מיכל אופנהיים

מיכל פאולינה
לידה	14 בפברואר 1982 (בת 42); תל אביב, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
עיסוק	זמרת, אמנית
סוגה	מוזיקת פולק

מיכל פאולינה אופנהיים לנדאו (נולדה ב-14 בפברואר 1982) היא זמרת, אמנית קול, מלחינה ואמנית מיצג ישראלית.

ביוגרפיה

אופנהיים נולדה וגדלה בתל אביב. בגיל שבע הצטרפה למקהלת "בת קול" בקונסרבטוריון שטריקר. במסגרת הפעילות במקהלה, השתתפה בהפקות של האופרה הישראלית החדשה, בפסטיבל הזמריה, בהפקות טלוויזיוניות ובפסטיבלים בינלאומיים. שנתיים אחר כך, החלה בלימודי נגינה בצ'לו, שנמשכו מספר שנים.

בגיל שש עשרה החלה ללמוד במגמת הג'אז בתיכון עירוני א'. במקביל ללימודים, כתבה מוזיקה להצגותיו של חברה לכיתה, במאי התיאטרון העצמאי אריאל אפרים אשבל, בהן השתתפה גם כשחקנית. באותן שנים, התוודעה למוזיקה ניסיונית ולסצנת הג'אז התל אביבית. הייתה פעילה במסגרת המועדון התל אביבי "הגדה השמאלית". היא הקימה ביחד עם טל הפטר ויונתן אבישי שלישייה של שני פסנתרים וקול ושרה עם הרכב האוונגרד "תל אביב ארט אנסמבל". הופיעה גם עם המוזיקאי הרולד רובין.

בגיל עשרים הקימה יחד עם מאיה דוניץ (אותה הכירה במועדון "הגדה השמאלית") את ההרכב הווקאלי-ניסיוני "מקהלת גבעול", שביצע רפרטואר קנוני לצד יצירות מקוריות. עם משתתפי "גבעול" נמנו קרני פוסטל, אורי בראונר כנרות, רביד כחלני, נועם ענבר, דוניץ, ריף כהן וחברי להקת בום פם. "גבעול" פעלה בשנים 2003–2008, הופיעה ברחבי ישראל והשתתפה בפסטיבלים. "גבעול" שיתפה פעולה עם האמנים הישראלים ברי סחרוף, רמי פורטיס, ארקדי דוכין ואריאל אשבל ועם אמנים בינלאומיים כמו אלוין קוראן ודייוויס מוס (אנ').

לאורך השנים הפגישה בעבודותיה מגוון סגנונות אמנותיים ומוזיקליים, מאינדי פופ ועד לאוונגרד. במרבית היצירות ממלא קולה רחב המנעד תפקיד מרכזי, הן בשירה והן ככלי מוזיקלי.

עבודותיה הוצגו בפסטיבלים ובתיאטראות שונים, ביניהם; "Hardcortex" בתיאטרון החאן ירושלים (2006), "בעזרת נשים", (פסטיבל אינטימאדנס 2007), "Hush little piano", בגלריה לאומנות חיפה (2008), אירועי 'אוהבים אמנות' (2012) מוסררה מיקס (2014), מוזיאון תל אביב (2015), "ניגונית" פסטיבל הצילום הבינלאומי ביפו (2016).

ב-2008 הייתה שותפה ליצירת אלבום הילדים "הרחק הרחק בארץ כוש", בו גם שרה. מחבר המילים הוא אהוד אבישי ומלחין המנגינה הוא יונתן אבישי בנו. באלבום שרו גם ישראל גוריון, יונתן אבישי, עידו מוסרי ורונה קינן.^[1]

שותפה ליצירותיהם הבימתיות-מוזיקליות של יונתן לוי ונועם ענבר, ביניהן "רפול והים" (הזירה הבין תחומית 2014), "הבור והבסיס" (עונת התרבות 2015) ו"קנטטת הג'יבריש" (מוזיאון תל אביב 2017) ״עצום״ (קיץ 2018).

