מיחזור (מוזיאון ישראל)

מיחזור

אין תמונה חופשית
מידע כללי
אמן	דב אור-נר
תאריך יצירה	1975
טכניקה וחומרים	מיצג; מיון אשפה משרדית; קבורה במכלי פלסטיק; התכתבות עם אמנים

"מיחזור (מוזיאון ישראל)" (1975) היא פעולה אמנותית שיצר האמן הישראלי דב אור-נר.

היסטוריה

במהלך המחצית השנייה של שנות ה-70 של המאה ה-20 יצר דב אור-נר כמה פעולות שבסיסן מיחזור של פסולת ממוזיאונים. הראשונה בהן התקיימה שנת 1975, אז הוזמן אור-נר למויאון במסגרת תערוכה בנושא מיחזור שאצר איזיקה גאון במוזיאון. היה זה עיסוק שנבע מפיתוח מושג "מוזיאון המוזיאונים" שבו ביקש אור-נר "לשמר מוזיאונים מתוך הנחה שהם יעלמו בצורתם הנוכחית; להשתמש 'בזיכרון הקולקטיבי' כדי לשמר ולהציג את הסביבה האנושית; למקד בחברה השלכות פוליטיטת המעוגנות בהקשר מקומי ספציפי".

ב-22 במאי אסף אור-נר את האשפה המשרדית מן המוזיאון. חלק ממנה נקבר בתוך מכלי פלסטיק גדולים בשטח המוזיאון שבו נבנה באותה עת אגף הנוער, על מנת שיהפכו ל"ארכאולוגיה עתידית". בפעולה זו המיר אור-נר את העיסוק בשאלות כלכלה של מיחזור של פסולת אורגנית וא-אורגנית, לטובת עיסוק בכלכלת המוזיאון ובמשמעותו התרבותית של המוסד. אם המוזיאון הוא סך כל פעילותיו, ועל כן האשפה שלו מהווה מקור לשאלות על היררכיה, אישור ושלילה ומעמדו של האובייקט האמנותי.

חלק אחר מן האשפה נשלח כאמנות דואר אל 400 אמנים בארץ ובעולם, כשהם נלווים במכתב המבקש מן הנמען להחזיר את החומר למוזיאון כשהוא ממוחזר. "כך", טען אור-נר, "נוצרים תהליכי קומוניקציה בין-סביבתית, בין אנושית ובין-אמנית באמצעות מדגמים של תרבות אנושית". בין האמנים שהגיבו על הבקשה נמנים יואב בראל, כריסטו ואחרים. חלק מן התגובות נמצאות כיום בארכיון אור-נר בהמרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון.

בתערוכה, הציג אור-נר את פעולת המיחזור וכן סרט שהורכב מפסולת פילם של הטלוויזיה הישראלית. מבחר מתגובות האמנים הוצגו בנפרד על ידי יונה פישר, כנראה בתערוכה "סדנה פתוחה".