מילון שרוני
 | |
| כריכת מילון שרוני המקוצר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אברהם שרוני  |
| הוצאה | |
| הוצאה | משרד הביטחון – ההוצאה לאור |
| תאריך הוצאה |
1987 |
| מספר עמודים | 926 (כרך בודד) |
  | |
מילון ערבי-עברי שימושי מאת אברהם שרוני הוא מילון מוביל בקרב לומדי הערבית הספרותית דוברי העברית בישראל, לצד מילון איילון-שנער ומילון מילסון.
כתיבת המילון
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוזמת כתיבת מילון ערבי-עברי חדש לצרכים ביטחוניים הועלתה ב-1976 בידי אפרים לפיד, שהיה אז מפקד יחידת חצב בחיל המודיעין, כדי שיחליף את מילון איילון-שנער הוותיק והלא-עדכני. כתיבת המילון החלה ב-1 בפברואר 1977 בידי צוות בן שישה מומחים בהנחיית המזרחן אברהם שרוני. הצוות נעזר בשלושה מילונים קודמים, ביניהם מילון ערבי-עברי למונחים צבאיים ולמונחים שימושיים שערך המילונאי עזרא מני. מן המילון החדש הושמטו המונחים הצבאיים שהיו במילון הקודם.[1]
מלאכת הכתיבה של המילון החדש הסתיימה רק ב-29 ביולי 1980. מלכתחילה החליט פרופסור יעקב שויקה, האחראי לתוכנת המילון, לנקד רק את הערכים בערבית ולא את תרגומם לעברית, אך אנשי ההוצאה לאור דרשו לקבל את הטקסט מנוקד כולו ומוקלד. עבודה זו ארכה שנים מספר, והמילון יצא לאור בשלושה כרכים רק ב-1987 בהוצאת משרד הביטחון. בד בבד, גדל מספר הערכים במילון במהלך שנים אלו. עד סוף 2007 נתווספו למהדורות החדשות של המילון 3,000 ערכים חדשים ו-12 אלף פירושים נוספים לערכים קיימים.
בגרסתו הראשונית כלל מילון שרוני ערכים רבים שאינן בשימוש רחב בערבית, כגון שמות של צמחים, בעלי חיים וכוכבים. בשל כך הציע שלום סרי, מנהל ההוצאה לאור של משרד הביטחון, לקצר את המילון ולהסיר ממנו את הערכים הללו במטרה לפשטו. בנובמבר 1991 יצאה לאור גרסה מקוצרת של מילון שרוני בכרך אחד. נכון ל-2017, יצאה לאור גרסה זו של מילון שרוני בעשרים וחמש הדפסות.[2]
סגנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף שמילון שרוני הוא מילון ספרותי, שולבו בתוכו גם מילים נבחרות בערבית מדוברת. המילים הללו סומנו באות ד', מלשון דיבור. כדי להקל על חיפוש הערכים במילון, הוחלט כי הפעלים ימוקמו על פי סדר אלפביתי בגוף עבר נסתר. זאת בשונה ממילון איילון-שנער הוותיק יותר המחייב את הקורא לחפש כל פועל על פי השורש שלו, ולפיכך מצריך מיומנות גבוהה. כך הפך מילון שרוני למילון נגיש יותר.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נַחֵם אילן, תיווך תרבותי – אברהם שרוני מן המודעין הצבאי אל המילון הערבי-עברי, פעמים, 122–123 (תש"ע), עמ' 206–208.
- ^ אברהם שרוני, מילון ערבי-עברי שימושי, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991, פתח דבר.