מילט שמידט
 | |
| לידה |
5 במרץ 1918 קיצ'נר, אונטריו, קנדה |
|---|---|
| פטירה |
4 בינואר 2017 (בגיל 98) ווסטווד, מסצ'וסטס, ארצות הברית |
| מידע כללי | |
| שם לידה |
Milton Conrad Schmidt  |
| מדינה |
 קנדה |
| השכלה |
Kitchener-Waterloo Collegiate and Vocational School |
| משקל | 84 קילו |
| גובה | 1.83 מטר |
| ספורט | |
| ענף ספורט | הוקי קרח |
| עמדה | חלוץ מרכזי |
| תקופת הפעילות |
1936-42 1955-76 |
| מועדון |
כשחקן: בוסטון ברואינס וושינגטון קפיטלס |
| כניסה להיכל התהילה | 1961 |
| הישגים | |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
מילטון קונרד שמידט (באנגלית: Milton Conrad Schmidt; 5 במרץ 1918 – 4 בינואר 2017) היה שחקן הוקי קרח מקצועי בעמדת חלוץ מרכזי, מאמן ומנכ"ל קנדי, בעיקר עבור בוסטון ברואינס מליגת ההוקי הלאומית, שם היה חבר בקו הגרמני. הוא נבחר להיכל התהילה של ההוקי בשנת 1961. בשנת 2017, שמידט נבחר לאחד מ-100 שחקני ה-NHL הגדולים בהיסטוריה.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנותיו הראשונות גדל בקיצ'נר, שם למד בבית הספר הציבורי קינג אדוארד. בתיכון, הוא למד לזמן קצר בבית הספר למכללות קיצ'נר-ווטרלו, אך נשר בגיל 14 כדי לעבוד ולפרנס את משפחתו (אביו חלה מכדי לעבוד באופן קבוע), ועבד במפעל נעליים. הוא הרוויח 18 סנט לשעה (3.77 דולר לשעה בדולרים של 2023) בזמן שעבד שם וטען שהוא יודע את ערכו של הדולר.[2] הוא המשיך לשחק הוקי לנוער עם קיצ'נר אמפריירס וקיצ'נר גרינשרטס. שמידט היה חבר ילדות של חברי היכל התהילה וודי דומארט ובובי באואר. בגיל 20, כששיחק בקבוצת הבת ב-AHL של בוסטון ברואינס, פרובידנס רדס, שמידט הוזמן להתנסות בקבוצת הבייסבול המקצוענית סנט לואיס קרדינלס, אך הכיר את עצמו מספיק טוב מניסיון הבייסבול שלו בצעירותו, שבעוד הוא יכול לחבוט את הכדור מחוץ לפארק, הוא היה חובט הרבה יותר פעמים מאשר חובט הום ראן.[3]
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמידט שיחק בהוקי נוער עם דומארט ובאואר בקיצ'נר, לפני שזכויותיהם נרכשו על ידי הברואינס ב-1935.[4] לאחר ששיחק שנה אחרונה בהוקי נוער בקיצ'נר וחצי שנה עם פרובידנס רדס, שמידט זומן לברואינס במהלך עונת 1937. הוא הוכיח את עצמו במהירות כמרכזי קשוח, מיומן בשליטה על המקל ושחקן חלק.[5]
שמידט וחבריו מילדות באואר ודומארט חברו יחד גם ב-NHL. הם יצרו את קו קראוט והיוו קו חזק ואמין עבור הברואינס במשך רוב חמש עשרה העונות הבאות. הם היו מרכיב מרכזי להצלחתם של הברואינס כשהם התאמצו לזכות בתואר העונה הרגילה ולזכות בגביע סטנלי במאבק קשה ב-1939.[5] בעונה שלאחר מכן שמידט הפך לכוכב, כשהוביל את הליגה בהבקעות והוביל את הברואינס להיות במקום הראשון פעם נוספת, הוביל בשערים בליגה ונכון ל-2024, אוחז במקום השלישי במספר השערים בתולדות הקבוצה.
