מייסון יואינג
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה |
9 באפריל 1982 (בן 42) דואלה, קמרון |
|---|---|
| שם לידה | Mason Cyrille Elong Ewing |
| מדינה |
קמרון, צרפת  |
| תקופת הפעילות | מ-2011 |
| עיסוק | מנכ"ל ומייסד מייסון יואינג, במאי קולנוע, סטייליסט |
| יצירות בולטות | Coup de Foudre à Yaoundé |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מייסון סיירל אלונג יואינג (באנגלית: Mason Cyrille Elong Ewing; נולד ב-9 באפריל 1982) הוא מפיק, במאי, תסריטאי ומעצב אופנה. בעל לאום צרפתי, קמרוני ואמריקאי.[1] מתגורר בצרפת וארצות הברית. החברה שלו, מייסון יואינג, הוקמה בשנת 2011 וממוקמת בלוס אנג'לס. למרות עיוורונו, מייסון בנה עסק מצליח וקריירה משגשגת כאמן.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביו של מייסון, פרדריק יואינג, היה איש עסקים אמריקאי שנפטר בנובמבר, שנת 2010. עד גיל 4, חי מייסון בקמרון עם אימו היהודייה מריה פרנצ'סקה אלונג, שהייתה דוגמנית ותופרת, ודרכה נחשף לעולם האופנה. מייסון בילה איתה את רוב זמנו, בעודה מכינה בגדים לכל ילדיה.[3]
בגיל 4 מתה אמו האהובה במרץ 1986, וסבתא רבתא של מייסון, פילס, טיפלה בו במשך שלוש השנים הבאות.[4]
ב־1989 עבר להתגורר בפריז, אצל דודו לוסיאן ואשתו ג'נט קוואלה. במהלך מגוריו איתם הוא עבר התעללות קשה, נכלא בחדר בביתם והוכה במשך שנים.[5]
ב־1993, מתוך מצוקה קשה, ברח מייסון מהבית לעיתים תכופות ופנה למשטרה ולשופטים, בבקשה להעביר אותו מחזקתם של דודו ודודתו.
כחלק מהתעללותם במייסון, היו זורקים צ'ילי חריף לתוך עיניו,[6] ובעקבות כך איבד את ראייתו באפריל 1996, ונפל לתרדמת של שלושה שבועות בבית החולים Necker-Enfants malade שבפריז. הוא שרד בנס והתגלגל לרחובות, ללא בית. ב-2001 הגיע מייסון לשירותי הבריאות הדחופים של צרפת (SAMU), והתחיל ללמוד פיזיותרפיה.[7] לאחר מכן, זכה במשפט נגד דודו ודודתו ובית המשפט הטיל עליהם עונש של 5,000 אירו ושנת מאסר על תנאי. הכסף מעולם לא שולם למייסון.[8]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 בספטמבר 2006,[9] ארגן מייסון את תצוגת האופנה הראשונה שלו בפריז, בה השתתפו מפורסמים רבים כמו סלין בליטראן (שחקנית קולנוע), לורן פטיטגוילאמה (מנחה רדיו וטלוויזיה) ואוליבר לאפידוס (מעצב אופנה).[10] בנובמבר 2008, הוא ארגן את התצוגה השלישית שלו על נהר הסיינה. רייצ'ל לגריאן-טראפאני (מיס צרפת לשנת 2007) סגרה את התצוגה בשמלת כלה.
חברת הקוסמטיקה הענקית לוריאל תמכה במשך שנים בעבודות של מייסון.[11]
ב-2017 הוא עבד עם יצרן השוקולד אנדריי קנייקן כדי ליצור שמלה בשביל תצוגת האופנה של סלון השוקולד שבמוסקבה.[12] רבקה איוקו (Rebecca Ayoko) שהייתה אחת המוזות האהובות על איב סן-לורן בשנות השמונים, הייתה הדוגמנית הסוגרת של תצוגת האופנה של מייסון יואינג פעמיים ברציפות ב-2017.
במהלך השנים תמכו במייסון לא מעט מפורסמים ובעלי השפעה כגון לורן פטיטגוילאמה (מנחה תוכניות הטלוויזיה ששידר כמה מתצוגות האופנה של מייסון), אוליבר לאפידוס- (לשעבר המנהל האמנותי של Lanvins), פירמין ריצ'רד (שחקנית קולנוע צרפתייה), פרדריק מיטרנד (פוליטיקאי), אדריאן טאקו (נשיא השירות למען הגנת הילד) ודומיניקה טורס (עיתונאית שהיא גם הסנדקית של מייסון).[13] גם ספורטאים רבים הביעו תמיכה רבה כמו הכדורגלנ>ים עמנואל פטיט, ברונו בלונה, לוק סונור, אוליבייה דאקור ואליון טור, לואיס פרננדס שגם ניהל קבוצות רבות ואלופת אירופה בכדורסל פאולינה אקאמבי.
