לדלג לתוכן

מיכאל מאיר (ביוכימאי קליני)

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בביוכימאי קליני. אם התכוונתם להיסטוריון בשם זה, ראו מיכאל מאיר (היסטוריון); אם התכוונתם לארכאולוג בשם זה, ראו מיכאל מאיר (ארכאולוג).
מיכאל מאיר
לידה 1 באוגוסט 1942 (בן 82)
חיפה, ישראל
ענף מדעי ביוכימיה
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון
תרומות עיקריות

מיכאל מאיר (נולד ב-1 באוגוסט 1942) הוא פרופסור אמריטוס בביוכימיה רפואית בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ביוכימאי קליני, מומחה ברפואה מעבדתית (EuSpLM)[1] וחבר באקדמיה האירופית לכימיה קלינית ולרפואה מעבדתית (EFLM Academy)[2].

לאורך השנים, כיהן מאיר בתפקידים בכירים רבים בבתי חולים בישראל, במשרד הבריאות ובהסתדרות הרפואית בישראל. כמו כן, שימש כפרופסור אורח במספר מוסדות רפואיים אקדמיים ברחבי העולם[3].

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל מאיר נולד בחיפה בשנת 1942 ולמד בבית הספר התיכון "חוגים" בעיר. בשנת 1960, התגייס לצה"ל ושירת ביחידת המחשוב (ממר"ם).

בשנת 1963, החל לימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר השלמת התואר, המשיך וסיים לימודי תואר שני ודוקטור למדעים בטכניון בחיפה. בשנת 1970 התמנה כמרצה בבית הספר לרפואה בהדסה עין כרם, ובשנת 1973 התקבל כעמית מחקר בכיר בקרן פוגארטי הבינלאומית מטעם המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בבית החולים ע"ש רוזוול פרק (אנ'), ניו יורק. מאז 1970, מכהן מאיר כחבר סגל בבית הספר לרפואה והתמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית ב-1986.

תפקידים בכירים בתחום הרפואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 התמנה מאיר לסגן מנהל ומ"מ המנהל בבית החולים האוניברסיטאי של הדסה בהר הצופים. ב-1988, התמנה למנהל המחלקות לביוכימיה קלינית בבתי החולים הדסה בהר הצופים ובעין כרם והמשיך בתפקידים אלו עד שנת 2004. במהלך כהונתו בתפקידם אלו ועד לשנת 2015, התמנה כחבר ועד נבחר בתשע קדנציות בחברה הישראלית לביוכימיה קלינית ורפואה מעבדתית (אילמ"ר) ואף נבחר פעמיים לתפקיד נשיא החברה. פרופסור מאיר הקים וניהל את המערך המרכזי של המעבדות הקליניות בבתי החולים הדסה עין כרם והר הצופים בין השנים 2004–2011. כמו כן, כיהן בשלוש קדנציות רצופות כיושב ראש המועצה המייעצת למעבדות רפואיות בישראל במינוי שר הבריאות בין 2002–2011.

לצד מינויים אלו, התמנה פרופ' מאיר למספר תפקידים בכירים נוספים במערכת הבריאות לאורך השנים:

  • 1998-2008 – חבר וועד מנהלי המחלקות הרפואיות בהדסה
  • 2000-2011 – חבר וועדת האתיקה של רופאי הדסה
  • 1999-2010 – נציג מנהלי המחלקות בוועד הרפואי, הדסה
  • 1993-2010 – יו"ר הוועדה לניהול כלכלי של מעבדות רפואיות בפדרציה הבינלאומית לביוכימיה קלינית ורפואה מעבדתית (IFCC)
  • 1995-2010 – יו"ר הוועד המנהל של חטיבת החינוך והניהול בפדרציה הבינלאומית לביוכימיה קלינית ורפואה מעבדתית (EMD-IFCC)

סקירות ופרקים נבחרים בספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • M. Mayer, R. Amin and E. Shafrir, Adaptive behavior of muscle protease in protein wasting conditions.
    In: "Intracellular Protein Catabolism", H. Hanson and P. Bohley, eds. Johann Ambrosius Barth Verlag, Leipzig, 510-518, 1974/6[4].
  • F. Rosen, N. Kaiser, M. Mayer and R.J. Milholland, Glucocorticoids: Receptors and mechanisms of action in lymphoid tissues and muscle.
    In: "Methods in Cancer Research", H. Bush, ed., Academic Press, Inc., New York, Vol. XIII, pp. 67-100, 1976.
  • G. Litwack, M. Mayer, V. Ohl and B. Sekula, Corticosteroid binder IB, A potential second glucocorticoid receptor.
    In: "Gene Regulation by steroid hormones", Eds. A.K. Roy and J.H. Clark, Chapter 9, Springer-Verlag, New York, pp. 135-149, 1983.
  • M. Mayer and E. Shafrir, Glucocorticoid and insulin-mediated regulation of skeletal muscle protein catabolism.
    In: Lessons from Animal Diabetes. E. Shafrir and A. E. Renolds, eds. John Libbey, London, pp. 235-239, 1984.
  • M. Mayer, regulation of myofibrillar protease, plasminogen activator and protein degradation in cultured myocytes.
    In: Intracellular protein catabolism. Progress in clinical and biological research. Vol. 170, E.A. Khairallah, J.S. Bond, J.W.C. Bird eds., Alan R. Liss, New York, pp. 543-554, 1985.
  • M. Mayer, M. Chaouat and Z. Finci, Plasminogen activator in cultured myocytes and its response to glucocorticoid hormone.
    In: Progress in Fibrinolysis, Vol. 7, J. F. Davidson, M. B. Donati and S. Coccheri, eds., Churchill Livingstone, Edinburg, pp. 347-351, 1985.
  • M. Mayer, Biochemical and biological aspects of the plasminogen activation system.
    Invited review, Clin. Biochem. 23: 197-213, 1990[5].
  • M. Mayer, Association of serum bilirubin concentration with risk of coronary artery disease.
    Clin. Chem. 46: 1723-1727, 2000.

