לדלג לתוכן

מיכאיל לבוביץ' גורביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מִיכֵאִיל לְבוֹבִיץ' גוּרֵבִיץ'
Михаил Львович Гуревич
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 31 במרץ[1] 1904
סמולנסק, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 17 בספטמבר 1943 (בגיל 39)
פרז'וואלסקויה, מחוז סמולנסק, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
תקופת הפעילות 19421943
דרגה לויטננט זוטר
תפקידים בשירות
מפקד המחלקה של תותחי 45 מ"מ בגדוד הסיור מס' 973 בחטיבת הסיור מס' 270 של הארמייה ה-43
פעולות ומבצעים
עיטורים
גיבור ברית המועצות (21 בנובמבר 1943)[2]
עיטור כוכב הזהב
עיטור לנין[3]
עיטור מלחמת המולדת מדרגה השנייה (27 בספטמבר 1943)[4]
תפקידים אזרחיים
צייר
הנצחה
על שמו נקרא רחוב בעיר דמידוב של מחוז סמולנסק
על שמו נקראת סמטה ביישוב פרז'וולסקויה
יש תערוכה קבועה של עבודותיו במוזאיון סמולנסק
ברוסיה הונפקה מעטפה לזכרו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכאיל לבוביץ' גורביץ'רוסית: Михаил Львович Гуревич; ‏19041943) היה גרפיקאי יהודי סובייטי, שהתנדב לחזית, גיבור ברית המועצות, מפקד המחלקה של תותחי 45 מ"מ בגדוד הסיור מס' 973 בחטיבת הסיור מס' 270 של הארמייה ה-43 בחזית קלינין, לויטננט זוטר.

קבר גורביץ' בפרז'בלסקויה.

נולד ב-31 במרץ 1904 בעיר סמולנסק במשפחת פקיד.

בשנת 1913 עבר עם משפחתו לטיפליס. בשנות הלימודים התחיל להתעניין בציור. באישור נסיעה של משרד החינוך העממי של גרוזיה, נסע ללמוד במכון להנדסת היערות במוסקבה. מאוחר יותר התקבל למכון האמנות והטכנולוגיה במוסקבה תחילה לפקולטת קרמיקה ובהמשך לפקולטת ציור בהנחייתו של דוד שטרנברג. סיים אותו בשנת 1930[5]. נהיה לחבר באיגוד הציירים של ברית המועצות. ציוריו הוצגו בתערוכות בברית המועצות ומחוצה לה.

התנדב לצבא האדום ב-1942. באותה שנה סיים קורס קצונה וקיבל דרגת לויטננט זוטר. בקרבות מלחמת העולם השנייה מספטמבר 1943.

באותו החודש מונה למפקד המחלקה של תותחים 45 מ"מ, בגדוד סיור מס' 973 בחטיבת סיור מס' 270, בארמייה ה-43, בחזית קלינין, היה מועמד להצטרף למפלגה הקומוניסטית. בכפר טאראסובו בנפת דוחובש'ינסקי של מחוז סמולנסק. ב-13–16 בספטמבר 1943, חיסל בכוונון ישיר 4 בונקרים, 3 מקלעים חצובים ומספר גדול של חיילי ורמאכט.

ב-17 בספטמבר 1943, בהגנה מול מתקפות נגד של הגרמנים, כשהוא נותר לבדו, המשיך לירות מהתותח, וכאשר נגמרו פגזים, הפעיל רימונים ורובה סער. בקרב הזה נהרג. עקב בלבול בדיווחים קיבל לאחר מותו עיטור גיבור ברית המועצות ועיטור מלחמת המולדת מדרגה השנייה.

נקבר ביישוב פרז'וואלסקויה שבנפת דמידוב של מחוז סמולנסק[6].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]