מיכאיל ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה

מיכאל ניקולאייביץ'
Михаил Николаевич
	הדוכס הגדול מיכאיל ניקולאייביץ'
לידה	13 באוקטובר 1832; ארמון פטרהוף, האימפריה הרוסית
פטירה	18 בדצמבר 1908 (בגיל 76); קאן, צרפת
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום קבורה	קתדרלת פטרופבלובסקיה
בת זוג	צציליה, נסיכת באדן
שושלת רומנוב
תואר	הדוכס הגדול
אב	ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
אם	שרלוטה, נסיכת פרוסיה (אלכסנדרה פיודורובנה)
צאצאים	ראו בהמשך
	6 בדצמבר 1862 – 1 במרץ 1881; (18 שנים)
	6 בדצמבר 1862 – 1 במרץ 1881; (18 שנים)
	1881–1905; (כ־24 שנים)
	1881–1905; (כ־24 שנים)
פרסים והוקרה
	אביר במסדר אלכסנדר נבסקי; מסדר לודוויג; מסדר הבז הלבן; מסדר אריה צרינגן; מסדר הכתר; מסדר בית הנאמנות; מסדר הכתר של סקסוניה; מסדר אריה הזהב של בית נסאו; מסדר הפיל; מסדר אוסמאני; המסדר המלכותי של השרפים; מסדר פרננדו הקדוש וההצטיינות; מסדר הבשורה הקדושה; המסדר הצבאי הקונסטנטיני הקדוש של גאורגיוס הקדוש; מסדר סטניסלב הקדוש; מסדר הוברטוס הקדוש; פור לה מריט; אות המסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1; עיטור הכוכב של רומניה; מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1; עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה; אות מסדר העיט הלבן; מסדר בית הוהנצולרן; עיטור אנדריי הקדוש; דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש; מסדר העיט השחור; חרב הזהב של גבורה; מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה שנייה; מסדר העיט האדום, דרגה 1; מסדר אישטוון הקדוש של הונגריה ;

הדוכס הגדול מיכאיל ניקולאייביץ (ברוסית: Михаил Николаевич‏; 13 באוקטובר 1832 – 18 בדצמבר 1908), היה בנו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ואשתו שרלוטה, נסיכת פרוסיה (אלכסנדרה פיודורובנה).

ביוגרפיה

מיכאיל ניקולאייביץ' נולד ב-13 באוקטובר 1832 בארמון פטרהוף, לניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ולשרלוטה, נסיכת פרוסיה (אלכסנדרה פיודורובנה), בתם של פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה ולואיזה ממקלנבורג-שטרליץ. בצעירותו למד מיכאיל באקדמיה הצבאית ביחד עם אחיו הבכור ניקולאי ניקולאייביץ' האב. ב-1848 כשהוא בדרגת סרן צורף לחטיבת ארטילריה. בהמשך, הועלה לדרגת מיור גנרל ונטל חלק במלחמת קרים. לאחר גילוי גבורה בקרב אינקרמן שהתחולל בתחילת נובמבר 1854, עוטר בעיטור מסדר ג'ורג' הקדוש-דרגה 4. ב-9 בפברואר 1860 הועלה לדרגת גנרל ומונה למפקד האקדמיה הצבאית ושנה אחר כך למפקד כוחות הארטילריה של הצבא הרוסי.

בין 1862 ל-1881 כיהן מיכאיל ניקולאייביץ' כנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז, תחת ארבעה צארים שונים ובתוקף תפקידו זה, כיהן גם כמפקד הגיס הרוסי בעת המערכה הקווקזית של המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), כאשר מפקדתו שכנה בטביליסי. בתום המלחמה הועלה לדרגת גנרל-פלדמרשל.

ב-28 באוגוסט 1857 נישא הדוכס מיכאיל ניקולאייביץ' לנסיכה אולגה פיודורובנה מבאדן ולזוג נולדו שבעה ילדים. בנו בכורו ניקולאי מיכאילוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה נלחם אף הוא במלחמה העות'מאנית רוסית כקצין צעיר בגזרת הבלקן.

ב-13 במרץ 1881 דקות מספר לאחר ההתנקשות בצאר אלכסנדר השני, בעיר סנקט פטרבורג, הגיע לזירה, נטל פיקוד על החיילים, ייצב והרגיע את האנדרלמוסיה שהייתה בשטח.

בין 1881 ל-1905, כיהן כיושב ראש המועצה המדינית של האימפריה הרוסית. בשל בריאותו הלקויה עבר לקאן שבצרפת, שם הלך לעולמו משבץ מוחי ב-18 בדצמבר 1909. ב-5 בינואר 1910 הוא נקבר בקתדרלה על שם פיטר ופול הקדושים במבצר פטרופבלובסקיה.