יצירות מרכזיות

the VOICES

החל מ-2015 אופנהיים עובדת עם הכוריאוגרפית מאי זרחי על פרקטיס המשלב עבודת קול וגוף, תנועה ומוזיקה. עבודה זו היא שיתוף הפעולה השני של זרחי ואופנהיים. בעבודה המשותפת שלהן מתקיימת חקירה, של חומריות הקול לחומריות של התנועה. בthe VOICES הן מאגדות אנסמבל נשי של רקדניות וזמרות וביחד הן מבקשות לבדוק את המרחב בין מדיום המחול למדיום המוזיקה. עבודתן הראשונה אותה הציגו בפסטיבל צוללן הייתה "כן" (מוזיאון תל אביב 2015). יצירתן השנייה 'the VOICES' הוצגה בתאטרון מחול ענבל 2017.

שיבחו את היצירה רות אשל^[2] ואבי פיטשון בעיתון הארץ.

חיים אישיים

סבא רבא שלה מצד אמה, יעקב אוסובסקי, היה כלכלן ברוסיה ובר-פלוגתא של סטלין שישב בכלא בסיביר. ^[3] אביה, אברהם אופנהיים, עלה לישראל מפולין ב-1930 והיה אמן יודאיקה שעיצב וייצא את תשמישי הקדושה שייצר במפעלו לאירופה וארצות הברית. ^[4] אמה, מרים אופנהיים לבית הד-הולנדר, ילידת ירושלים, הייתה מורה לחינוך מוזיקלי לגיל הרך וזמרת במקהלת רינת. ^[5] למיכל אח הגדול ממנה בארבע שנים, יונתן.

נשואה לאמן דניאל לנדאו, אם לשלושה ילדים ומתגוררת בתל אביב.

לימודים והוראה

אופנהיים מלמדת שיעורי פיתוח קול באוניברסיטת תל אביב במחלקת משחק ובאקדמיה למוסיקה ומחול.

הרבה מעבודותיה מבוססות על "הדרך לגילוי הקול"- שיטה שפותחה בגרמניה בשנות העשרים של המאה העשרים בידי הזמרת השוודית ולבורג ורבק סוורדסטרום בתמיכתו של מייסד האנתרופוסופיה רודולף שטיינר,^[6] לצד חקירה קולית עצמאית של אופנהיים. פיתחה ומפתחת סדנא בשם ״קול חלל״ אשר העבירה בין השאר באקדמיה למחול ירושלים, המדרשה לאמנות בית ברל, ובמרכז ללימוד כוריאוגרפיה כלים. מעבירה הדרכות קוליות להפקות תיאטרון ומחול, בין השאר "בשורות טובות ומשיבות נפש" מאת נעמי יואלי, תיאטרון עלילה מקומית, "אנאל ואגינה" מאת ענת דניאלי , "Common emotions", יסמין גודר, פסטיבל צוללן, "Lungs" שחר בנימיני.

גלריית תמונות

ערש, פסטיבל שייח אבריק 2018
ערש, פסטיבל ארנבת מרץ 2018
‏ the VOICES, ‏2017
‏ the VOICES, ‏2017
‏the VOICES, פסטיבל צוללן, תאטרון מחול ענבל 2017
רפול והים, תיאטרון הזירה 2015
״כן״, מוזיאון תל אביב, פסטיבל צוללן 2015
מעגל הסירנות, 2015
גהום! קנטטת הג'יבריש, 2015
קרברב, 2007
מקהלת גבעול, 2008