.jpg)
בעונת 1941 שמידט הוביל את הברואינס לזכייה השנייה בגביע תוך שלוש שנים. עם זאת, תחנות הכוח בראון וגולד הושמדו במלחמת העולם השנייה בשנה שלאחר מכן כאשר שמידט, באואר ודומארט התגייסו לצבא הקנדי, והשוער האמריקאי המוצלח פרנק ברימסק התגייס למשמר החופים של ארצות הברית. קו קראוט מצא הצלחה במשחק הוקי עבור קבוצת אוטווה בחיל האוויר המלכותי הקנדי על ידי זכייה בגביע אלן לפני שיצאה לחו"ל. שמידט, באואר ודומארט החמיצו בסופו של דבר שלוש עונות פוריות של ה-NHL בשל שירותם במלחמה.
שמידט חזר לתחילת עונת 1946. הוא חידש את דרכיו בכיכובו וסיים במקום הרביעי בהבקעות בליגה ב-1947. שמידט מונה לקפטן ב-1951, וזכה בגביע הארט בתור ה-MVP של הליגה באותה שנה.
בחלק המאוחר של הקריירה שלו, שמידט התיידד עם העיתונאי ליאו מונהאן שנסע עם הקבוצה בנסיעות לילה ברכבת. נסיעה אחת ברכבת שמידט נזכר ש"ליאו היה בדרגש מעלי ואני למטה. במשך כל הלילה, הוא אמר לי, הוא לא זז מחשש שיעשה משהו שיעיר אותי".[6]
שמידט פרש כשחקן באמצע עונת 1954–1955 כדי לקחת על עצמו את תפקידי האימון הראשיים, במקום לין פטריק.
אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמידט אימן את הברואינס עד עונת 1966 עם הפסקה של שנה וחצי, והוביל אותם לגמר גביע סטנלי ב-1957 וב-1958. הוא גם היה עוזר המנכ"ל של הקבוצה.
לאחר שאימן את הברואינס במשך 11 עונות, שמידט הועלה לתפקיד המנכ"ל ב-1967 בדיוק כשהליגה הכניסה שישה קבוצות זיכיון חדשות, שהכפילו את מבנה הליגה.[5] שמידט הוכיח את עצמו כאדריכל גדול בעידן החדש של ה-NHL, כאשר רכש וגייס מספר שחקני מפתח כדי לבנות את הקבוצה שזכתה בשני גביעי סטנלי נוספים ב-1970 וב-1972. העסקה הגדולה ביותר שלו הייתה שוברת קופות כשרכש את פיל אספוזיטו, קן הודג' ופרד סטנפילד משיקגו בלאק הוקס בתמורה לפיט מרטין, ז'יל מארוט וג'ק נוריס.
לאחר הקריירה הארוכה והנאמנה שלו בארגון הברואינס, שמידט עזב את הקבוצה כדי להיות המנכ"ל הראשון של קבוצת ההתרחבות וושינגטון קפיטלס ב-20 באפריל 1973.[7] לרוע מזלו של שמידט, הקפיטלס קבעו שיא שלילי ביותר שעדיין עומד כשיא NHL כיום, שכן הזכיינית החדשה סיימה את השנה עם 21 נקודות זעירות עם השיא הגרוע ביותר בליגה של 18 קבוצות (8–67–5).[5]
סטטיסטיקת קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה סדירה ופלייאוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתב מודגש מתייחס לנתון שיא במהלך העונה.
