מיכל יהודה ליפקוביץ

הרב מיכל יהודה ליפקוביץ

הרב מיכל יהודה ליפקוביץ
לידה	דצמבר 1913 כסלו ה'תרע"ד וולוז'ין, בלארוס
פטירה	27 ביוני 2011 (בגיל 97) כ"ו בסיוון ה'תשע"א ירושלים
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת רמיילס ישיבת חברון כנסת ישראל
מקום פעילות	בני ברק
תקופת הפעילות	? – 27 ביוני 2011
השתייכות	ליטאים
תחומי עיסוק	חינוך
תפקידים נוספים	ראש ישיבת פוניבז' לצעירים
רבותיו	הרב שלמה היימן
חיבוריו	מנחת יהודה, אמרי דעת, דרכי החיים, שער העמק

לוחית זיכרון לרב מיכל יהודה ליפקוביץ ליד ביתו ברחוב וילקומירר 4 בבני ברק

מצבת הרב ליפקוביץ

הרב מִיכְל יהודה ליפקוביץ (כסלו ה'תרע"ד, דצמבר 1913 – כ"ו בסיוון ה'תשע"א, 27 ביוני 2011) היה ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וממנהיגי הציבור הליטאי.

חייו

נולד בוולוז'ין לרב משה דוד ולחיה ליפקוביץ. אביו היה בן 60 כשנישא לאמו. בילדותו למד בחדר המקומי. בנוסף שכר לו אביו מלמדים פרטיים שמימן ממשכורתו הדלה. בגיל שתים עשרה נסע ללמוד בישיבה הקטנה בלידא. את בר המצווה חגג עם חבריו בישיבה, בלי הוריו שהיו בוולוז'ין. כעבור זמן נסע לווילנה ללמוד בישיבת רמיילס אצל ראש הישיבה הרב שלמה היימן, שאותו החשיב כמורו ורבו. לימים הוציא את שיעוריו לאור בספר "חידושי רבי שלמה". כעבור שלוש שנים שב לביתו בוולוז'ין.

בשנת 1936 עלה עם משפחתו לארץ ישראל הודות לסרטיפיקטים שהשיג אחיו הגדול אריה לייב, שעלה ב-1924. למד בישיבת חברון בירושלים והיה מקורב לראש הישיבה הרב יחזקאל סרנא, לרב אהרון כהן ולמשגיח הרב יהודה לייב חסמן. בתקופת לימודיו בישיבת חברון התקרב לרב איסר זלמן מלצר, השתתף בשיעוריו בסדר קדשים ואף קבע עמו סדר לימוד שבועי. כעבור זמן התקרב אל הרב אברהם ישעיהו קרליץ ("החזון איש") והיה מתלמידיו.

בל"ג בעומר ה'ת"ש (1940) נישא לחוה אסתר גרשונוביץ (נפטרה בט"ז בתשרי ה'תשע"ח, 6 באוקטובר 2017), בתו של הרב אברהם יצחק גרשונוביץ, ראש ישיבת תפארת ציון בבני ברק. השדכן היה החזון איש, אשר אף הובילו לחופה. מיד לאחר נישואיו התמנה לכהן כר"מ בישיבת תפארת ציון. בין תלמידיו בישיבה: הרב חיים קניבסקי, הרב נסים קרליץ, הרב מאיר צבי ברגמן והרב דב צבי קרלנשטיין. במקביל למד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה ובכולל חזון איש (שנקרא אז "כולל זיכרון מאיר").

באותה תקופה ייסד שיעור מיוחד לבעלי בתים תורניים בבית מדרשו של החזון איש. לעיתים היה החזון איש מקשיב לשיעוריו בהנאה. לאחר פטירת החזון איש עבר השיעור להתקיים בביתו של אחד המשתתפים והוא נמשך כחמישים שנה ברציפות.

