לדלג לתוכן

מיקל מרינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקל מרינו
Mikel Merino
מרינו עם ריאל סוסיאדד, 2018
מרינו עם ריאל סוסיאדד, 2018
מידע אישי
לידה 22 ביוני 1996 (בן 28)
פמפלונה שבספרד
שם מלא מיקל מרינו סאסון
גובה 1.88 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער

CD אמיגו
אוססונה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2014
2014–2016
2016–2017
2017
2017–2018
2018–2024
2024–
אוססונה ב'
אוססונה
בורוסיה דורטמונד
ניוקאסל יונייטד
ניוקאסל יונייטד
ריאל סוסיאדד
ארסנל
5 (0)
63 (5)
8 (0)
7 (0)
17 (1)
190 (20)
5 (1)
נבחרת לאומית כשחקן**
2020– ספרד 31 (2)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-10 בנובמבר 2024
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-15 בנובמבר 2024

מיקל מרינו סאסוןספרדית: Mikel Merino Zazón; נולד ב-22 ביוני 1996 בפמפלונה שבספרד) הוא כדורגלן ספרדי המשחק בעמדת הקשר בקבוצת ארסנל מהפרמייר ליג ובנבחרת ספרד.

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרינו נולד בפמפלונה שבספרד. הוא החל לשחק כדורגל ב-CD אמיגו, ובהמשך עבר למחלקת הנוער של אוססונה. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו באוססונה ב', קבוצת המילואים של אוססונה, בעונת 2013/2014 בליגה הספרדית השלישית.

ב-23 באוגוסט 2014 ערך מרינו את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הראשונה של המועדון, כששיחק 88 דקות בניצחון 2–0 על ברצלונה אתלטיק במסגרת המחזור הראשון בליגה הספרדית השנייה. ב-21 בדצמבר 2014 הבקיע מרינו את שער הבכורה שלו במועדון, בניצחון 2–1 על לאס פאלמס במסגרת המחזור ה-18 בליגה.[1] בינואר 2015 מרינו קודם רשמית לקבוצה הראשונה, [2] וסייע לקבוצה להימנע מירידה לליגה השלישית. כשאת עונתו הראשונה בקבוצה הראשנה סיים מרינו עם 29 הופעות ליגה והבקיע שער אחד. בעונתו השנייה במועדון הפך מרינו לאחד השחקנים המשמעותיים בקבוצה. יכולתו לא נעלמה מעיני הקבוצות הגדולות ביבשת וב-15 בפברואר 2016 חתם מרינו על חוזה ל-4 שנים וחצי החל מיולי 2016 בבורוסיה דורטמונד מהבונדסליגה..[3] מרינו סיים את עונת 2015/2016 באוססונה הוא הבקיע 4 שערים ב-34 הופעות, וסייע למועדון להעפיל לפלייאוף העלייה לאחר שהקבוצה סיימה במקום השישי בליגה. בפלייאוף כבש מרינו 3 שערים ב-4 משחקים והרבה בזכותו אוססונה שבה ללה ליגה לאחר היעדרות של שנתיים.

בורוסיה דורטמונד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור ב-15 בפברואר 2016 חתם מרינו על חוזה בבורוסיה דורטמונד מהבונדסליגה, החוזה החל ב-1 ביולי 2016 אך את הופעת הבכורה שלו ערך מרינו בן ה-20 רק ב-14 באוקטובר כששיחק 90 דקות בתיקו 1–1 נגד הרטה ברלין במסגרת המחזור השביעי בליגה. מרינו לא זכה להרבה הזדמנויות בעונתו בדורטמונד. כששותף ב-8 משחקי ליגה בלבד בהם לא הצליח לכבוש.

ניוקאסל יונייטד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 ביולי 2017 הושאל מרינו לניוקאסל יונייטד מהפרמייר ליג. לעונה אחת עם סעיף רכישה מחייב בתום העונה התלוי בכמות ההופעות שלו בקבוצה. [4] ב-13 באוגוסט ערך את הופעתו הבכורה בקבוצה בהפסד 0–2 לטוטנהאם הוטספר במסגרת הליגה. לאחר חודשיים בהם הופיע ב-7 משחקים החליטה ניוקאסל לממש את סעיף הרכישה של מרינו וב-13 באוקטובר 2017 חתם מרינו על חוזה ל-5 שנים.[5] כשבוע לאחר מכן ב-21 באוקטובר הבקיע את שערו הראשון בניצחון 1–0 על קריסטל פאלאס. ואת עונתו הראשונה והיחידה במועדון הוא סיים עם שער אחד ב-24 משחקים.