| עונה סדירה | פלייאוף | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עונה | קבוצה | ליגה | מש | ש | א | נק | ד"ע | מש | ש | א | נק | ד"ע | ||
| 1933/34 | קיצ'נר אמפיירס | .OHA-Jr | 7 | 2 | 4 | 6 | 2 | 4 | 2 | 3 | 5 | 0 | ||
| 1933/34 | קיצ'נר גרינשרטס | .OHA-Jr | 17 | 20 | 6 | 26 | 14 | 3 | 2 | 2 | 4 | 0 | ||
| 1935/36 | קיצ'נר גרינשרטס | .OHA-Jr | 5 | 4 | 3 | 7 | 2 | 4 | 4 | 1 | 5 | 11 | ||
| 1936/37 | בוסטון ברואינס | NHL | 26 | 2 | 8 | 10 | 15 | 3 | 0 | 0 | 0 | 0 | ||
| 1936/37 | פרובידנס רדס | AHL | 23 | 8 | 1 | 9 | 12 | — | — | — | — | — | ||
| 1937/38 | בוסטון ברואינס | NHL | 44 | 13 | 14 | 27 | 15 | 3 | 0 | 0 | 0 | 0 | ||
| 1938/39 | בוסטון ברואינס | NHL | 41 | 15 | 17 | 32 | 13 | 12 | 3 | 3 | 6 | 2 | ||
| 1939/40 | בוסטון ברואינס | NHL | 48 | 22 | 30 | 52 | 37 | 6 | 0 | 0 | 0 | 4 | ||
| 1940/41 | בוסטון ברואינס | NHL | 45 | 13 | 25 | 38 | 23 | 11 | 5 | 6 | 11 | 9 | ||
| 1941/42 | בוסטון ברואינס | NHL | 36 | 14 | 21 | 35 | 34 | — | — | — | — | — | ||
| 1941/42 | אוטווה RCAF פליירס | OCHL | — | — | — | — | — | 6 | 4 | 7 | 11 | 10 | ||
| 1941/42 | אוטווה RCAF פליירס | גביע אלן | — | — | — | — | — | 13 | 6 | 17 | 23 | 19 | ||
| 1944/45 | מידלטון RCAF | Exhib. | — | — | — | — | — | — | — | — | — | — | ||
| 1945/46 | בוסטון ברואינס | NHL | 48 | 13 | 18 | 31 | 21 | 10 | 3 | 5 | 8 | 2 | ||
| 1946/47 | בוסטון ברואינס | NHL | 59 | 27 | 35 | 62 | 40 | 5 | 3 | 1 | 4 | 4 | ||
| 1947/48 | בוסטון ברואינס | NHL | 33 | 9 | 17 | 26 | 28 | 5 | 2 | 5 | 7 | 2 | ||
| 1948/49 | בוסטון ברואינס | NHL | 44 | 10 | 22 | 32 | 25 | 4 | 0 | 2 | 2 | 8 | ||
| 1949/50 | בוסטון ברואינס | NHL | 68 | 19 | 22 | 41 | 41 | — | — | — | — | — | ||
| 1950/51 | בוסטון ברואינס | NHL | 62 | 22 | 39 | 61 | 33 | 6 | 0 | 1 | 1 | 7 | ||
| 1951/52 | בוסטון ברואינס | NHL | 69 | 21 | 29 | 50 | 57 | 7 | 2 | 1 | 3 | 0 | ||
| 1952/53 | בוסטון ברואינס | NHL | 68 | 11 | 23 | 34 | 30 | 10 | 5 | 1 | 6 | 6 | ||
| 1953/54 | בוסטון ברואינס | NHL | 62 | 14 | 18 | 32 | 28 | 4 | 1 | 0 | 1 | 20 | ||
| 1954/55 | בוסטון ברואינס | NHL | 23 | 4 | 8 | 12 | 26 | — | — | — | — | — | ||
| סה"כ ב-NHL | 776 | 229 | 346 | 575 | 466 | 86 | 24 | 25 | 49 | 64 | ||||
סטטיסטיקת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]| קבוצה | שנה | עונה סדירה | פלייאוף | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מש | נ | ה | ת | נק | מיקום | תוצאה | ||
| בוסטון ברואינס | 1954/55 | 40 | 13 | 12 | 15 | (41) | 4 בליגה | הפסידו בחצי הגמר |
