה ק"מ מדרום לערוצו של ואדי זרקא-מעין. על ראש ההר נמצאים שרידי מבצר בו התבצרו חלק מאחרוני הלוחמים היהודים בזמן המרד הגדול ברומאים (66–70 לספה"נ). במסורת הנוצרית נודעה לו חשיבות כמקום כליאתו והוצאתו להורג של יוחנן המטביל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבצר מכוור נבנה על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי בערך בשנת 90 לפנה"ס. המבצר נהרס על ידי חייליו של גביניוס, מושל סוריה, בשנת 57 לפנה"ס לאחר ששימש כאחד מבסיסיו של אלכסנדר השני שהוביל מרד כנגד שלטונה של רומא. המבצר נבנה מחדש על ידי הורדוס בשנות ה-20 לפנה"ס,[2] ושימש כבסיס צבאי לשם שליטה על שטחי הממלכה ממזרח לנהר הירדן.
בתקופת הורדוס אנטיפס, בנו של הורדוס ויורשו, נכלא במבצר, ככל הנראה, יוחנן המטביל בשל ניסיונו להצית מרד יהודי ברומא, וראשו נערף. עם הגלייתו של הורדוס אנטיפס עבר מכוור לרשותו של המלך אגריפס הראשון עד מותו בשנת 44 לספירה, ואז עבר לשליטה רומאית. עם פרוץ המרד הגדול בשנת 66, השתלטו המורדים היהודים על מכוור והחזיקו בו. הלגאטוס סקסטוס לוסיוס באסוס שהכניע את המורדים בהרודיון, פנה משם להטיל מצור על מכוור בשנת 72 בעזרת הלגיון העשירי פרטנסיס. הצבא הרומי הקים סוללה ושיפוע כדי לצור על המבצר, אך המורדים נכנעו לפני שהרומאים תקפו, והורשו לעזוב את המבצר. הרומאים החריבו את המבצר והותירו ממנו רק את יסודותיו.
הר מכוור מוזכר אף במשנה (מסכת תמיד ג, ח) כתיאור מפליג לחוזק ריחה של הקטורת, אף שהוא מקום המרוחק מן המקדש מאוד: "אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן דִּגְלַאי, עִזִּים הָיוּ לְבֵית אַבָּא בְּהַר מִכְוָר, וְהָיוּ מִתְעַטְּשׁוֹת מֵרֵיחַ פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת".
המבצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוסף בן מתתיהו מתאר את המבצר בספרו מלחמות היהודים. ההר, שגובהו 1,100 מטר מעל פני ים המלח, מוקף מכל עבריו בגאיות עמוקים אשר מספקים לו הגנה טבעית. הורדוס חשב שהמקום ראוי לביצורים חזקים, במיוחד בשל קרבתו לממלכת הנבטים שאיתה היה פעמים רבות בעימות. הוא בנה את חומת המבצר בראש ההר, מסביב לפסגה. אורכה 100 מטרים ורוחבה 60 מטרים, עם שלושה מגדלים בפינות, כל אחד מהם בגובה של כ-30 מטר. הארמון נבנה באמצע השטח המבוצר. מכלים רבים הוצבו במתחם כדי לצבור את מי הגשמים.
פליניוס הזקן כתב בספרו "תולדות הטבע" כי טרם החורבן בסוף המרד הגדול, מכוור היה "המבצר השני במעלה של יהודה לאחר ירושלים".[3]
חפירות ארכאולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכפר מֻקַאוִר (مقاور) שוכן בעמק ממזרח להר ושמו מרמז על שם המבצר הקדום. החוקר הגרמני אולריך יאספר זטצן ביקר באתר בשנת 1807, ושם הכפר הזכיר לו את שם המבצר ביוונית. החפירות הארכאולוגיות במקום החלו בשנת 1968 על ידי ג'רי ורדמן, שהיה אז שייך לסמינר התאולוגי של הבפטיסטים הדרומיים (Southern Baptist Theological Seminary) ואחר כך המנהל של מכון קוב לארכאולוגיה באוניברסיטת מדינת מיסיסיפי (אנ'). בשנת 1973 זיהה המלומד הגרמני אוגוסט סטרובל את החומה. בשנים 1978–1981 נערכו חפירות במקום על ידי וירגיליו קורבו (אנ'), סטניסלאו לופרדה (אנ') ומיקלה פיקירילו (איט') מבית הספר הפרנציסקני למקרא בירושלים.
בתוך השטח המבוצר נמצאו חורבות המבצר ההרודיאני, בהם חדרים, חצר גדולה, ובית מרחץ מפואר, שבו גם נותרו שרידים מרצפת הפסיפס. בצד המזרחי של ההר ישנם חומות ומגדלים נוספים, אולי שריד ל"עיר התחתונה" אותה מזכיר יוסף בן מתתיהו. אם מגיעים ממזרח אפשר גם לראות את אמת המים אשר הובילה מים למכלים שבמבצר. במקום גם נמצאו שרידי כדים שתוארכו מסוף התקופה ההלניסטית ועד התקופה הרומית, ואשררו את קיומן של שתי התקופות בתולדות המבצר: התקופה החשמונאית (90 לפנה"ס – 57 לפנה"ס) וההרודיאנית (30 לפנה"ס – 72 לספירה), ותקופה של שימוש מיד לאחר שנת 72. במקום נמצאו מטבעות שהמאוחר שבהם הם מימי טראיאנוס - מה שיכול להצביע על נוכחות צבאית רומאית עד לזמן המלחמות הפרתיות של טראיאנוס.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר א, פרק ח, פסקאות ב, ה; ספר ב, פרק יח, פסקה ו; ספר ג, פרק ג, פסקה ג; ספר ד, פרק ט, פסקה ט; ספר ז, פרק ו, פסקאות א-ה
- אנסון פ' רייני, מצור מכוור – עדויות ארכיאולוגיות, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה י', 1971, עמ' 264–267
- עפרה גורי-רימון, בתי אוצר ומרכזי מנהל – ייעודם העיקרי של מבצרי המדבר, קתדרה 82, תשנ"ז, עמ' 7–16
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מכָוֹר בעברית, בתרגום יעקב נפתלי שמחוני לתולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, מפתח, עמ' 571
- ^ אברהם שליט, הורדוס המלך, עמ' 174.
- ^ פליניוס הזקן, תולדות הטבע, ספר 5, פרק 72
בקרת זהויות  |
|
|---|