מיכאל אליאשווילי
הרב מיכאל (מיכל נח) אלאשווילי (ה'תרי"ז, 1857, או ה'תרכ"א, 1861 - ה'תרצ"ח, 1938) היה רבן של הקהילות סוג'ונה (גאו') ופותי שבגאורגיה ודמות רבנית בולטת ביהדות גאורגיה במאה ה-20. נרצח במהלך "הטיהורים הגדולים" של יוסיף סטלין.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת ה'תרכ"א או ה'תרי"ז[1] לאביו הרב מנוח אליאשווילי, שכיהן כרב העיירה סוג'ונה שבנפת אבאשה במשך למעלה מארבעים שנה. למד בקולאשי מפי הרב יצחק גאנאשווילי. בילדותו גילה כישרון מזהיר, וגמר מהר את ה"חדר". למד מפי רבי יצחק בנאשווילי והוסמך לרבנות. כבר בגיל 16 התמנה לחזן ושוחט בסוג'ונה. בסביבות שנת ה'תר"ם התמנה לרב העיירה, תחת אביו. בסוג'ונה ניהל ישיבה שבה למדו כחמישים נערים. בשנת ה'תרס"ז (1907), התעורר ויכוח בינו לבין רבה של צחינוואלי, הרב יוסף אליהו הנקין, אודות מנהגם של יהודי גאורגיה שהחתן מעניק לכלה במסיבת האירוסים מתנות. הרב הנקין סבר שפעולה זו נחשבת לקידושין, ואי אפשר לבטלה אלא על ידי גט, בעוד המנהג הרווח לא היה כך. הרב הנקין פנה על כך לגדולי הרבנים במזרח אירופה, הרב חיים סולובייצ'יק והרב מלכיאל צבי טננבוים, שהסכימו עם דעתו[2], ולרבני ירושלים הרב שמואל סלנט (בשנת ה'תרס"ז) והרב חיים ברלין (בשנת ה'תרע"ב), אשר הפנו את השאלה לבירורו של הרב צבי פסח פרנק, שהכריע כדעת הרב אליאשווילי[3]. בנוסף, התכתב בהלכה עם רבנים נוספים, בהם ר' אליהו ילוז (שכינה אותו "הרב הדומה למלאך מיכאל")[4], הרב יעקב שאול אלישר[5], הרב איסר זלמן מלצר[6], הרב רפאל אהרן בן שמעון[7], הרב דוד חי אדרעי[8] ועוד.
בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20, עבר לכהן כרב הקהילה היהודית בעיר פותי. בשנת ה'תרצ"ח נעצר על ידי הנ.ק.ו.ד., והוצא להורג בשריפה יחד עם ספרייתו, במסגרת "הטיהורים הגדולים"[9].
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זבח ומנחה – תפילות לחולים, לאזכרות ובעתות צרה; דינים ומנהגים לימי האבלות ופרקי תהילים, משנה וזוהר לקריאה בימי האזכרה. הודפס בפיטרקוב בשנת ה'תר"ע.
- בן מנוח (לא הודפס) – על התורה.
- שדי מגרש (לא הודפס) – שו"ת.
- אלון בכות (לא הודפס) – הספדים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יעקב דבראשווילי, אותיות פורחות וגוילין נשרפין, בתוך: נ.צ גוטליב, יהדות הדממה, ירושלים ה'תשמ"ז, עמ' 177–178.
- תולדות הרבנים דברשווילי, מכון מורשת רבני גרוזיה, ירושלים, תשע"ד.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ר' שמואל גוטליב כותב (אהלי שם, עמ' 132) שנולד בשנת ה'תרי"ז, וכן כתב הרב רפאל הלפרין באטלס עץ חיים. בשאר המקורות כתוב ה'תרכ"א.
- ^ "פירושי איברא" סי' ה אות יג-טז (עמ' 108 - 111).
- ^ שו"ת הרב צבי אה"ע סי' ק. להשתלשלות הפרשה וההתכתבות עם רבני ירושלים ראו: יהודה לייב פרנק ושבתי דב רוזנטל (עורכים), "הר המור" ב, מכון הרב פרנק, ירושלים, תמוז ה'תשמ"ב, עמ' 40-23; הרב רחמים רפאל ציקוושווילי, "מנהגי עדת יהודי גאורגיה השייכים לחופה וקידושין", קובץ "יגדיל תורה ויאדיר" חלק ב, לוד ה'תשע"ח, בעיקר בעמ' 45 - 47.
- ^ שו"ת הלכות אישות, הל' גיטין סי' ד
- ^ מעשה אי"ש אבן העזר סימן ב
- ^ יגדיל תורה שנה ב' סימן א
- ^ 'ומצור דבש' יורה דעה כב; אבן העזר יא; אבן העזר יז
- ^ בד דוד, דף ז עמוד ב
- ^ הרב זושא וואלף (עורך), אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה, ה'תשע"ו, עמ' 316, וראו הצעה לסדר היום לציון 30 שנה לעליית יהודי גרוזיה, אתר הכנסת.