מיקלוש מילר
 | |
| לידה |
18 באפריל 1913 אורושהאזה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 2000 (בגיל 86) Llanes, ספרד |
  | |
מיקלוש מילר (בהונגרית: Müller Miklós; בספרדית: Nicolás Muller; אורושהאזה, 18 באפריל 1913 – אַנְדְרִין, ספרד, 3 בינואר 2000)[1] היה אמן צילום יהודי-הונגרי-ספרדי שברח מאימי השקואה והתמחה במשך כמה עשורים בצילומים דוקומנטריים.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיקלוש מילר נולד במשפחה יהודית ליברלית באורושהאזה בהונגריה. בתחילה הוא המשיך את לימודיו לקריירה אקדמית, למד משפטים ומדע המדינה, אך החל להתעניין באמנויות ובמיוחד בצילום חברתי. הוא הושפע מאוד מהעקרונות האסתטיים של הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם הסובייטי, הוא התמסר לתאר את תנאי החיים והעבודה הקשים של האיכרים ההונגרים. אחד הדיווחים שלו נחשב לא פטריוטי על ידי הימין ההונגרי. זאת והשפעתה הגוברת של גרמניה הנאצית על ממלכת הונגריה, גרמו למילר, בגיל עשרים וחמש, להחליט לעבור לצרפת. הוא התיישב בפריז ב-1938, שם החל לשתף פעולה עם מגזינים וקיים אינטראקציה עם צלמים הונגרים אחרים כמו בראסאי ורוברט קאפה. פרוץ מלחמת העולם השנייה הוביל אותו למצוא מקלט בפורטוגל, שם נעצר על ידי משטרת סלזר והשיג את חירותו רק בתנאי שלא יחזור לארץ. מאוחר יותר השתקע במרוקו, שם התגורר תשע שנים בטנג'יר, שהייתה שייכת לפרוטקטורט הספרדי, הוא התיידד עם פרננדו ולה, מזכירו של חוסה אורטגה אי גאסט. הודות לו הוא בא בקשר עם ה-Revista de Occident, שארגנה עבורו תערוכה בספרד, מדינה שבה התיישב מילר דרך קבע בשנת 1947. הוא קיבל אזרחות ספרדית בתחילת שנות ה-60.
בשיתוף עם סופרים חשובים פרסם ב-1966, סדרה שלמה של ספרים מאוירים בתצלומיו בשם "ספרד ברורה" (עם טקסט מאת אזורין (ספ') ושנתיים לאחר מכן יצאו ששה כרכים שהורכבו מקטלוניה (עם Dionisio Ridruejo), אנדלוסיה (עם Fernando Quiñones). האיים הבלאריים (עם Lorenzo Villalonga), האיים הקנריים (עם Federico Carlos Sainz de Robles), חבל הבאסקים (עם Julio Caro Baroja) וקנטבריה (עם Manuel Arce).
במהלך שנות ה-70 הוא עבר לאסטוריה, שם עבד בשיתוף פעולה הדוק עם מנואל ויסנט (Manuel Vicent).[2]
תערוכותיו (חלקי)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1985: Instantáneas de una vida, Museo de Bellas Artes de Asturias, Oviedo.
- 1987: שיחות עם האור, פמפלונה.
- 1988: אסכולת מדריד, מוזיאון מדריד לאמנות עכשווית (אוסף).
- 1994: רטרוספקטיבה, מדריד .
- 2013: יצירות מופת. נציב: Chema Conesa . תעלת סלה דה איזבל השנייה, מדריד (Sala Canal de Isabel II, Madrid.)
- 2021: Nicolás Muller. La mirada comprometida Museo Juan Barjola, Gijón
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- RIAÑO, Peio H. : מיקלוש מילר, צלם ספרד שלאחר המלחמה (בספרדית), El Confidencial, 2013. 27 בנובמבר
- סרנה, זבאלה דה לה: " הקריירה של מיקלוש מילר (בספרדית) ", אל מוּנדוֹ, 2013. 29 בנובמבר
- פורטרט ב-fotomuzeum.hu
- נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי
- יהודי סגד והצילום. Manci Bäck, Judit Kárász, Béla Liebmann, Miklós Müller ; עורך. István Tóth, מערכונים ביוגרפיים של Ferenc Apró, András Lengyel, Magdolna Szabó; הקרן למדעי המוזיאונים, סגד, 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Serna: «Müller Miklós életútja» (2013).
- ^ Riaño: «Müller Miklós, a háború utáni Spanyolország fotósa» (2013).