לדלג לתוכן

מיילס ג'ופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיילס ג'ופ
Miles Jupp
ג'ופ ביולי 2017
ג'ופ ביולי 2017
לידה 8 בספטמבר 1979 (בן 45)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה מיילס יו בארט ג'ופ
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות מ-1999
מקום לימודים
בת זוג רייצ'ל ג'ופ
מספר צאצאים 5
http://www.milesjupp.co.uk/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיילס יו בארט ג'ופאנגלית: Miles Hugh Barrett Jupp; נולד ב-8 בספטמבר 1979) הוא קומיקאי ושחקן אנגלי. הוא התחיל את הקריירה שלו כסטנדאפיסט, וזכה להכרה בטלוויזיה הבריטית כשגילם את דמותו של ארצ'י הממציא בסדרת הטלוויזיה לילדים "בלאמורי". ג'ופ זכה להכרה נוספת בבריטניה אחרי שהופיע בשעשועונים בטלוויזיה ובתפקידים כגון ג'ון דאגן בסדרה " The Thick of It" ונייג'ל בסיטקום "כבוד הכומר".[1][2]

בספטמבר 2015 החליף ג'ופ את סנדי טוקסביג כמנחה בשעשועון "The News Quiz" ששודרה ברדיו 4 של ה-BBC.[3][4]

ג'ופ נולד בעיר ניוקאסל ורוב ילדותו חי בלונדון. הוא בנו של כומר ב-United Reformed Church.

הוא למד בבית ספר עצמאיים: הול סקול בהמפסטד שבצפון לונדון, ובסנט ג'ורג' סקול בווינדזור. אחר כך למד באוקהם סקול בראטלנד, ובאוניברסיטת אדינבורו שם למד תאולוגיה.[5][6][1] באוניברסיטה הופיע באלתורים קומיים עם להקה בשם Improverts, והשתתף בהפקות בידור מוזיקליות (pantomime) עם להקת התיאטרון של אוניברסיטת אדינבורו בתיאטרון בדלם.[7]

ב-2001 זכה ג'ופ בפרס קומיקאי השנה של לסטר מרקורי (So You Think You're Funny?). ב-2003 היה מועמד לפרס Perrier לשחקן החדש הטוב ביותר על הופעתו ב-"Gentlemen Prefer Brogues". הוא טען שפילס את דרכו להצטרף לנבחרת הקריקט בסיור בהודו ככתב הקריקט של BBC סקוטלנד ושל Western Mail.

על הרפתקאותיו כעיתונאי בהודו כתב ג'ופ בספר "Fibber in the Heat".[8]

טלוויזיה וקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ופ גילם את ארצ'י הממציא בסדרת הטלוויזיה לילדים "בלאמורי" של ערוץ CBeebies.[9] עוד שיחק בתוכנית הקומית "Live Floor Show" של רשת BBC Scotland בה הופיע בתפקיד קומיקאי תמהוני המדבר בגסות. ב-2007 הופיע ג'ופ בתפקיד קטן בסרט "הארי פוטר ומסדר עוף החול" בדמות חזאי בטלוויזיה.

בסדרה הקומית הפוליטית "The Thick of It" הופיע ג'ופ בעונות השלישית והרביעית בתפקיד קצין עיתונות לא יוצלח. בהמשך הופיע ג'ופ בסיטקום "Gary: Tank Commander" בתפקיד קפטן פנשו. ב-2009 שיחק בתפקיד קטן בדמות מלצר בסרט "שרלוק הולמס". באותה שנה הופיע בסדרה הקומית "Stewart Lee's Comedy Vehicle".

ב-2009 הופיע ג'ופ בשעשועון "Mock the Week", בתוכנית הסטנדאפ "Michael McIntyre's Comedy Roadshow", ובתפקיד נייג'ל מתלמד לכמורה בכנסייה האנגליקנית בסיטקום של ה-BBC "כבוד הכומר". עוד שיחק בתפקיד תת-שר בסרט הקולנוע "איזה מין שוויון" (2010).

