מייק שולר
 | |
| שולר בשנת 1987 | |
| לידה |
22 בספטמבר 1940 פורטסמות', אוהיו, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
28 ביוני 2022 (בגיל 81)  |
| עמדה | מאמן |
| גובה | 1.80 מטרים |
| מכללה | אוניברסיטת אוהיו |
| דראפט | לא נבחר, 1962 |
| קבוצות כמאמן | |
|
1965–1966 1966–1969 1969–1972 1972–1977 1977–1981 1981–1983 1983–1986 1986–1989 1989–1990 1990–1992 1992–1994 1994–1997 2003–2005 |
אקדמיית צבא ארצות הברית (עוזר) אוניברסיטת אוהיו (עוזר) המכון הצבאי של וירג'יניה אוניברסיטת וירג'יניה (עוזר) אוניברסיטת רייס ניו ג'רזי נטס (עוזר) מילווקי באקס (עוזר) פורטלנד טרייל בלייזרס גולדן סטייט ווריורס (עוזר) לוס אנג'לס קליפרס סקרמנטו קינגס (עוזר) מינסוטה טימברוולבס (עוזר) מילווקי באקס (עוזר) |
| הישגים כמאמן | |
| זכייה בפרס מאמן השנה ב-NBA (1987) | |
  | |
מייקל הרולד "מייק" שולר (באנגלית: Michael Harold "Mike" Schuler; נולד ב-22 בספטמבר 1940) היה בעברו מאמן כדורסל אמריקאי, אשר אימן בליגת המכללות האמריקאית ובליגת ה-NBA בין השנים 1965–2005.[1][2] בעונת 1986/1987 זכה בפרס מאמן השנה ב-NBA, כמאמנה הראשי של פורטלנד טרייל בלייזרס.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנים הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שולר נולד וגדל בעיר פורטסמות' שבאוהיו, ובין השנים 1958–1962 למד באוניברסיטת אוהיו.
בשנת 1965 החל את קריירת האימון שלו כעוזרו של בוב נייט בקבוצת הכדורסל של האקדמיה הצבאית של ארצות הברית. שנה לאחר מכן חזר לאוניברסיטת אוהיו, בה שימש כעוזרו של המאמן ג'ים סניידר במשך 3 עונות. לקראת עונת 1969/1970 מונה למאמן הראשי של קבוצת המכון הצבאי של וירג'יניה. בשלוש עונותיו בתפקיד רשמה הקבוצה מאזן כולל של 13 ניצחונות ו-63 הפסדים (17.1%). בין השנים 1972–1977 שימש כעוזר מאמן בקבוצת אוניברסיטת וירג'יניה, וב-4 העונות העוקבות היה המאמן הראשי של אוניברסיטת רייס. על אף יכולת טובה של שחקן הקבוצה ריקי פירס, לאורך תקופתו של שולר העמידה רייס מאזן כולל של 30 ניצחונות לעומת 76 הפסדים (28.3%).[1]
בשנת 1981 הצטרף לצוות האימון של לארי בראון, מאמן קבוצת ניו ג'רזי נטס מליגת ה-NBA.[3] לאחר שנתיים עבר לשמש כעוזר מאמן במילווקי באקס, תחת דון נלסון. בעונות 1983/1984 ו-1985/1986 העפילו הבאקס לגמר האזור המזרחי בפלייאוף, אך בשני המקרים הודחו על ידי האלופה שבדרך בוסטון סלטיקס.
פורטלנד טרייל בלייזרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת עונת 1986/1987 מונה למאמן הראשי של פורטלנד טרייל בלייזרס, במקומו של ג'ק רמזי.[4] באותה עונה הוליך את פורטלנד לשיפור של 9 ניצחונות לעומת הקודמת, עם המאזן השלישי בטיבו באזור המערבי; 49–33. על אף החזקתם ביתרון ביתיות, והצטיינותם של השחקנים קלייד דרקסלר וקיקי ואנדוויי, הודחו הטרייל בלייזרס כבר בסיבוב הפלייאוף הראשון, על ידי יוסטון רוקטס. בסיום העונה זכה שולר בפרס מאמן השנה ב-NBA.
בעונה העוקבת רשמה הקבוצה את מאזנה הטוב ביותר מזה 10 שנים, 53–29, אולם שוב הודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף, מול יוטה ג'אז. בפברואר 1989, כאשר עמד מאזן הקבוצה בעונת 1988/1989 על 25 ניצחונות ו-22 הפסדים, פוטר שולר מאימון הקבוצה, ובמקומו מונה עוזרו ריק אדלמן.[5] לאורך תקופתו בפורטלנד העמידו הטרייל בלייזרס מאזן כולל של 127 ניצחונות ו-84 הפסדים (60.2%).[2]
לוס אנג'לס קליפרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1990, לאחר שנה אחת כעוזרו של דון נלסון בגולדן סטייט ווריורס, מונה שולר למאמן הראשי של לוס אנג'לס קליפרס.[6] בעונתו הראשונה בתפקיד בלטו בקליפרס השחקנים הצעירים רון הרפר, צ'ארלס סמית' ודני מאנינג, אך הקבוצה ניצחה ב-31 משחקים בלבד. לאחר שפתח את עונת 1991/1992 עם מאזן שלילי 21–24 פוטר שולר מאימון הקבוצה, והוחלף על ידי לארי בראון.[7]
השנים האחרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1992–1994 שימש כעוזרו של מאמן סקרמנטו קינגס, גארי סנט ג'ין, ובשלוש העונות הבאות היה עוזרם של ביל בלייר ופליפ סונדרס במינסוטה טימברוולבס. בקיץ 2003, כ-6 שנים מאז תפקידו האחרון כמאמן, הצטרף לצוות האימון של טרי פורטר במילווקי באקס. בשנת 2005 עזב את הקבוצה ופרש מאימון, בגיל 64.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Sports-Reference
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 סטטיסטיקות האימון של שולר בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
- ^ 1 2 סטטיסטיקות האימון של שולר ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ שולר עוזב את רייס ומצטרף לניו ג'רזי, באתר upi.com, 6 באפריל 1981
- ^ שולר מונה למאמן פורטלנד במקומו של רמזי, באתר upi.com, 28 במאי 1986
- ^ שולר מפוטר מתפקידו בפורטלנד, באתר הניו יורק טיימס, 19 בפברואר 1989
- ^ שולר נרגש להצטרף לקליפרס, באתר לוס אנג'לס טיימס, 25 במאי 1990
- ^ שולר מפוטר מתפקידו בקליפרס, באתר שיקגו טריביון, 3 בפברואר 1992
| מאמן השנה ב-NBA | |
|---|---|
|