בתחילת שנות ה-50 ייסד הרב יוסף שלמה כהנמן את ישיבת פוניבז' לצעירים (גילאי 13–17) והוא מינה את הרב ליפקוביץ לעמוד בראשה, יחד עם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן. הרב ליפקוביץ מסר בה שיעורים במשך כשישים שנה והעמיד אלפי תלמידים, בהם רבנים, ראשי ישיבות ותלמידי חכמים מפורסמים. בסוף שנת תשס"ט (2009) הפסיק את אמירת שיעוריו בישיבה בשל חולשתו.

בשנותיו הראשונות כראש ישיבת פוניבז' לצעירים הקים כולל ללימוד סדר טהרות בימי שישי ושבת. בין חברי הכולל היו גדולי תורה נודעים, בהם הרב משה שמואל שפירא, הרב ברוך רוזנברג והרב משה דויטש, מתלמידי החזון איש ומחבר הספר "זיו הים". בשנת תשנ"ח (1998) יסד רשת כוללים ארצית ללימוד סדר טהרות בראשות נכדו הרב יצחק קורלנסקי.

פטירתו והלווייתו

נפטר ביום שלישי, כ"ו בסיוון ה'תשע"א (28 ביוני 2011), יום השנה לפטירת חותנו הרב אברהם יצחק גרשונוביץ. ההלוויה נערכה ביום פטירתו בבני ברק והיא נעה מביתו שברחוב וילקומירר אל בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' והשתתפו בה על פי ההערכות כ-100,000 אנשים. בצוואתו ציווה שיספידוהו רק שני בניו וכן ביקש להימנע מלתאר אותו בתארים "גאון" ו"צדיק". כמו כן ביקש שלא להוציא ספר זיכרון לזכרו, שכן הדבר גורם לביטול תורה.

הנהגה והשקפה

כאשר הוקמה מפלגת דגל התורה על ידי הרב אלעזר מנחם שך צורף הרב ליפקוביץ למועצת גדולי התורה של המפלגה. השפעתו הייתה רבה בתחום החינוך והישיבות. ראשי ישיבות רבים נועצו בו, והוא שימש נשיא של מספר ישיבות ומוסדות תורה. בשנותיו האחרונות יצאו לאור מספר ספרים שלו המכילים שיחות מוסר, הדרכות והנהגות לבני הישיבות.

הרב ליפקוביץ נחשב כממשיך הקו ההשקפתי של הרב שך. כאשר הוקם בית מדרש במודיעין עילית על שמו של הרב שך - "אבי עזרי", שיגר הרב ליפקוביץ מכתב לבני הקהילה ובו כתב:

”שם זה ("אבי עזרי") הוא כשלט הקורא לכל אחד ואחד להתנהג ולחיות בדרך התורה האמיתית, כדרכו של ראש הישיבה (הרב שך), ולעמוד בנסיון ולשמור על התורה כפי הקבלה של הדורות מזמן מתן תורה ומסירתה בכל דור ודור... ולעשות סייגים וגדרים שחס וחלילה לא יסולף שום דין והלכה.”

הרב ליפקוביץ דגל בשמירה קפדנית של המסורת בכל ענייני החינוך וההשקפה התורנית. התנגד להקמת מכללות אקדמיות לחרדים. נאבק נגד התערבות משרד החינוך בתכני הלימוד במוסדות הלימוד החרדיים, בין השאר על ידי תוכנית הליבה ומבחני המיצ"ב. לשם כך אף יזם כינוס מיוחד של מועצת גדולי התורה אשר קיבלה החלטה חד-משמעית על עצמאות החינוך בבתי הספר החרדיים. יצא נגד השבועונים החרדיים, וכתב כי הם "מכשילים את הרבים בלשון הרע וליצנות, ולחינוך הילדים הוא סם המוות". חלק ניכר משיחותיו ומכתביו עוסק בחובה לשמור על "החינוך הטהור", ללא שום ויתורים ופשרות. בצוואתו ציווה על בני ביתו "לחזק את חינוך הבנים והבנות על טהרת הקודש".