ב-2011 היה ג'ופ חבר צוות עם המוזיקאי גולדי, ועם ראש הצוות פיל ג'ופיטוס בשעשועון המוזיקה "Never Mind The Buzzcocks". במאי ובנובמבר 2012 ובאפריל 2012 השתתף כפאנליסט בתוכניות הטלוויזיה "Have I Got News for You" ו-"Would I Lie To You?".[10]

באוקטובר 2011 הופיע שוב בתוכנית "Mock the Week". עוד ב-2011 שיחק בתפקיד קמע בסרט "ג'וני אינגליש חוזר" בדמות עובד של MI7. הוא הופיע בפרק בעונה הרביעית של השעשועון "Argumental" ששודרה ב-24 בנובמבר 2011. ב-2012 הופיע ג'ופ פעם נוספת בתוכנית "Mock the Week".

בינואר 2012 ניצח ג'ופ בתוכנית "Celebrity Mastermind". בפברואר 2012 השתתף בתוכנית "Let's Dance for Sport Relief" של ה-BBC ורקד לצלילי השיר "Firestarter" של להקת הפרודיג'י. במרץ 2012 הופיע בפרק של שעשועון הרדיו "Just a Minute" לצדם של פול מרטון, ג'יילס ברנדרת' וליזה טרבאק. ביולי 2013 השתתף בפרק של התוכנית " I'm Sorry I Haven't a Clue" של רדיו 4 של ה-BBC. ב-2014 שיחק בסרט "ציידי האוצרות" המתרחש במלחמת העולם השנייה בתפקיד הקצין הבריטי מייג'ור פילדינג. עוד השתתף פעמים אחדות בתוכנית הטלוויזיה "8 Out of 10 Cats Does Countdown".

ב-2014 היה ג'ופ קריין של הסדרה הדוקמנטרית "Building Dream Homes" של רשת ה-BBC. ב-2016 הופיע בתפקיד קצין משטרה בסרט "גרימסבי". ב-27 באפריל 2016 פורסם שג'ופ ישתתף בעיבוד של "גבעת ווטרשיפ". ב-2015 היה ג'ופ ראש צוות של השעשועון "The Really Welsh Christmas Quiz" לצדם של הקומיקאים כריס קורקורן, אליס ג'יימס ועומאר חמדי.[11]

באוקטובר 2016 הופיע ג'ופ בתפקיד ג'יילס בסיטקום של ערוץ BBC Three "ג'וש".[12] ב-2017 שיחק בתפקיד הרדי בסרט "Journey's End". ב-2018 הופיע בתפקיד אורח בדמות בזיל בסדרת הדרמה "The Durrells" של רשת ITV. מ-2019 ואילך, גילם בסדרת הצגות המבוססת על מקרים אמיתיים את השחקן הבריטי המנוח דייוויד טומלינסון (מרי פופינס, המיטה המעופפת), במהלכו נחשפים פרקים כואבים במהלך חייו של טומלינסון .