| 1955/56 | 70 | 23 | 34 | 17 | 59 | 5 בליגה | פספסו | |
| 1956/57 | 70 | 34 | 24 | 12 | 80 | 3 בליגה | הפסידו בגמר | |
| 1957/58 | 70 | 27 | 28 | 15 | 69 | 3 בליגה | הפסידו בגמר | |
| 1958/59 | 70 | 32 | 29 | 9 | 73 | 2 בליגה | הפסידו בחצי הגמר | |
| 1959/60 | 70 | 28 | 34 | 8 | 64 | 5 בליגה | פספסו | |
| 1960/61 | 70 | 15 | 42 | 13 | 43 | 6 בליגה | פספסו | |
| 1962/63 | 56 | 13 | 31 | 12 | (38) | 6 בליגה | פספסו | |
| 1963/64 | 70 | 18 | 40 | 12 | 48 | 6 בליגה | פספסו | |
| 1964/65 | 70 | 21 | 43 | 6 | 43 | 6 בליגה | פספסו | |
| 1965/66 | 70 | 21 | 43 | 6 | 48 | 5th in NHL | Missed Playoffs | |
| וושינגטון קפיטלס | 1974/75 | 8 | 2 | 6 | 0 | (4) | 5 בנוריס | פספסו |
| 1975/76 | 36 | 3 | 28 | 5 | (11) | 5 בנוריס | (פוטר) | |
| סה"כ | 770 | 257 | 410 | 127 | ||||
פרישה ומוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמידט הוכנס להיכל התהילה של ההוקי בשנת 1961 והחולצה מספר 15 שלו הוצאה בדימוס על ידי הברואינס. לאחר שפרש מניהול ההוקי, שמידט נשאר מעורב עם הברואינס דרך קבוצת הבוגרים שלהם וכמנהל מועדון הבורדס והלהבים בבוסטון גארדן. ב-6 באוקטובר 2010, הברואינס חגגו את 75 שנותיו של שמידט בקבוצה במהלך ליל מילט שמידט. באותו לילה הוא קיבל 2 פסלונים קטנים של גביע סטנלי להנצחה כדי לייצג את שני הגביעים שהביא לקבוצה, בנוסף הוא העלה את מספרו על הקורות בתוך TD גארדן. הוא היה החבר האחרון ששרד בקבוצות של הברואינס שזכו בגביע סטנלי ב-1939 וגם ב-1941. שמידט היה גם שחקן ה-NHL החי האחרון ששיחק בשנות ה-30 והאחרון ששיחק נגד מונטריאול מארונס (קבוצה שנסגרה ב-1938).
ב-20 באוקטובר 2016, יחד עם בובי אור, שמידט הטיל את הדסקית החגיגית במשחק הבית הראשון של בוסטון ברואינס באותה עונה.[8]
שמידט מת לאחר שבץ מוחי ב-4 בינואר 2017, במתקן פרישה בווסטווד, מסצ'וסטס[9] בגיל 98; בזמן מותו הוא היה שחקן ה-NHL המבוגר ביותר בחיים, והשחקן האחרון שחי מעונת הפתיחה של ה-AHL.[10][11][12] לאחר מותו של שמידט, הפך צ'יק ובסטר לשחקן ה-NHL המבוגר ביותר. שמידט נקבר לצד אשתו בבית הקברות היילנד בדובר, מסצ'וסטס.
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר ששמע על מותו של שמידט, נציב ה-NHL גארי בטמן, פרסם את ההצהרה הבאה: "זה יהיה אתגר למצוא מישהו שהתגאה בלהיות שחקן בוסטון ברואינס יותר מאשר מילט שמידט - בין אם זה כשחקן, מנהל או שגריר. במשך יותר מ-80 השנים שבהן שירת בקבוצה, העיר בוסטון וליגת ההוקי הלאומית. הוא זכה לכבוד במשחק בשל ענוונותו והשתקף בכבוד הרב שבו התייחסו אליו יריביו, ודורות של שחקני ברואינס לאורך השנים."[13]
פרסים והישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גביע סטנלי - עם בוסטון ברואינס ב-1939 ו-1941 כשחקן וב-1970 ו-1972 כמנכ"ל.
