מיני (מכונית)

מיני
Mini
מאפיינים כלליים
יצרן	תאגיד בריטיש מוטור
שנות ייצור	1959–2000
מודל אחריו	Austin Metro
אורך	3,050 מ"מ
מפרט טכני
מנוע	מנוע בנזין

מיני (באנגלית: Mini) היא מכונית קטנה וחסכונית עם שתי דלתות וארבעה מושבים אשר יוצרה במקור על ידי יצרנית הרכב הבריטית British Motor Corporation, ובהמשך על ידי חברות נוספות, משנת 1959 ועד שנת 2000.^[1]

למכונית המיני היה עיצוב מהפכני, אשר נודע בזכות המנוע הרוחבי שלו שחסך מקום וההנעה הקדמית שלו, והיא השפיעה באופן מהותי על ההתפתחות של המכוניות הקומפקטיות המודרניות.

בשנת 1999 זכתה מכונית המיני במקום השני, אחרי פורד מודל T, בתחרות הבינלאומית היוקרתית "מכונית המאה" אשר ביקשה לזהות את המכונית המשפיעה ביותר במאה ה-20.

היסטוריה

המכונית תוכננה על ידי סר אלק איסיגוניס(אנ') בתגובה למחסור בדלק שנגרם כתוצאה ממשבר סואץ ב-1956. יו"ר חברת British Motor Corporation, לאונרד לורד, הטיל על איסיגוניס את המשימה ליצור מכונית קטנה במחיר סביר שתוכל להכיל ארבעה נוסעים. העיצוב של איסיגוניס מיקם את המרחב הפנימי על ידי הצבת המנוע הצידה ושימוש בהנעה קדמית, מה שאפשר לנצל 80% משטח הרצפה של המכונית לנוסעים ולכבודה. תצורה זו אפשרה גם ממדים קטנים יותר מבלי להקריב מקום לנוסעים.

מכוניות המיני הושקו באופן רשמי ב-26 באוגוסט 1959 תחת השמות "אוסטין סבן" ו"מוריס מיני-מינור".^[2] שני הדגמים הללו היו כמעט זהים, עם הבדלים קלים בלבד. המכוניות יוצרו באותה העת באנגליה בלבד.

לאורך השנים מכוניות המיני יצאו לשווקים במספר רב של גרסאות. גרסת המיני קופר וקופר S התפרסמו במיוחד, וזכה להצלחה בתחרויות מירצוים שונות, כולל זכיות במקום הראשון במרוץ ראלי מונטה קרלו בשנים 1964, 1965, ו-1967.

בשנת 1994 BMW רכשה את קבוצת רובר (היורשת של חברת British Motor Corporation), ומכרה את רובה בשנת 2000, אך שמרה על הזכויות ליצור מכוניות עם שם המותג מיני.

מכירות והשפעה

לאורך 41 שנות הייצור של מכונית המיני נמכרו מעל ל-5.3 מיליון מכוניות מיני ברחבי העולם. העיצוב הייחודי של המכונית הפכו אותה לאחת המכוניות הנמכרות ביותר בתקופתה.

מכוניות המיני הופיעו לאורך השנים במספר רב של סרטים ותוכניות טלוויזיה, בהם הסרט "הג'וב האיטלקי" משנת 1969 והסדרה מיסטר בין בה הדמות הראשית נוהגת במכונית מיני משנת 1977, וכמו גם בסרט "זהות כפולה", ובסדרת סרטי "אוסטין פאוורס".