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ופ ואשתו רייצ'ל הכירו כשלמדו באדינבורו.[13] לבני הזוג יש חמישה ילדים,[14] והמשפחה עברה מפקהם שבלונדון למונמאות'שייר שבוויילס.[15]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
2007 הארי פוטר ומסדר עוף החול Harry Potter and the Order of the Phoenix חזאי בטלוויזיה
להקסים את הארי Death Defying Acts פיתום
2008 יש שם מישהו? Is Anybody There? ויקאר
2009 שרלוק הולמס Sherlock Holmes מלצר
2010 איזה מין שוויון Made in Dagenham תת-שר
2011 ג'וני אינגליש חוזר Johnny English Reborn טכנאי
2013 The Look of Love מראיין
2014 ציידי האוצרות The Monuments Men מייג'ור פילדינג
רוז ווטר Rosewater המפיק של מזיאר
The Riot Club בנקאי
The Last Sparks of Sundown ג'פרי צ'יקן
2016 גרימסבי Grimsby שוטר
האגדה של טרזן The Legend of Tarzan משרת אישי
ChickLit מרקוס
Waterboys הוריישו
2017 Journey's End הרדי
האיש שהמציא את חג המולד The Man Who Invented Christmas ויליאם מייקפיס תאקרי
2020 לא ממושמעות Misbehaviour קלייב
TBA Savage House מעצב
שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
2001 Revolver מוכר נעליים
2002–2005 Live Floor Show רופרט דונלדסון
Balamory ארצ'י סדרת טלוויזיה (72 פרקים)
2006 Feel the Force מר ברמוול בפרק "Murder"
2007 Wedding Belles אורח סרט טלוויזיה
2008 She Stoops to Conquer טוני לומפקין סרט טלוויזיה
The Wrong Door נינג'ה בפרק "Bondo"
2009 Stewart Lee's Comedy Vehicle תפקידים שונים סדרת טלוויזיה (4 פרקים)
2009–2012 The Thick of It ג'ון דאגן סדרת טלוויזיה (2 פרקים)
Gary: Tank Commander קפטן פנשו סדרת טלוויזיה (10 פרקים)
2010 Lip Service רורי סדרת טלוויזיה (2 פרקים)
2010–2014 כבוד הכומר Rev. נייג'ל מקול סדרת טלוויזיה
2011 קמפוס Campus ארנולד בפרק "Post-Coital"
Peeder Jigson's Video Diary טרוור גרטרוד בפרק "What Everyone's Up to in the Break"
Comedy Lab סטו קרטר בפרק "Rick and Peter"
2012 מרגל Spy אוון סדרת טלוויזיה
יומנו של רופא צעיר A Young Doctor's Notebook הפקיד פלכיקוב סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
2013 Man Down גבר בפאב סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
Harrow: A Very British School קריינות סדרה דוקומנטרית
2015 In and Out of the Kitchen דמיאן טרנץ' סדרת טלוויזיה (3 פרקים); תסריטאי
2016 Do Not Disturb ג'ון
ג'וש Josh ג'יילס בפרק "Sex & Politics"
Alan Partridge's Scissored Isle ג'יימס האבנט בראון פרק ספיישל
לא ממש סיטקום Outnumbered סטיוארט בפרק ספיישל חג המולד 2016
2017 האב בראון Father Brown וינפורד קולינס בפרק "The Tanganyika Green"
Quacks ג'ורג' קומב בפרק "The Madman's Trial"
ג'יימס וג'ופ James and Jupp סדרת טלוויזיה (4 פרקים)
הכתר The Crown המפרי בפרק "Marionettes"
אחוזת הווארד Howards End פרסי קהיל מיני-סדרה
2017–2018 Bad Move מאט סדרת טלוויזיה (12 פרקים)
2018 גבעת ווטרשיפ Watership Down בלקברי דיבוב מיני-סדרה
2019-2018 משפחת דארל The Durrells בזיל סדרת טלוויזיה; 8 פרקים
2020 קתרינה The Great מקסים וורוביוב פרק: "War and Vomit"
2021 שערורייה בריטית למדי (אנ') A Very British Scandal ד"ר איבור גריפית'ס מיני-סדרה
2022 SAS: Rogue Heroes מייג'ור נוקס מיני-סדרה
למה לא שאלו את אוונס? (אנ') Why Didn't They Ask Evans? הנרי בסינגטון מיני-סדרה
2023 ללכת עד הסוף The Full Monty דארן 7 פרקים
2024 בלגרביה: הפרק הבא (אנ') Belgravia: The Next Chapter הדוכס של רוצ'סטר תפקיד ראשי; 8 פרקים

תפקידים בתיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
2005–2006 ג'ק ואפון הפלא Jack and the Beanstalk סימפל סיימון תיאטרון הוד מלכותה[16]
2007 דרכו של עולם The Way of the World פטולנט תיאטרון רויאל[17]
2011 A Day in the Death of Joe Egg ברי תיאטרון סיטיזנס[18]
2012–2013 People ביוואן התיאטרון המלכותי הלאומי[19]
2014 Neville's Island אנגוס תיאטרון הדוכס מיורק[20]
2015 Rules for Living מתיו התיאטרון הלאומי[21]
2019 The Life I Lead דייוויד טומלינסון סיור הופעות בממלכה המאוחדת[22]

