מיהאי ראדאי

מיהאי ראדאי
Ráday Mihály

לידה	11 ביוני 1942 בודפשט, ממלכת הונגריה
פטירה	16 ביולי 2021 (בגיל 79)
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
מקום לימודים	האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1968) אוניברסיטת אטווש לוראנד (1964)
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1996) Podmaniczky Award (1988) פרס מיהאי טאנצ'יץ' (2005) פרס בלה באלאז' (1979) פרס „מולדתי” (2018) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה

מיהאי ראדאי (בהונגרית: Ráday Mihály;‏ נולד ב-11 ביוני 1942 בבודפשט) הוא צלם קולנוע ופוליטיקאי יהודי-הונגרי, זוכה פרס קושוט (המקביל בהונגריה לפרס ישראל), במאי, עורך טלוויזיה, נשיא "האגודה מגן העיר" של בודפשט, זוכה פרס בלה באלאז' (פרס הכבוד המקצועי הממלכתי ההונגרי הגבוה ביותר שניתן להעניק ליוצרי סרטי קולנוע ולמפיקי טלוויזיה).

קורות חיים

אביו של מיהאי ראדאי היה השחקן אימרה ראדאי ואמו מאני פרדה, שניהלה סלון אופנה בבודפשט. הוא למד באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע, ולאחר מכן במחלקה לתולדות האמנות של אוניברסיטת אטווש לוראנד.

משנת 1968 עובד ברציפות בטלוויזיה ההונגרית ובשנת 1979 יזם את "תוכנית מגן העיר" המפורסמת שלו "גם נכדינו לא יראו... (זו הייתה תוכנית לשימור ולהגנה על המורשת הבנויה של הונגריה. הרעיון, הייזום, הצילום והעריכה היו שלו). הוא ועמיתיו הקימו את "האגודה מגן העיר" בודפשט בחורף 1982–1983. בשנת 2010, הטלוויזיה ההונגרית הפסיקה את התוכנית.

בין השנים 1990–1994 היה חבר האספה הלאומית של הונגריה מטעם "ברית הדמוקרטים החופשיים" (SZDSZ), היה חבר במועצת העיר בודפשט במשך שבע עשרה שנים ומילא תפקיד מכריע בהקמת "קרן האנדרטאות" בעיר ובחקיקת "תקנות הגנת הערכים המקומיים", שלוותה במערכת מכרזים תומכי שיקום. הוא ארגן את חילופי מנורות הנברשת של שדרת אנדראשי, את החלפת סמלי הנשק של גשר השלשלאות, את המנהרה מתחת לגבעת ארמון בודה, את שחזור סמל הפסיפס של כיכר קלארק אדם והחל את הפיכת ביתו הקודם של מיקשה רוט למוזיאון הנצחה. בין השאר יזם את שיפוץ קרוסלת הלונה פארק העירוני, את שחזור "קפה צנטרל", את ארמון גרשם.

כצלם

סרטי טלוויזיה

• 1990 – העולם למחר
• 1988 – יוהאן שטראוס: העטלף
• 1987 – אלמאשי או הרוצח האחר
• 1987 – באנק באן
• 1987 – דאדה
• 1984–1993 – קווי המטרו של העולם
• 1983 – המועדף
• 1983 – כלב משותף
• 1983 – בועות
• 1982 – גלוריה
• 1982 – דודה בורש
• 1981 – סיפור על איגריק שבור
• 1981 – משחק קרואטי
• 1980 – התמהוני
• 1979 – החוק של מי?
• 1978 – מדניאנסקי
• 1978 – כובע קשה ואף תפוחי אדמה (סדרת טלוויזיה)
• 1977 – השכל בא עם בעיה
• 1977 – שלום, אמן!
• 1975 – צ'ונטווארי
• 1975 – רקפת
• 1975 – מדעניות
• 1975 – שינוי כוכבים
• 1975 – המשימה
• 1974 – קפיצת נמר
• 1972 – טלוויזיה של גן ילדים

ספריו

• גם נכדינו לא יראו, או שהחנית נגנבת מדי פעם מידי מגן העיר פאלאס אתנה; 1982
• תוספות להיסטוריה של ליפוטווארוש, 1-2; עורך ארז'בת פרקשלאקי, מיהאי ראדאי; איגוד שיפור פני העיר בודפשט, 1988
• תוספות להיסטוריה של דרך הרפובליקה העממית; עורך אישטוואן ברטה, מיהאי ראדאי; איגוד שיפור פני העיר בודפשט, 1988
• נאומי המגן העיר, 1-2; 1989
• האדם בסביבה הבנויה; אוניברסיטת אטווש לוראנד, הפקולטה למדעים, 1993
• סצינות ברחובות פשט. קארינתי, 1998
• נאומי מגן העיר החדש, 2001
• לקסיקון שמות הרחוב השלם של בודפשט; סיפורי שמות רחוב פטר בוזה, אישטוואן פרוסינסקי; 2004
• שמות הרחובות בבודפשט. אטלס בודפשט המלא, שמות ישנים וחדשים, סיפורי שמות רחובות; עורך מיהאי ראדאי.
• טמאש קטונה – מיהאי ראדאי: אנדרטאות המהפכה ומלחמת העצמאות בשנים 1848–1849; קורווינה, 2013
  • 1. אירועים ומקומות; עורך לאסלו סורבה; 2013
  • 2. בעקבות הגולים; עורך לאסלו סורבה; 2016

פרסים והוקרה

יש לו יותר מתריסר פרסים, הוקרה והצטיינות, חלקם משמעותיים יותר:

• 1969 – אוברהאוזן, גרנד פרי
• 1979 – פרס בלה באלאז'
• 1982 – פרס מבקרי הקולנוע והטלוויזיה
• 1985 – פרס SZOT
• 1988 – פרס פודמניצקי
• 1990 – פרס פרו אורבה בודפשט
• 1994 – מדליות הכבוד, פרס מורשת אירופה נוסטרה.
• 1996 – פרס קושוט
• 2005 – פרס מיהאי טאנצ'יץ'
• 2005 – פרס פרימה
• 2005 – פרס מבקרי הקולנוע ההונגרי
• 2009 – הצלב האמצעי של מסדר הכבוד של הרפובליקה של הונגריה
• 2012 – פרס גונדל לאמנות
• 2018 – פרס-מולדתי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיהאי ראדאי בוויקישיתוף

• מיהאי ראדאי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מיהאי ראדאי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• אודות מיהאי ראדאי, באתר PORT.hu
• מאמר, באתר Sulineten
• כתבה, באתר MTV
• גם הנכדים שלנו לא יראו חלקים מסוימים בספריית הווידאו של MTV