פרפורמנס, הלחנה ומיצבי סאונד

2018 "the VOICES" מאת מאי זרחי ומיכל אופנהיים, המרכז לאמנות עכשווית: CCA. פסטיבל rencontres choregraphiques, פריז.
2018 "ערש_שירי ערש למבוגרים" מופע מאת מיכל אופנהיים – פסטיבל ארנבת מרץ, בת ים. פסטיבל שייח אבריק, טבעון.
2017 "the VOICES" מאת מאי זרחי ומיכל אופנהיים, תאטרון מחול ענבל, פסטיבל צוללן.
2017 "פה" מאת מאי זרחי ומיכל אופנהיים – פסטיבל ריקודי חדר.
2017 "קנטטת הג'יבריש" מאת נועם ענבר, יונתן לוי וניר שאולוף - מוזיאון תל אביב.
2017 "ערש_שירי ערש למבוגרים" - "סאונד צ'ארטר", פסטיבל ישראל. הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, אולם התיבה.
2016 "ניגונית" – עבודת סאונד מאת מיכל אופנהיים בתוך מקלט נייד, במסגרת פסטיבל הצילום הבינלאומי ביפו (אוצר: אלדד רפאלי).
2015 "כן" מאת מאי זרחי בשיתוף מיכל אופנהיים – מוזיאון תל אביב, פסטיבל צוללן.
2015 "מעגל הסירנות" - ערב שירי א-קפלה, בשיתוף פיי שפירו ותומר דמסקי.
2014 "הבור והבסיס", דואט מאת יונתן לוי - עונת התרבות.
2014 "רפול והים" מאת נועם ענבר ויונתן לוי - הזירה הבין תחומית.
2013 "מזמור" עבודת מחול מאת תמר בורר – אולם התיבה.
2012 "Yoga State of Mind" – מיצג מאת מיכל אופנהיים, "רעיון בעין", גלריה-תיאטרון החנות, תל אביב.
2012 "מועדון הסרט האילם" – התיבה, תל אביב.^[7]
2012 "יום גן העצמאות" - פסטיבל אוהבים אמנות עושים אמנות, תל אביב. בימוי: אריאל אפרים אשבל.
2009 אנסמבל רפלקס – פסטיבל אולטרסאונד, תמונע.
2008 "Hush Little Piano” – מיצב סאונד מאת מיכל אופנהיים, התערוכה זמן הצופה, גלריה לאמנות חיפה (אוצרת: רותי דירקטור).
2008 מקהלת גבעול בבית העמודים מארחת את דייוויד מוס (ניו יורק).
2008 "One Dimensional Man", מאת דניאל לנדאו, הלחנה: דני מאיר ומיכל אופנהיים, בימוי: דניאל לנדאו.^[8]
2008 "בעזרת נשים" – עבודת פרפורמנס מאת מיכל אופנהיים בהשתתפות יוני סילבר, פסטיבל אינטימאדנס.
2007 מקהלת גבעול בפסטיבל הפרות סדר עם אלווין קוראן (ארצות הברית איטליה). מוזיאון תל אביב.
2007 "Spiral” – מיצג סאונד מאת מיכל אופנהיים, מוזיאון העיצוב חולון (אוצרת: גלית סמל).
2007 "גבורת הסוס", כוריאוגרפיה: שלי פלמון, הלחנה מיכל אופנהיים – פסטיבל הרמת מסך, תל אביב.
2007 "קרברב" בימוי: אריאל אפרים אשבל – תיאטרון תמונע.
2006 "Hardcortex" – מופע אינטראקטיבי מאת מיכל אופנהיים, תיאטרון החאן, ירושלים והמרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון.
2006 פרויקט אייזלר, קומוקלאסי – לבונטין 7.
2006 "זימרת צינורות" – מיצג סאונד מאת מיכל אופנהיים - התערוכה יד רוחצת יד, בצלאל, ירושלים (אוצרת: אלונה רודה); וליין המוזיקה הפזורה, המעבדה לאמנות דיגיטלית, חולון (אוצר: אילן וולקוב).
2004 "התעמלות קרקע", בימוי: אריאל אפרים אשבל – תיאטרון תמונע.
2004 אנסמבל קוברה – תמונע, תל אביב; החאן, ירושלים.
2003 "גרעינים" – זוכת הפרס הראשון בפסטיבל עכו. בימוי: אריאל אפרים אשבל.^[9]
2003-2002 "מאיה ומיכל" – פסטיבל אולטרסאונד תמונע, הגדה השמאלית, לבונטין 7.
2002-2000 חברת הרכב המוזיקה הניסיונית-עכשווית, TeL Aviv Art Ensemble.
2000 "הדיבוק - בין שני עולמות" – פסטיבל עכו. בימוי: אריאל אפרים אשבל, הלחנה: מיכל אופנהיים.