מופעי סטנדאפ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "Gentlemen Prefer Brogues" פסטיבל אדינבורו (2003–2004)
  • "Young Man in a Huff" פסטיבל אדינבורו (2005)
  • "Everyday Rage & Dinner Party Chit Chat" פסטיבל אדינבורו (2007)
  • "Drifting" פסטיבל אדינבורו (2008)
  • "Telling It Like It Might Be" פסטיבל אדינבורו (2009)
  • "Fibber in the Heat" פסטיבל אדינבורו וסיור הופעות לאומי (2010)
  • "Miles Jupp Is the Chap You're Thinking Of" סיור הופעות בממלכה המאוחדת
  • "Songs of Freedom" סיור הופעות סטנדאפ[23][24]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיילס ג'ופ בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Gray, Susan (2016-10-02). "Miles Jupp". The Sunday Times (באנגלית). ISSN 0956-1382. נבדק ב-2018-09-07.
  2. ^ Merritt, Stephanie (2015-10-11). "Miles Jupp: 'I'd love to play a Bond villain'". the Guardian (באנגלית). נבדק ב-2018-09-07.
  3. ^ "BBC - Entertainment and Arts". bbc.co.uk. נבדק ב-29 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ אתר למנויים בלבד Julia Llewellyn Smith, ‏Miles Jupp interview: ‘I was deported for being drunk on a plane’, The Telegraph, 23 March 2018
  5. ^ "Have you heard the one about the vicar's son, Miles Jupp?". Evening Standard (באנגלית בריטית). נבדק ב-2018-09-07.
  6. ^ Logan, Brian (2011-01-28). "Miles Jupp – review". the Guardian (באנגלית). נבדק ב-2018-09-07.
  7. ^ "Miles Jupp". bedlamtheatre.co.uk.
  8. ^ Jupp, Miles (2013). Fibber in the heat. Ebury Press. ISBN 0091943132.
  9. ^ Kettle, James (2010-06-04). "This week's new comedy". the Guardian (באנגלית). נבדק ב-2018-09-07.
  10. ^ אתר למנויים בלבד Nicholas Blincoe, ‏Fibber in the Heat by Miles Jupp: review, The Telegraph, 26 June 2012
  11. ^ "Christmas, The Really Welsh Quiz - BBC One". BBC. נבדק ב-2017-12-27.
  12. ^ "BBC Three - Josh, Series 2, Sex & Politics". BBC. נבדק ב-7 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Corcoran, Rachel (16 באוגוסט 2015). "Miles ahead: Interview with actor, comedian and panellist Miles Jupp". Express.co.uk. נבדק ב-7 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ אתר למנויים בלבד Harry Wallop,Harrywallop, ‏Miles Jupp: Radio 4 comedy needs the odd 'kidney punch', The Telegraph, 7 January 2016
  15. ^ Jones, Alice (20 בדצמבר 2016). "Miles Jupp: I'm a white, middle-class man and I'm not going to pretend that I'm not". inews.co.uk. נבדק ב-7 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Jack and the Beanstalk". UK Theatre Web. נבדק ב-6 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Morris, Caroline (2 במאי 2007). "The Way of the World review at Royal Theatre Northampton". The Stage. נבדק ב-6 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Interview: Miles Jupp, comedian and actor". The Scotsman. 19 באוקטובר 2011. נבדק ב-6 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Hitchings, Henry (8 בנובמבר 2012). "People, Lyttelton, National Theatre - review". London Evening Standard. נבדק ב-6 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Billington, Michael (21 באוקטובר 2014). "Neville's Island review – descent into savagery stretches credulity". The Guardian. נבדק ב-6 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Billington, Michael (25 במרץ 2015). "Rules for Living review – Stephen Mangan and Miles Jupp are a joy". The Guardian. נבדק ב-6 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "The Life I Lead Tour". mysite-1 (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2019-02-12. נבדק ב-2019-02-10.
  23. ^ "Miles Jupp". sueterryvoices.com (באנגלית בריטית). נבדק ב-2017-12-01.
  24. ^ "Miles Jupp". www.chortle.co.uk. נבדק ב-2017-12-01.