ריאל סוסיאדד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 ביולי 2018 חזר מרינו לספרד וחתם לחמש שנים בריאל סוסיאדד מהלה ליגה. [6] ב-18 באוגוסט 2018 ערך מרינו הופעת בכורה בקבוצה ובלה ליגה בניצחון 2–1 על ויאריאל. וב-21 בספטמבר הוא כבש את שער הניצחון ב-1–0 על וסקה שהיה שער הבכורה שלו במועדון. ואת עונתו הראשונה במועדון הוא סיים עם 32 הופעות ו-4 שערים בכל המסגרות. בעונתו השנייה במועדון הפך לשחקן הרכב קבוע כשפתח ב-35 מ-36 משחקי הליגה בהם שותף וסיים את העונה עם 6 שערים ב-43 הופעות בכל המסגרות. וביולי המועדון האריך את חוזהו עד 2025. ב-22 באוקטובר 2020 ערך מרינו הופעת בכורה במסגרת האירופית בניצחון של סוסיאדד 1–0 על רייקה הקרואטית במסגרת שלב הבתים של הליגה האירופית. ב-3 באפריל 2021 זכה מרינו בתואר הראשון שלו במדי סוסיאדד, כששיחק 90 דקות ואף הוכתר לאיש המשחק[7] בניצחון של סוסיאדד 1–0 על אתלטיק בילבאו בגמר גביע המלך 2020 שנדחה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. באפריל נפצע מרינו והחמיץ את סיום העונה[8] אותה סיים עם 2 שערים ב-36 הופעות בכל המסגרות. ביוני 2021 שב מרינו למגרשים, ב-30 בספטמבר הבקיע מרינו את שערו הראשון באירופה כשכבש את שער השוויון בתיקו 1–1 עם מונקו במסגרת שלב הבתים של הליגה האירופית. ואת העונה סיים עם 4 שערים ב-41 הופעות בכל המסגרות. את עונת 2022/2023 סיים מרינו 2 שערים ב-31 הופעות בליגה ו-3 שערים ב-43 הופעות בכל המסגרות. בעונה בה הצליחה סוסיאדד לסיים במקום ה-4 בליגה המקנה כרטיס לליגת האלופות. ומרינו זכה להיכנס לנבחרת העונה שכללה 15 שחקנים.[9] ב-20 בספטמבר 2023 ערך מרינו הופעת בכורה בליגת האלופות בתיקו 1–1 עם מילאן במסגרת שלב הבתים. ב-8 בנובמבר כבש מרינו את שער הבכורה שלו בליגת האלופות כשכבש את השער הראשון בניצחון 3–1 על בנפיקה ליסבון גם כן במסגרת שלב הבתים. בעונה שהיית עבורו עונת שיא אותה סיים עם 8 שערים ב-45 הופעות בכל המסגרות.

ב-27 באוגוסט 2024 לאחר שזכה עם נבחרת ספרד ביורו 2024 שב מרינו לפרמייר ליג כשחתם על חוזה ל-4 שנים בארסנל של המאמן הבאסקי מיקל ארטטה. [10] באימון הראשון שלו בקבוצה פרק מרינו את הכתף ונאלץ להחמיץ מספר שבועות.[11][8] ב-1 באוקטובר שב מרינו מהפציעה וערך הופעת בכורה במדי ארסנל בניצחון 2–0 על פריז סן ז'רמן במסגרת שלב הליגה בליגת האלופות. ב-5 באוקטובר ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה בניצחון 3–1 על סאות'המפטון. ב-27 באוקטובר כבש מרינו את שער הבכורה שלו במדי ארסנל בתיקו 2–2 עם ליברפול.

קריירה בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרינו היה חלק מנבחרת ספרד עד גיל 19 שזכתה באליפות אירופה עד גיל 19 לשנת 2015 שנערכה ביוון. ב-3 בספטמבר 2020 ערך את הופעתו הבכורה בנבחרת הבוגרת בתיקו 1–1 נגד גרמניה בליגת האומות.[12] נכלל בסגל נבחרת ספרד לאולימפיאדת טוקיו[13] וזכה עימה במדליית הכסף לאחר הפסד לברזיל בגמר בו פתח בהרכב.[14]

את שערו הראשון בנבחרת הבוגרת כבש מרינו ב-12 בספטמבר 2023 בניצחון 6–0 על קפריסין במסגרת מוקדמות יורו 2024. [15] נכלל בסגל נבחרת ספרד ליורו 2024.[16] ברבע גמר הטורניר במשחק נגד גרמניה שהגיע להארכה, כבש מרינו שער בדקה ה-119 של המשחק שקבע 2–1 והעניק לספרד את הניצחון.[17] נכנס כמחליף במשחק הגמר בו ניצחה ספרד 2–1 את אנגליה וזכתה בטורניר.

סטטיסטיקות קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן ל-10 בנובמבר 2024