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

2013: פלייליסט (מיכל פאולינה)
2018: שושנה

פרויקטים מוזיקליים אחרים

2006: על המשמרת (פורטיסחרוף)
2008: הרחק הרחק בארץ כוש (יונתן ואהוד אבישי)^[10]
2012: Oppenheim Music Project

קישורים חיצוניים

מיכל אופנהיים, באתר בנדקמפ
הערוץ של מיכל פאולינה, באתר vimeo
דנה שלו, המלצת השבוע: "The Voices", מאי זרחי ומיכל אופנהיים, באתר ערב רב, 7 במאי 2018
היצירה "כן", באתר של מאי זרחי
מעגל סירנות 2# | לווין נשרף/ יונתן לוי ומיכל אופנהיים, סינגל ראשון מתוך האלבום השני, באתר יו טיוב
בן שלו, הפצע הפתוח של מיכל פאולינה אופנהיים, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2013
דור בביוף, ביקורת מוזיקה: "פלייליסט", אלבום הבכורה של מיכל פאולינה, באתר ״אנשי הספר״, פורסם במקור במעריב לנוער, 24 בספטמבר 2013
גיא בניוביץ', 10 אלבומים חדשים לחגים, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2013
מאי זרחי ומיכל אופנהיים - הקולות, באתר הבמה
אבי פיטשון, יכול להיות שזה פאתטי? ובכן, לא, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2017
מרב יודילוביץ', "בכל מקום שהוא לא ישראל, אהיה זרה", באתר ynet, 3 בספטמבר 2015
טל גורדון, גבעולים בבית העמודים (על מקהלת גבעול), הבמה, 13 בנובמבר 2008
עבודת מיצב בתערוכה "הזמן של הצופה", בגלריה לאמנות, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת חיפה, יולי-אוגוסט 2008

הערות שוליים

^ יוסי חרסונסקי, "הרחק הרחק בארץ כוש", באתר חרסונסקי מיוסיק, אוגוסט 2008.
יוסי מר-חיים, "הרחק הרחק בארץ כוש", באתר הבמה, 20 ביולי 2008.
^ רות אשל, מחול עכשיו, גיליון 34, 2018.
^ רות הולנדר-אוסובסקי, "יעקב אוסובסקי ומשפחתו", בתוך: דוד שטוקפיש (עורך), ספר קוטנה והסביבה, הוצאת ארגון יוצאי קוטנה והסביבה בישראל ובחוץ-לארץ, תל אביב, דפוס "אורלי", מאי 1968, עמ' 274-273.
^ נורית כנען-קדר, אֶרֶץ חֵפֶץ - תעשיית חפצי הנוי העשויים מתכת בשני העשורים הראשונים לקום המדינה. מאוסף ויקי בן-ציוני, בהוצאת מוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב ויד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשס"ו.
^ כחלק מעבודתה בחינוך המוזיקלי לגיל הרך הוציאה לאור ספר משותף עם עמיתיה למקצוע, נוף וצליל, ואת הספר בתנועה ובצליל.
^ אודות "הדרך לגילוי הקול", באתר השיטה.
^ נחום מוכיח, תחייתו של הסרט האילם, הבמה, 21 בפברואר 2012
^ טל פרי, ‏המופע המהפכני "אדם חד המימד" יועלה החל מהשבוע הבא בארץ, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2009
^ מרב יודילוביץ', "גרעינים" זכתה במקום הראשון בפסטיבל עכו, באתר ynet, 14 באוקטובר 2003
^ גל אפלרויט, דה אפלרויטר: קרול קינג, בילי ג'ואל, דניס ווילסון ויונתן אבישי, באתר nrg‏, 23 ביולי 2008

