מיון שפות

בבלשנות ובפילולוגיה, מיון שפות הוא תחום החוקר את הדרך שבה השפות האנושיות מקובצות לקבוצות בעלות המכנה המשותף העיקרי או החשוב ביותר. קיימים שתי שיטות עיקריות למיון שפות: מיון גנאלוגי או גנטי, ומיון טיפולוגי.

מיון גנאלוגי (או גנטי)

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

בשיטת מיון זו, מקבצים את השפות לפי קשר דיאכרוני (היסטורי) למשפחות שפות. השפות מקובצות על פי אופן השתלשלותן והתפתחותן לאורך ההיסטוריה: שפות שנבעו מאב קדמון משותף (פרוטו-שפה) מקובצות לאותה משפחת שפות. זו השיטה המסורתית מראשית ימי הבלשנות המודרנית, כאשר הבריטי ויליאם ג'ונס גילה לראשונה את הקשר בין סנסקריט, יוונית ולטינית, והעלה את רעיון המשפחה ההודו-אירופית.

בשל ההסתמכות של שיטת מיון זו על תיעוד היסטורי בכתב, כלומר על הפילולוגיה והארכאולוגיה, קיימת חפיפה גבוהה בין הקשרים הגנאלוגיים בין שפות לבין התיאור ההיסטורי של העמים הדוברים אותן.

שיטת המיון ה"גנֵאַלוגי" מכונה כך בהשאלה מתחום הגנאלוגיה, כלומר קיבוץ שפות למשפחות באילן יוחסין. שמה השני, מיון "גנטי", מושאל מתחום הגנטיקה בביולוגיה, כלומר איך שפה אחת "מולידה" שפות אחרות. עם זאת, השימוש במטפורות מתחומי האנתרופולוגיה והביולוגיה אינו מוסכם על כלל הבלשנים, משום שאינו מסתכם בניסוח בלבד, אלא עלול ליצור הטיה ולהגביל את החשיבה התאורטית. כך, למשל, שפות רבות שתועדו במאות ה-20 וה-21 אתגרו את המיון הגנאלוגי. כמה שאלות לדוגמה שהועלו:

• לאיזו משפחת-שפות יש למיין שפות היברידיות, כמו להגי פידג'ין ושפות קריאוליות, שבהן לא ברור אילו מהשפות המשפיעות השפיע יותר על הדקדוק ואוצר המילים?
• האם יש לשנות את שיוכה המשפחתי של שפה אשר שמרה על הדקדוק ה"גנטי" שלה אך החליפה את אוצר המילים שלה באמצעות שאילה מאסיבית של מילים משפה שלטת? לדוגמה, מלטית היא שפה שמית שחלק ניכר מאוצר המילים שלה שאול מאיטלקית, ואף מושפעת דקדוקית משפות רומאניות.
• האם שיוכה המשפחתי של שפה עשוי להשתנות, עם הצטברות עצומה של שינויים דקדוקיים ומילוניים, לאחר אירועים דרמטיים באוכלוסייה הדוברת אותה, כמו הגירה מאסיבית לארצות אחרות, או שינוי דרמטי בהרכב הדת או הפוליטיקה?
• מה עושים עם המספר הלא מבוטל של שפות מבודדות אשר לא צלחו המאמצים לשייכן למשפחת-שפות? לדוגמה, השפות הרבות שאין לגביהן ממצאים ארכאולוגיים – לעיתים קרובות משום שרוב השפות הקיימות המודרניות לא נכתבו עד המאה ה-20, וחלקן עדיין לא.

הסוגיות שעלו הביאו לצמיחת שיטת המיון הטיפולוגי כחלופה.

מיון טיפולוגי

  בשיטת המיון הטיפולוגי, השפות מקובצות לפי המאפיינים המבניים והתפקודיים שלהן. שפות בעלות מאפיינים דקדוקיים דומים עשויות להיכלל באותה קבוצה, גם אם אין ביניהן שום קשר גנאלוגי, תרבותי או גאוגרפי.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.