מועדון עונה ליגה גביע גביע הליגה אירופה אחר סך הכל
ליגה הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
אוססונה ב' 2013/2014 הליגה הספרדית השלישית 5 0 5 0
סה"כ 5 0 0 0 0 0 0 0 0 0 5 0
אוססונה 2014/2015 הסגונדה ליגה 29 1 0 0 29 1
2015/2016 34 4 0 0 4 3 38 7
סה"כ 63 5 0 0 0 0 0 0 4 3 67 8
בורוסיה דורטמונד 2016/2017 הבונדסליגה 8 0 1 0 0 0 0 0 9 0
סה"כ 8 0 1 0 0 0 0 0 0 0 9 0
ניוקאסל יונייטד (השאלה) 2017/2018 הפרמייר ליג 7 0 0 0 7 0
ניוקאסל יונייטד 2017/2018 17 1 1 0 18 1
סה"כ 24 1 1 0 0 0 0 0 0 0 25 1
ריאל סוסיאדד 2018/2019 הלה ליגה 29 3 3 1 32 4
2019/2020 36 5 7 1 43 6
2020/2021 26 2 1 0 8 0 1 0 36 2
2021/2022 34 3 3 0 6 1 43 4
2022/2023 33 2 3 1 7 0 43 3
2023/2024 32 5 6 1 7 2 45 8
סה"כ 190 20 23 4 0 0 28 3 1 0 242 27
ארסנל 2024/2025 הפרמייר ליג 5 1 0 0 1 0 3 0 9 1
סה"כ 5 1 0 0 1 0 3 0 0 0 9 1
סה"כ קריירה 295 27 25 4 1 0 31 3 5 3 357 37

מעודכן ל-15 בנובמבר 2024

נבחרת שנה הופעות שערים
ספרדספרד ספרד 2020 6 0
2021 5 0
2023 8 1
2024 12 1
סך הכל 31 2

בורוסיה דורטמונד

ריאל סוסיאדד

נבחרת ספרד עד גיל 19

הנבחרת האולימפית של ספרד

נבחרת ספרד

  • נבחרת העונה בלה ליגה: 2022/2023[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיקל מרינו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ MARCA.com, Osasuna asalta el Gran Canaria, MARCA.com, ‏2014-12-21 (בספרדית)
  2. ^ DN ES PAMPLONA, Mikel Merino llevará el dorsal 8 y Kenan Kodro, el 9, diariodenavarra.es, ‏2015-01-31 (בספרדית)
  3. ^ Borussia Dortmund verpflichtet Mikel Merino, www.bvb.de
  4. ^ Fix! Dortmunds Merino wechselt zu Newcastle, kicker (ב־)
  5. ^ "Mikel Merino signs for Newcastle from Borussia Dortmund in permanent deal". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2017-10-13. נבדק ב-2024-11-17.
  6. ^ Mikel Merino joins Real Sociedad - Newcastle United, www.newcastleunited.com (באנגלית)
  7. ^ Mikel Merino, el MVP de la Copa del Rey: "El tiempo me ha dado la razón con mi fichaje por la Real", El Español, ‏2021-04-06 (בספרדית)
  8. ^ 1 2 Mikel Merino - Injury history, www.transfermarkt.com (באנגלית)
  9. ^ 1 2 Los Premios ‘Team Of The Season’ de EA SPORTSTM y LaLiga revelan a los mejores 15 jugadores de la temporada, Página web oficial de LALIGA | LALIGA (בספרדית)
  10. ^ Mikel Merino signs for Arsenal on long-term deal, Mikel Merino signs for Arsenal on long-term deal, ‏2024-11-23 (באנגלית)
  11. ^ Aarons, Ed (2024-08-30). "Mikel Merino out for weeks after being injured in first Arsenal training session". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-11-17.
  12. ^ UEFA.com, The official website for European football, UEFA.com (באנגלית)
  13. ^ Spain names men's football squad for Tokyo 2020 Olympic Games, ‏29 ביוני 2021
  14. ^ Olympics Final Brazil under 23 VS Spain under 23, ‏7 באוגוסט 2021
  15. ^ Diario de Burgos, España sigue por el buen camino, Diario de Burgos, ‏2023-09-12 (ב־)
  16. ^ Euro 2024 squad lists, Sky Sports, ‏12 ביוני 2024
  17. ^ UEFA.com, Spain 2-1 Germany (after extra time): Late Merino header sends La Roja through to semi-finals | UEFA EURO 2024, UEFA.com, ‏2024-07-05 (באנגלית)
נבחרת ספרדאולימפיאדת טוקיו 2020

1 סימון • 2 מינגסה • 3 קוקורייה • 4 טורס • 5 ואייחו • 6 סובימנדי • 7 אסנסיו • 8 מרינו • 9 מיר • 10 סבאיוס • 11 אויארסבאל • 12 גרסיה • 13 פרננדס • 14 סולר • 15 מונקאיולה • 16 פדרי • 17 פואדו • 18 א. חיל • 19 אולמו • 20 מירנדה • 21 ב. חיל • 22 וייאר • מאמן: דה לה פואנטה

ספרדספרד
נבחרת ספרדיורו 2024

1 ראיה • 2 קרבחאל • 3 לה נורמן • 4 נאצ'ו • 5 ויוויאן • 6 מרינו • 7 מוראטה • 8 רואיס • 9 חוסלו • 10 אולמו • 11 פראן טורס • 12 גרימלדו • 13 רמירו • 14 לאפורט • 15 באנה • 16 רודרי • 17 ויליאמס • 18 סובימנדי • 19 ימאל • 20 פדרי • 21 אויארסבאל • 22 נבאס • 23 סימון • 24 קוקורייה • 25 לופס • 26 פרס • מאמן: לואיס דה לה פואנטה

ספרדספרד