בפרשת עמנואל הביע עמדה בלתי מתפשרת נגד החלטת בג"ץ. הוא הורה להורי תלמידות בית הספר בית יעקב בעמנואל שלא להיכנע לבג"ץ גם במחיר של הליכה לכלא. כשבאה קבוצת ההורים אל ביתו לקבל את ברכתו לפני הליכתם לכלא, השמיע באוזניהם דברי עידוד ותמיכה. בעקבות החלטת הממשלה לקצץ בתקציב החינוך העצמאי הורה לכמה אילי הון יהודים ממעריציו לתמוך בחינוך העצמאי ואף כינס בביתו ישיבה מיוחדת של נדיבים למטרה זו.

התנגד להקמת הנח"ל החרדי, וכמו כן התנגד לחוק טל ולכל צורה של שירות צבאי או אזרחי. בשנת 2009 כתב מכתב, אליו הצטרפו הרב נסים קרליץ והרב חיים קניבסקי, ובו קבעו שהמצטרף לשירות לאומי אזרחי "מחריב בזה את עצמו ואת צביון ביתו ועתיד חינוך ילדיו". בשנת 2011 הצטרף למכתב גם הרב שמואל אוירבך והוא פורסם בעיתון יתד נאמן, ימים מעטים טרם פטירתו של הרב ליפקוביץ
.

את השרפה בכרמל בשנת 2010 פירש, במכתב ב"יתד נאמן", כמסר לחרדים: "מאורע זה של השריפה שכילתה נפשות רבות מישראל, לעורר אותנו שנעמוד במסירות לא להיכנע לגזירות שמתחדשות כל יום מאנשי הכנסת, שכוונתם לעקור חס וחלילה השם יתברך ולחלל את קדושת ארץ ישראל", וכמסר לחברי הכנסת: "מה לכם כי דלקתם אחרינו, מה באתם לבנות מדינה כאן בארץ הקדושה. למה אתם לא הולכים לרוסיה או לאיטליה". פירש גם אסונות נוספים כמסר ליהודים להיטיב דרכיהם.

מהדרכותיו החינוכיות

• ישנה חשיבות לכך שהאב ילמד תורה עם בנו, לא רק משום מצוות "ושננתם לבניך", אלא גם לצורך יצירת קשר ביניהם. כתוצאה מכך הבן נוח יותר לקבל את דברי אביו בתחומים נוספים. לימוד זה צריך להתקיים מתוך אהבה ולא מתוך כפייה. על האב לשמוע את דברי בנו בסבלנות ובמאור פנים. יש לשבח את הבן על סברה יפה שהוא אומר, כדי להאהיב עליו את הלימוד ולהמריץ אותו לעמול בתורה.
• יש להוכיח את הבן בנחת ומתוך אהבה, כדי שהבן יחוש שהדבר נובע מגודל אהבתו של אביו, שרוצה בטובתו. אין לצעוק ולהעניש ילד שמדבר בחוצפה או בכעס, אלא יש לומר לו בנחת ומתוך אהבה שכך הוא מפסיד את המעלות הטובות. דורנו חלש, ולכן צריך להשתמש בעיקר ב"ימין מקרבת" ולא ב"שמאל דוחה". מאותה סיבה, כאשר האב נוכח שהבן אינו יודע את הסוגיה שלמד בתלמוד תורה או בישיבה - אין לכעוס עליו ולתת לו הרגשה שהוא אינו יודע, אלא יש ללמוד עמו את הדברים תוך מתן הרגשה טובה, כגון בעזרת אמירה "מן הסתם התכוונת לכך וכך".
• המפתח להצלחה בחינוך הילדים הוא תפילה בדמעות.
• אין להלחיץ מדי את הילד, אך גם לא לפנקו יתר על המידה ולאפשר לו חופשיות יתר.
• ההורים חייבים לנהוג בסמכותיות, כדי שהילדים יהיו חייבים לשמוע להם גם בדברים שאינם נראים בעיניהם.
• ישנה חשיבות רבה לדוגמה האישית. כאשר הבן רואה את אביו לומד תורה ומקפיד בקיום מצוות הדבר משפיע עליו יותר מתוכחות.
• אין ללמוד בספרי הרב עובדיה יוסף, מפני ש'נתן יד לפושעים'.