מאמרים נבחרים בעיתונות המדעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • M. Mayer, N. Kaiser, R.J. Milholland and F. Rosen Glucocorticoid receptors in rat skeletal muscle. Binding of dexamethasone and triamcinolone acetonide. J. Biol. Chem. 249: 5236-5240, 1974
  • M. Mayer, N. Kaiser, R.J. Milholland and F. Rosen Cortisol binding in rat skeletal muscle. J. Biol. Chem. 250: 1207-1211, 1975.
  • M. Mayer and F. Rosen Interaction of anabolic steroids with glucocorticoid receptor sites in rat muscle cytosol. Am. J. Physiol. 229: 1381-1386, 1975.
  • M. Mayer, E. Shafrir, N. Kaiser, R.J. Milholland and F. Rosen. Glucocorticoid hormones interaction with rat skeletal muscle: Catabolic effects and hormone binding. Metabolism 25: 157-167, 1976.
  • M. Mayer and F. Rosen Interaction of glucocorticoids and androgens with skeletal muscle. (Progress in endocrinology and metabolism-Review). Metabolism 26: 937-962, 1977.
  • S. Sasson and M. Mayer Antiglucocorticoid activity of androgens in rat thymus lymphocytes. Endocrinology 108: 760-766, 1981.
  • Milwidsky, S. Yagel, M. Chaouat and M. Mayer Direct effect of glucocorticoids on the spectrophotometric assay of bilirubin in amniotic fluid. Clin. Chem. 30: 677-680, 1984.
  • M. Mayer, L. R. Lund, A. Riccio, J. Skouv, L. S. Nielsen, S. N. Stacey, K. Dano and P. Andreasen Plasminogen activator inhibitor type-1 protein, mRNA and Gene transcription are increased by phorbol esters in human rhabdomyosarcoma cells.
  • J. Biol. Chem. 263: 15688-15693, 1988. E. M. Salonen, A. Vaheri, J. Pollanen, R. Stephens, P. A. Andreasen, M. Mayer, K. Dano, J. Gailit and E. Ruoslahti.
  • Interaction of plasminogen activator inhibitor (PAI-1) with Vitronectin. J. Biol. Chem., 264: 6339-6343, 1989.
  • M. V. Cubellis, P. A. Andreasen, P. Ragno, M. Mayer, K. Dano and F. Blasi Accesibility of receptor bound urokinase plasminogen activator to plasminogen activator type I inhibitor. Proc. Natl. Acad. Sci. (USA). 86: 4828-4832, 1989
  • Higazi and M. Mayer Effect of ligands on plasmin kinetics suggests cooperative regulation of the enzyme. Biochem. J. 260: 609-612, 1989.
  • Higazi and M. Mayer Inhibition of plasmin by fibrinogen. Biochem. J. 269: 299-302, 1990.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל נשוי ליעל (לבית מגיד) משנת 1966, ולהם שלוש בנות ושבעה נכדים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ EFLM :: European Federation of Clinical Chemistry and Laboratory Medicine, www.eflm.eu
  2. ^ EFLM :: European Federation of Clinical Chemistry and Laboratory Medicine, www.eflm.eu
  3. ^ Francis Mbawini Abugbilla, Folklore as a Vehicle for Conflict Resolution in Africa: A Case Study of Côte d’Ivoire, Peace Review, 2023-04-04, עמ' 1–11 doi: 10.1080/10402659.2023.2195807
  4. ^ Intracellular Protein Catabolism II, Softcover reprint of the original 1st ed. 1977 edition, Springer, 2012-03-28, ISBN 978-1-4615-8815-3. (בenglish)
  5. ^ Publisher's Note: Economics Journals Archive on ScienceDirect, Labour Economics 10, 2003-02, עמ' ix–x doi: 10.1016/s0927-5371(03)00009-5
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מיכאל_מאיר_(ביוכימאי_קליני)&oldid=39212278"