[1] יוסי חרסונסקי, "הרחק הרחק בארץ כוש", באתר חרסונסקי מיוסיק, אוגוסט 2008.
יוסי מר-חיים, "הרחק הרחק בארץ כוש", באתר הבמה, 20 ביולי 2008.

[2] רות אשל, מחול עכשיו, גיליון 34, 2018.

[3] רות הולנדר-אוסובסקי, "יעקב אוסובסקי ומשפחתו", בתוך: דוד שטוקפיש (עורך), ספר קוטנה והסביבה, הוצאת ארגון יוצאי קוטנה והסביבה בישראל ובחוץ-לארץ, תל אביב, דפוס "אורלי", מאי 1968, עמ' 274-273.

[4] נורית כנען-קדר, אֶרֶץ חֵפֶץ - תעשיית חפצי הנוי העשויים מתכת בשני העשורים הראשונים לקום המדינה. מאוסף ויקי בן-ציוני, בהוצאת מוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב ויד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשס"ו.

[5] כחלק מעבודתה בחינוך המוזיקלי לגיל הרך הוציאה לאור ספר משותף עם עמיתיה למקצוע, נוף וצליל, ואת הספר בתנועה ובצליל.

[6] אודות "הדרך לגילוי הקול", באתר השיטה.

[7] נחום מוכיח, תחייתו של הסרט האילם, הבמה, 21 בפברואר 2012

[8] טל פרי, ‏המופע המהפכני "אדם חד המימד" יועלה החל מהשבוע הבא בארץ, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2009

[9] מרב יודילוביץ', "גרעינים" זכתה במקום הראשון בפסטיבל עכו, באתר ynet, 14 באוקטובר 2003

[10] גל אפלרויט, דה אפלרויטר: קרול קינג, בילי ג'ואל, דניס ווילסון ויונתן אבישי, באתר nrg‏, 23 ביולי 2008

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

פרס אופיר לעריכה הטובה ביותר
1990–2000	טלי הלטר-שנקר (1990) • ענת לוברסקי (1991) • איילת מנחמי (1992) • טלי הלטר-שנקר (1993) • ערה לפיד (1994) • טלי הלטר-שנקר (1995) • דב שטויר (1996) • דב שטויר (1997) • עינת גלזר-זרחין (1998) • טלי הלטר-שנקר ועינת גלזר-זרחין (1999)
2000–2010	טובה אשר (2000) • יעל פרלוב (2001) • עינת גלזר-זרחין (2002) • טלי הלטר-שנקר (2003) • עינת גלזר-זרחין (2004) • עינת גלזר-זרחין (2005) • עינת גלזר-זרחין (2006) • זוהר סלע (2007) • נילי פלר (2008) • ירון שני וסכנדר קובטי (2009)
2010–2020	עמי טיר, מאור קשת (2010) • עינת גלזר-זרחין (2011) • יצחק צחייק (2012) • רון עומר (2013) • אריק להב ליבוביץ (2014) • אריק להב ליבוביץ (2015) • שירה ארד (2016) • גיא נמש, אריק להב ליבוביץ (2017) • מיכל אופנהיים (2018) • אריק להב ליבוביץ (2019)
2020 ואילך	נטע דבורקיס (2020) • יוסף גרינפלד, אורי בן דב (2021) • נילי פלר, שאולי מלמד (2022) • איילת מנחמי (2023) • שאולי מלמד (2024)