מיקיפסה
 | |||||
| טרידרכמת כסף של מיקיפסה | |||||
| לידה |
המאה ה־2 לפנה״ס קירטה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
118 לפנה״ס נומידיה | ||||
| מדינה | נומידיה | ||||
| |||||
  | |||||
מיקיפסה (בלטינית: Micipsa) או מכוסן (בנומידית (אנ'): MKWSN,[1] בפיניקית: 𐤌𐤊𐤅𐤎𐤍 – מכוסן[2]) היה מלך נומידיה בין 149–118 לפנה"ס. בנו של מסיניסה, אחיהם של אסטנבעל וגולוסה, ואביהם של היימפסל הראשון ואדהרבעל. לאחר מותו פרצה מלחמת יוגורתה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נזכר לראשונה במאורעות משנת 151 לפנה"ס, עת יצא לשליחות דיפלומטית יחד עם אחיו גולוסה לקרתגו. השליחות נכשלה ופרצה המלחמה הפונית השלישית, שמיקיפסה נטל בה חלק ככל הנראה. בשנת 148 לפנה"ס מת מסיניסה ובעודו על ערש דווי ביקש מהמצביא הרומאי פובליוס קורנליוס סקיפיו אמיליאנוס לחלק את ממלכתו בין בניו. סקיפיו קיים צוואה זו בנאמנות, והממלכה חולקה. אולם גולוסה ואסטנבעל מתו, ככל הנראה ממגפה, ומיקיפסה הפך למלך היחיד של נומידיה. הוא אף אימץ את יוגורתה, בנו של אסטנבעל.
שנות מלכותו של מיקיפסה היו שלוות ורגועות, נומידיה הייתה אז בשיא כוחה. אולם מיקיפסה היה מודאג מבנו המאומץ יוגורתה, שהיה מוכשר ופיקח יותר משני בניו של מיקיפסה, אדהרבעל, והיימפסל.[3] מיקיפסה שלח אותו לסייע לרומאים במלחמת נומאנטיה, בתקווה שימות שם.[4] אולם הוא חזר משם עטור תהילה, ובידו מכתב מהמפקד הרומאי שמשבח את אומץ ליבו ופיקחותו של יוגורתה, כולל רמיזה מהמפקד הרומאי לכך שיוגורתה הוא המתאים לשלטון מבין בניו של מיקיפסה.[5] מיקיפסה התייחס אל יוגורתה בחשש ובכבוד, ולפני מותו ציווה ששני בניו ויוגורתה ישלטו יחד. הוא הפציר ביוגורתה שיזכור את הטובות שהוא גמל לו, וישמור על השלום עם שותפיו לשלטון יוגורתה הסכים.[6]
ההסדר שקבע מיקיפסה לא החזיק מעמד, וזמן קצר לאחר מותו פרצה מלחמת יוגורתה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סאלוסטיוס קריספוס, תרגום: שרה דבורצקי, קאטילינא-יוגורתה - קטעים מדברי הימים, ירושלים: מוסד ביאליק, 1968
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ KAI 101
- ^ KAI 101, 112, 141, 161
- ^ גאיוס סאלוסטיוס קריספוס, "מלחמת יוגורתה", סעיף 6.
- ^ גאיוס סאלוסטיוס קריספוס, "מלחמת יוגורתה", סעיף 7.
- ^ גאיוס סאלוסטיוס קריספוס, "מלחמת יוגורתה", סעיף 9.
- ^ גאיוס סאלוסטיוס קריספוס, "מלחמת יוגורתה", סעיף 10.