מיקשה ברמן

מיקשה ברמן
Bermann Miksa
לידה	1 בנובמבר 1861; גיור, הונגריה
פטירה	2 באוגוסט 1925 (בגיל 63); בודפשט, ממלכת הונגריה
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברקושקרסטור, בודפשט

מיקשה ברמן (בהונגרית: Bermann Miksa; גיור, 1 בנובמבר 1861 – בודפשט, 2 באוגוסט 1925) היה מהנדס מכונות, מפקח רכבות ממלכתי, כותב ספרות טכנית וממציא יהודי-הונגרי. העבודה המרכזית של פעילותו הייתה בבדיקות חומרים במעבדה ובמיוחד זיהוי פלדה המבוסס על בדיקת ניצוצות.

קורות חיים

מיקשה ברמן נולד במשפחה יהודית של פחח עני עם עשרה ילדים. הוא למד באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה ובכמה אוניברסיטאות זרות. כסטודנט מוכשר, הוא גייס כסף להמשך לימודיו על ידי מתן שיעורים פרטיים ובאמצעות הגשת מועמדות וזכייה במלגות. הוא קיבל תואר בהנדסת מכונות. הוא שאף למשרה קבועה שהבטיחה גימלת פרישה, כך שמשנת 1885 הוא היה בשירות הרכבת הממלכתית ההונגרית, שהציעה ביטחון כלכלי מוצק. משנת 1892 היה ראש המחלקה של בית המלאכה הצפוני של הרכבת הממלכתית (MÁV), ומשנת 1910 היה סגן מנהל המחוז הצפוני. לאחר שנת 1912 הוא זכה להצטיינות רבה כראש בדיקת חומרי מעבדה עם המכשירים החדשים שלו. הוא פיתח נוהל חדש לזיהוי מהיר של דרגות הפלדה השונות. הוא עסק גם בבעיות חיסום וריתוך.

מיקשה ברמן הובא למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי ברקושקרסטור.

פעולה מדעית

עניינו המקצועי ועבודתו המדעית של מיקשה ברמן כיסו שלושה תחומים: ייצור פלדות לכלים, טיפול תרמי, ריתוך ולבסוף קביעת הרכב הפלדות באמצעות בדיקת ניצוץ. מבחן הניצוץ (באנגלית: Spark testing), כלומר שיטת בדיקת חומרי הפלדה הומצא על ידי מיקשה (מקסימיליאן) ברמן.

הישגיו

בייצור ובטיפול בחום של פלדות כלים

הוא בחן את התפקיד של חומרי סגסוגת על השפעתם על התכונות המכניות של פלדות - פרזול, ריתוך, קשיחות, אלסטיות. ברמן ערך ניסויים לתנאי החיסום הנכון והשתמש בבדיקה מהירה של הצלחת החיסום על סמך מבחן שבר. כהוקרה על עבודתו של מיקשה ברמן, הוא ייצג את מקום עבודתה פעמיים בקונגרסים של האגודה הבינלאומית לבדיקת חומרים: בשנת 1906 בבריסל ולאחר מכן בשנת 1909 בקופנהגן.

בריתוכים

בשל תקנות הבטיחות המחמירות מאוד ב-MÁV, ברמן לא ראה את ריתוך האש ששימש בעבר כמתאים. כך תשומת ליבו הופנתה לריתוך. הוא פרסם כמה מאמרים וספר בנושא זה בגרמנית. הוא זיהה נכון שבריתוך לא מושלם, שכבות תחמוצת מעכבות את הריתוך התקין באיחוד שני משטחי המתכת, כלומר נוצר קשר ריתוכי מלוכד רק אם החומרים בפלדה עוברים חמצון-חיזור של שכבת התחמוצת המכסה את המשטחים שיש לרתך ומפעילים עליהם עוצמה מספקת של לחץ חיצוני. יסודות ההפחתה הפעילים ביותר בפלדה הם סיליקון, מנגן, זרחן ופחמן חד-חמצני שנוצר מפחמן. בניסוייו הבין כי ניתן לסייע להצלחת הריתוך באמצעות יוצרי סיגים הממיסים תחמוצות ברזל הנוצרות על פני השטח במצב נוזלי. ניתן להסיר את הסיגים האלה בקלות באמצעות פטיש מכיוון שהם יוצרים ציפוי שביר כמו זכוכית. הוא בדק את הצלחת הריתוך באמצעות בדיקות פיתול.

ניתוח פלדה המבוסס על בדיקת ניצוץ

בניגוד לבדיקות המטלוגרפיות שכבר היו בשימוש נרחב, הוא רצה לפתח שיטת בדיקה לא הרסנית בעלוּת נמוכה.

"במהלך לימודי פלדת כלי העבודה והניסויים שלי לבדיקה השוואתית של גלגלי השחזה, נתקלתי במבחן הניצוץ", כתב במאמרו הראשון בנושא בשנת 1908. כמובן, עוד לפניו, הרבה אנשים ראו את סילון הפלדה נוצץ על אבן השחזה, אך עם זאת מעולם לא עלה בדעתו של מישהו שניתן להסיק על איכות הפלדה מהזיקוקים הזעירים.

המצאותיו

על המצאתו המוקדמת, ששמה היה "Drehstahlhalter zum Abdrehen von Eisenbahnrädertyres", הוא קיבל פטנט מספר 1894/000881 בשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1894.
המצאתו המשמעותית ביותר, שהוכרזה ב-19 באפריל 1915, מתייחסת לייצור פלדת כלים. במספר הפטנט שלו 73692, הפלדה המהירה שהציע, הכילה כמויות קטנות של בורון, מוליבדן, ונדיום, טיטניום, קובלט וכרום והתאימה כתחליף לחומרים יקרים שמכילו טונגסטן.

הנצחה

הוא נפטר ללא הכרה כלכלית ומוסרית, בשנת 1925, בגיל 63 בלבד. עבודתו מוכרת עד היום רק בחוג מצומצם למרות משמעותה.

עבודותיו החשובות ביותר

טיפול והקשחת פלדת כלים
על חיסום
זיהוי סוגי הברזל על פי ניצוצותיהם
תאוריה ופרקטיקה של ריתוך פלדה וריתוך אוטוגני
הגורמים לתאונות רכבת
תיאוריה ותיאור מעשי של מבחני ניצוץ
Die Theorie des Schweissens von Stahl und ihre praktische Anwendung
Die Grundzüge der Versuihsmethode der Funkenprobe und ihre praktische Verwendung

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיקשה ברמן בוויקישיתוף