לצד הקריירה שלו בעולם האופנה, יואינג יוצר סרטים וסדרות בצרפת ובארצות הברית, כמו סדרות הילדים הרפתקאותיה של מדיסון, ומיקי בום. ב-2011 הוא עבר לארצות הברית להיות מפיק סרטים והחברה שלו, מייסון אוונג בע"מ, הפיקה מספר פרויקטים כמו הסדרה Eryna Bella[14] והסרט הקצר Descry.
בנוסף לחברה, יש לו גם חברת בת ששמה Les Entreprises Ewing, והחל מאפריל 2015 היא ממוקמת באחד המחוזות הצפוניים של פריז, קלישי. מייסון הוא גם חבר פעיל באיגוד המפיקים.[15]
אחרי מגורים של כמה שנים בלוס אנג'לס, מייסון שב לצרפת כדי להשקיע את כל מאמציו בסדרת הטלוויזיה המצליחה Mickey Boom,[16] שהשראתה הייתה תוכניות אמריקאיות שמייסון אהב לצפות בהן כמתבגר. הסדרה שודרה בערוצים צרפתיים וכמו כן בערוצים בינלאומיים.
ההפקה האחרונה של מייסון הייתה סרט קומדיה רומנטית בשם Love in Yaoundé, שהופק בשנת 2019.[17]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייסון תמך במשך מספר שנים באגודות רבות, כמו האגודה למען העיוורים ולקויי הראייה, הוועדה נגד עבדות מודרנית.[18] הוא שימש כשגריר ל-Humanity & Inclusion, לאגודה למען הפליטים ולתנועה למען נוער גאה בסיכון.
בשנת 2018, הוענק ליואינג פרס A.I.M על ידי מגזין Afrimpact שבפנסילבניה על פועלו למען הקהילה. בין תומכיו של מייסון נמנה נשיא השירות למען הגנת הילד אדריאן טקאו.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטים באורך מלא
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Love in Yaounde : 2020
סרטים קצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייסון יואינג, ברשת החברתית פייסבוק
מייסון יואינג, ברשת החברתית אינסטגרם
מייסון יואינג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Mason Ewing Corp, Naledi Sô - 19 février 2020, Vimeo.com, 24 במרץ, 2020
- ^ Or Medias Enogo, Vox Ladies défile en mode Ewing, Youtube.com, 29 באוקטובר 2015
- ^ Matilda, Feature Writer Alena Roberts – Think a Blind Man Can’t Be a Fashion Designer? Think Again, Matilda Ziegler Magazine for the Blind
- ^ Katelyn Haynes, Acting in Style – Blindness and Cruelty Don’t Deter Fashion Designer and TV Producer Mason Ewing, Actors Entertainment ®
- ^ Mildrade Cherfils, The triumph of a blind clothing designer, GlobalPost
- ^ , Designer Profile: Mason Ewing, The Cut Off
- ^ Mason Ewing Corp, Greenpills - Sans Filtre - 15 décembre 2019, Vimeo.com, 15 במרץ, 2020
- ^ Mason Ewing Corp, Report about Mason Ewing - People TV הקישור לא תקין 8.11.2023, באתר Vimeo.com, 17 ביוני 2016
- ^ Octavi Marti, La moda, salvavidas de Mason Ewing, El Pais
- ^ Foc Kan, Mason Ewing The Blind Stylist 2006 Private Fashion Show - September 20, 2006, gettyimages.in, 20 בספטמבר 2006
- ^ , Mason Ewing : L'autre vision de la mode, Cameroon Tribune
- ^ Flora Moussa, De gourmandes robes en chocolat défilent à Moscou, Russia Beyond
- ^ Marion Van Renterghem, Mason Ewing : la vie comme il la voit, Le Monde
- ^ Bob Pool, Blind fashion designer aims to make TV shows, Los Angeles Times
- ^ Mason Ewing, producteurscinema.fr
- ^ Terrell Jermaine Starr, Blind, African-Born French Designer Hopes To Make It Big In Hollywood, NewsOne
- ^ Alexandre Arlot, Meaux : le styliste aveugle a tourné « Coup de foudre à Yaoundé », Le Parisien
- ^ Solenn de Royer, Cyril, enfant battu et négligé par l'administration, La Croix