משפחתו

• אחותו יהודית (נפטרה בשנת ה'תשפ"ב בגיל 100) הייתה אשתו של הרב שמואל הכהן רוזובסקי, ראש כולל ללימוד סדר קדשים בביתו של הרב שמואל סלנט בעיר העתיקה ומחבר הספר "אמרות שמואל".
• בנו הרב משה דוד ליפקוביץ, חתנו של הרב מרדכי אלתר זליבנסקי, משמש כמשגיח בישיבת באר יעקב וישיבת משכנות התורה, ר"מ בישיבת בית דוד ורב בית הכנסת היכל משה בבני ברק.
• בנו הרב אברהם יצחק ליפקוביץ, חתנו של הרב בן ציון פלמן מבני ברק, משמש כר"מ בישיבת בית מדרש עליון.
• חתנו הרב בנימין ביינוש קורלנסקי שימש כר"מ בישיבת פוניבז' לצעירים (נפטר בז' סיון תשס"ו). אחד מחתניו הוא הרב יצחק שאול קניבסקי, בנו של הרב חיים קניבסקי ומחבר הספרים "בר גיבול" (על מלאכת לישה) ו"אהל עראי" (על מלאכת בונה). חתן אחר הוא הרב אליעזר שטיינמן, ראש ישיבה באשדוד ונכדם של הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן והרב חיים קניבסקי.
• חתנו הרב בנימין דוד אלישיב, בנו של הרב יוסף שלום אלישיב מכהן כראש כולל תפארת בחורים ומחבר ספר יד בנימין
• חתנו הרב משה אליהו שוורץ, משמש כר"מ בישיבת מאור יצחק - חמד

ספריו

• עמק השער - ביאורים והערות על ספר "המקח והממכר" לרב האי גאון, שני כרכים, חלק א ירושלים ה'תש"ט, חלק ב-ה'תשכ"ז.
• מנחת יהודה - על מסכתות קידושין, גיטין, בבא קמא (ה'תשס"ו), בבא מציעא ובבא בתרא, סדר קדשים (ה'תש"ע), וסדר זרעים (עם עניינים בש"ס ומכתבי תורה, ה'תשס"ח)
• אמרי דעת - שיחות ומכתבים, בני ברק, חלק א' ה'תשנ"ט, חלק ב' ה'תשס"ג
• דרכי החיים - הדרכות בדרכי החיים של תורה ויסודות החינוך בימינו

מדי שבוע יוצאים שני עלוני שבת עם דברי תורתו: דובב שפתיים (משנת ה'תשע"ג), ופניני דעת בהוצאת "כולל טהרות" שהוקם על ידו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיכל יהודה ליפקוביץ בוויקישיתוף

• יוסי כץ, בחדרי חרדים, מווילנא לפוניבז' • תמונות נדירות של הגרמ"י ליפקוביץ, באתר בחדרי חרדים, 29 ביוני 2011 (עם קישורים לאוסף כתבות)
• משה ויסברג, שיעור מימות ה'חזון איש' • סדר היום של ראש הישיבה זצ"ל, באתר בחדרי חרדים
• אוסף כתבות לדמותו כאן(הקישור אינו פעיל, יוני 2022), וכאן, באתר כיכר השבת
• צוואתו של הרב ליפקוביץ - באתר Hebrewbooks.
• מיכל יהודה בן משה דוד ליפקוביץ (1913-2011), דף שער בספרייה הלאומית
• כל הכתבות על הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, באתר ערוץ 7