מירטאזאפין
 | |
 | |
| נתונים כימיים | |
|---|---|
| מסה מולרית |
265.158 יחידת מסה אטומית מאוחדת  |
| בטיחות | |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C |
| מזהים | |
| קוד ACT |
N06AX11 |
| מספר CAS | 85650-52-8 |
| PubChem | 4205 |
| ChemSpider | 4060 |
  | |
מירטאזאפין (מוכר גם בשמות המסחריים כמירו ורמרון) הוא תרופה לטיפול בדיכאון בעלת מנגנון פעולה ייחודי. מירטאזאפין הוא אנטגוניסט לקולטני סרוטונין 5-HT2a ו-5-HT3, אשר חוסם את הספיגה החוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI) במוח, תוך שמירת הפעילות בקולטנים אחרים לסרוטונין, אשר אינם נחסמים. סרוטונין ונוראפינפרין הם מתווכים עצביים הקשורים, בין היתר, למצב הרוח.
למירטאזאפין יש השפעה נוגדת חרדה, אשר יכולה להיות בעלת תועלת בקרב הסובלים מדיכאון המשולב עם הפרעת חרדה. בנוסף, מירטאזאפין משפרת את דפוסי השינה בקרב אנשים הסובלים מדיכאון.
התרופה סונתזה לראשונה בחברת התרופות האמריקאית אורגנון (Organon) ופורסמה ב-1989. היא אושרה לשימוש לראשונה לטיפול בבעיות דיכאון חמורות בהולנד ב-1994 והוכנסה לשימוש בארצות הברית ב-1996 תחת שם המותג רמרון.[1][2] בדצמבר 2002 אישר בית המשפט האמריקאי לטבע תעשיות פרמצבטיות ולמיילן לשווק את התרופה באופן גנרי.[3][4]
כמו שאר התרופות נוגדות הדיכאון והחרדה, מירטאזאפין עלול להעלות את הסיכון להתנהגות ומחשבות אובדניות במטופלים בו, עד גיל 25.[5] יתר על כן, מירטאזאפין איננו מומלץ כתרופת הרגעה לאנשים עם דמנציה: בשנת 2021 פורסמו תוצאות ניסוי מבוקר הקצאה אקראית בשם SYMBAD (השפעת מירו על אנשים עם דמנציה ואי-שקט, ראשי תיבות: StudY of Mirtazapine for Agitated Behaviors in Dementia). לאחר 3-4 חודשי טיפול, לא נמצא הבדל משמעותי במדד האי שקט בין קבוצת הטיפול במירטזאפין לקבוצת הביקורת (טיפול בפלאסבו), ועלה אף חשד לעקה גבוהה יותר של המטפלים העיקריים ולתמותה מוגברת של המטופלים (7 לעומת 1).[6]
תופעות לואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תופעות לוואי שכיחות מאד של מירטאזאפין (מעל 10% מהמטופלים) כוללות תאבון מוגבר, עלייה במשקל, ישנוניות, כאב ראש ויובש בפה. תופעות שמופיעות ב-1% עד 10% מהמטופלים כוללות בעיות זיכרון (ואז יש להפסיק טיפול ולדווח לרופא מייד), עייפות, סחרחורת, אי יציבות, רעד, בחילה, הקאה, עצירות או שלשול, כאב גב, כאב שרירים, תת לחץ דם בקימה לעמידה, בצקת ברגליים, חלומות מוחשיים, בלבול, חרדה ובעיות שינה. בילדים נמצאה גם שכיחות עד 10% לסרפדת, עליה במשקל ועליה בטריגליצרידים בדם. קיימות גם תופעות לוואי המצריכות הפסקה מיידית של הטיפול למרות ששכיחותן איננה ידועה, והן כוללות מחשבות אובדניות, נגעים עוריים סגולים או אדומים, שלפוחיתיים או מפושטים, סימני זיהום עם דיכוי ייצור תאי דם לבנים, אדומים או טסיות, פירכוס אפילפטי, תסמונת סרוטונין ותמס שריר.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מירו באתר כללית
עמליה רוזנבלום, שינה טובה אינה חלום בלתי מושג. תשאלו את הרופאה, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kaspersen FM, Van Rooij FA, Sperling EG, Wieringa JH (בספטמבר 1989). "The synthesis of org 3770 labelled with 3H, 13C AND 14C". Journal of Labelled Compounds and Radiopharmaceuticals. 27 (9): 1055–1068. doi:10.1002/jlcr.2580270911.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Remeron New FDA Drug Approvalh". Centerwatch.
- ^ שלמה גרינברג, לחץ חזק כלפי מטה, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2002
- ^ Organon, Inc. v. Teva Pharmaceuticals, Inc., 244 F. Supp. 2d 370 (D.N.J. 2002), Justia Law (באנגלית)
- ^ 1 2 אוניפארם בע"מ, מירו 30, 45 - עלון לצרכן, באתר israeldrugs.health.gov.il, 03/2023
- ^ Sube Banerjee, Juliet High, Susan Stirling, Lee Shepstone, Ann Marie Swart, Tanya Telling, Catherine Henderson, Clive Ballard, Peter Bentham, Alistair Burns, Nicolas Farina, Chris Fox, Paul Francis, Robert Howard, Martin Knapp, Iracema Leroi, Gill Livingston, Ramin Nilforooshan, Shirley Nurock, John O'Brien, Annabel Price, Alan J. Thomas, Naji Tabet, Study of mirtazapine for agitated behaviours in dementia (SYMBAD): a randomised, double-blind, placebo-controlled trial, Lancet (London, England) 398, 2021-10-23, עמ' 1487–1497 doi: 10.1016/S0140-6736(21)01210-1 (באנגלית)