- מקום ראשון בליגה בנקודות ב-1940.
- נקרא לקבוצת האול סטאר הראשונה ב-NHL, ב-1947, 1948, 1951.
- שיחק במשחק האול סטאר ב-1947, 1948, 1951 ו-1952.
- גביע הארט ב-1951.
- נקרא לקבוצת האול סטאר השנייה ב-1952.
- חולצתו #15 הופרשה על ידי בוסטון ברואינס ב-13 במרץ 1980.
- פרס לסטר פטריק על תרומתו להוקי ב-1996.
- בזמן פרישתו, היה מקום רביעי בהובלת נקודות בהיסטוריית ה-NHL ומקום שלישי באסיסטים.
- היה שחקן ה-NHL הפעיל האחרון ששיחק במהלך שנות ה-30.
- היה שחקן העבר הראשון שזכה בגביע סטנלי עם אותה קבוצה בתור מנכ"ל, הישג שמושווה על ידי סרג' סבארד וג'ו סאקיק.[14]
- ב-1998, הוא הוצג כמספר 27 ברשימת ההוקי ניוז של 100 שחקני ההוקי הגדולים ביותר.
- בינואר 2017, שמידט היה חלק מהקבוצה הראשונה של שחקנים שנקראו להיות מ'100 שחקני ה-NHL הגדולים ביותר' בהיסטוריה.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מילט שמידט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "100 Greatest NHL Players". National Hockey League. 1 בינואר 2017. נבדק ב-1 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hicks, Jeff (4 בנובמבר 2006). "Kitchener's Great One". The Record, קיצ'נר. p. A1, A8, A9.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bailey, Arnold (10 בספטמבר 2008). "Pesky, Schmidt share a Boston bond for life". sportscollectorsdigest.com. נבדק ב-17 בינואר 2017.
"It was around 1938 that I was invited to a tryout by the St. Louis Cardinals," Schmidt recalled. "I had been an outfielder, and at bat, I’d either hit the ball out of the park or end up walking back to the dugout (after a strikeout). Unfortunately, I ended up walking back to the dugout more than I ended up running around the bases." Schmidt never followed up on the Cardinals' invitation. "In Boston, we were in a fight for the Stanley Cup, anyway, and I was just too busy with that to give baseball much thought," he said.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Diamond, Dan, ed. (2000) [1998]. Total Hockey: Second Edition. Total Sports Publishing, Kingston, New York. pp. 655, 698, 802.
- ^ 1 2 3 4 Скончался член Зала славы НХЛ Милт Шмидт
- ^ Marquard, Bryan (2 באפריל 2013). "D. Leo Monahan, 86; Boston sports reporter, columnist". The Boston Globe. Boston, Massachusetts.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "'Express' Enters Indy 500," Daytona Beach (FL) Sunday News-Journal, Sunday, April 22, 1973. Retrieved February 24, 2023.
- ^ Goss, Nicholas (20 באוקטובר 2016). "Bruins Legends Bobby Orr, Milt Schmidt Take Part In Special Puck Drop Ceremony". NESN.com. נבדק ב-21 באוקטובר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "MILTON CONRAD SCHMIDT Obituary (1918-2017) Boston Globe". Legacy.com.
- ^ "Bruins legend Milt Schmidt dies at 98". Boston Globe.
- ^ jreiser (4 בינואר 2017). "Milt Schmidt Passes Away at 98". Stanley Cup of Chowder. נבדק ב-4 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Shinzawa, Fluto (7 בינואר 2017). "The state of the NHL leaves much to be desired. Here are 7 fixes to improve it". Boston Globe.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bruins great Milt Schmidt dies at 98". bangordailynews.com. Bangor Daily News. 4 בינואר 2017. נבדק ב-25 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "What Joe Sakic Means to the Avalanche". 7 ביולי 2022.
{{cite web}}: (עזרה)