מירב אחישר
ענף מדעי | פסיכולוגיה |
---|---|
מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים (1 באוקטובר 1997) ![]() |
פרסים והוקרה |
פרס מיכאל ברונו (2006) ![]() |
![]() ![]() |
מירב אחישר היא פרופסור במרכז אדמונד ספרא לחקר המוח ELSC: מרכז אינטרדיסציפלינרי לחקר המוח באוניברסיטה העברית שבירושלים, לאחר שנים רבות בהן הייתה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.
פעילות מדעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחום מחקרה מתמקד בתפישה ולמידה תפישתית באוכלוסייה הכללית ובאוכלוסיות מיוחדות כמו אנשים על הספקטרום האוטיסטי ודיסלקטים.
תאוריית ההירארכיות ההפוכות (Reverse Hierarchy Theory)[1]
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיתוף עם שאול הוכשטיין, היא פיתחה תאוריית תפישה ולמידה תפישתית בשם תאוריית ההירארכיות ההפוכות (Reverse Hierarchy Theory)[1]: תאוריה זו שינתה את החשיבה המסורתית שתפישה (החוויה המודעת שנוצרת במוח בתגובה לגירויים חיצוניים) תחילתה בעיבוד הראייתי המוקדם, ולכן אנו רואים במהירות תכונות ראייתיות בולטות (כמו קו באוריינטציה חריגה שמעובדת כבר בשלבים מוקדמים של העיבוד הראייתי) ואילו זיהוי אובייקטים אנו תופשים מאוחר יותר. תאוריית ההירארכיות ההפוכות מבדילה בין כיוון עיבוד הגרוי הראייתי (מהפריפריה למרכז) לבין כיוון החוויה התפישתית - שהוא הפוך. החוויה הראשונית מבוססת על אזורי עיבוד גבוהים שהפעלתם משמעה תפיסת אובייקטים, ואילו גישה מודעת לרכיבים דורשת זמן רב יותר של חיפוש לאחור בהירארכית העיבוד הראייתית. תאוריה זו החלה בתאוריית למידה תפישתית (שכיוונה אף הוא מאזורים גבוהים לנמוכים) והורחבה לקשב ותפישה ראייתית ושמיעתית. האוריה זו נעשתה התאוריה הרווחת.
בניתוח חישובי של למידת מיומנויות באוכלוסיות עם קשיים ספציפיים היא מצאה שדינמיקת למידת הגרויים הסביבתיים שונה בדיסלקסיה ובאוטיזם מהדינמיקה באוכלוסייה הכללית. בדיסלקסיה - יש דעיכה מהירה של הזיכרון התפישתי, ואילו באוטיזם השוני הפוך - כשהסביבה משתנה יש עדכון איטי (slow update) של תוכניות וציפיות.
כחברה בוועדה המייעצת של פרויקט שמטרתו פיתוח שיטות לאימון קוגניטיבי ושימור תפקודי המוח לאורך החיים ובמיוחד בזיקנה, היא עוסקת בגיבוש תהליכי עבודה ואימון.
פרס ERC
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחישר זכתה במענק של המועצה האירופאית למחקר ERC על פיתוח מודל נוירו-חישובי שמסביר הצלחה וכישלון ברכישת יכולות תקשורת. המענק מדגיש את חשיבות תרומתה המדעית בתחום.[2]
מחקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקר שביצעה מצא הבדלים מהותיים בין דיסלקטים ואנשים על הרצף האוטיסטי, כולל חוזקות ייחודיות לכל קבוצה. לדוגמה, בעוד שדיסלקטים טובים בזכירת חוויות אחרונות, אנשים על הרצף האוטיסטי מצטיינים בזכירת חוויות מצטברות לאורך זמן.[3]
במרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר מדעי המוח באוניברסיטה העברית בירושלים, עומדת אחישר בראש קבוצה המנסה לאפיין את בעיית הליבה באוטיזם. האפיון הזה הוביל אותה למסקנה שלאוטיסטים יש בעיה של איטיות הסתגלות - שימוש בהקשר כדי לשנות התנהגות. כאשר יש שינוי בסביבתם, הם איטיים בעדכון ההתנהגות שלהם בהתאם, וזה מתבטא בבעיות מוטוריות ובהתנהלות במרחב. כיום לא ידוע עדיין מאיזה חלק של המוח מגיעה האיטיות הזו. פרופ' אחישר מנסה למצוא ולאפיין באמצעות הדמיות את אזורי המוח בהם נעשים העדכונים הללו, כדי שכך נוכל לתת יד מכוונת מדויקת יותר לטיפולים.
במחקר אחר מסבירה אלישר:
באופן מסורתי, תפיסה, זיכרון והיגיון נחקרו בנפרד. אני מעוניינת בקשרים בין פעולות מנטליות אלו ובדינמיקה של הקשרים הללו ככל שאנשים רוכשים מיומנויות חדשות ומתקדמים ברמת הביצוע שלהם. בנוסף, אני בודקת את הבנת המנגנונים שעלולים להשתבש במקרים שבהם רכישת מיומנויות קריאה אינה מתרחשת כצפוי, למרות מאמץ רב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]The reverse hierarchy theory of visual perceptual learning
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מירב אחישר, באתר dblp
- מירב אחישר, באתר גוגל סקולר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Trends in Cognitive Sciences, www.cell.com
- ^ האוניברסיטה העברית מחלקה לפסיכולוגיה, באתר psychology.huji.ac.il
- ^ עיבוד מידע ואיבוד מידע, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2019-01-15