מילפלר
מִילפֿלֶר (מצרפתית: Mille-fleurs, "אלף פרחים", באנגלית ובשפות רבות אחרות: Millefleur) הוא סגנון עיטורים שבו שימשו משטחי פרחים ועלים כרקע לנושא המרכזי בטפטין ארוגים, בעיקר אלה שנוצרו בשלהי המאה ה-15 ובמאה ה-16 בצרפת ובארצות השפלה. הסגנון נקרא בשם זה בשל הצורות המורכבות והמרובות של פרחים ועלים המייחדות אותו. על רקע "אלף הפרחים", שבהם נחבאים לעיתים ציפורים ובעלי חיים, הוצג מוטיב מרכזי, כגון שלט אצולה או מחזה, הן חילוני והן דתי-אלגורי.
סדרות השטיחים "הגבירה והחד-קרן" ו"ציד החד-קרן" הן הבולטות ביצירות שנעשו בסגנון מילפלר.
גן פרחים משמש במערכת הסמלים הנוצרית כסממן היכר לבתוליה הנצחיים של מרים אם ישו, המשולה ל"גן נעול" (אנ') (שיר השירים ד' 12).
עיצובי ערבסקה שונים מאלה בסגנון מילפלר שבהם כל פרט ופרט מעוצב בנפרד ובמערך לא סדיר. עיטורי מילפלר שונים גם מעיטורי השוליים הצמחיים בכתבי יד מימי הביניים, שאינם גודשים את מלוא דפיהם. סגנון דומה למילפלר האירופי מאפיין שטיחים הודיים מתקופת השנים 1650–1800. עיטורים נוסח מילפלר זכו לתחייה באנגליה במאה ה-19 בעיצובי האריגים והטפטים של ויליאם מוריס, מאבות תנועת האמנויות והאומנויות שנודע בדבֵקותו במורשת תרבויות ימי הביניים.
המונח מילפיורי (Millefiori) באיטלקית מציין גם עבודות פסיפס וזכוכית צבעונין גדושות דגמי פרחים וצמחים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Souchal, Geneviève (ed.), Masterpieces of Tapestry from the Fourteenth to the Sixteenth Century, Metropolitan Museum of Art, 1974
- Cavallo, Adolph S., Medieval Tapestries in the Metropolitan Museum of Art, Metropolitan Museum of Art, 1993
- Walker, Daniel, Flowers underfoot: Indian carpets of the Mughal era, Metropolitan Museum of Art, 1997