לדלג לתוכן

מיהאי גיארמטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיהאי גיארמטי
Gyarmathy Mihály
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 בינואר 1908
בלשגיארמט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוקטובר 1996 (בגיל 88)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מוהולי-נג'י לאמנות ולעיצוב (1929) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיהאי גיארמטי (במקור מיקלוש ארנפלד-Miklós Ehrenfeld; כינויו בצרפת היה Monsieur Michel, בהונגרית: Gyarmathy Mihály;‏ בלשגיארמט, 23 בינואר 1908[1]פריז, 30 באוקטובר 1996) היה במאי, מעצב תלבושות ותפאורה יהודי-הונגרי, צייר, מעצב גרפי, משורר, במאי תיאטרון בעל שם בינלאומי, זוכה אות לגיון הכבוד הצרפתי.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקלוש ארנפלד נולד במשפחה יהודית, בנם של שאול ארנפלד, הבעלים של מפעל לייצור גבינות, ומריה בְּרֶק. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה של עיר הולדתו והשלים את לימודיו באקדמיה המלכותית ההונגרית לאמנויות שימושיות ב-1929 ׁ(שמה היום אוניברסיטת מוהולי-נאג' לאמנות ועיצוב). הקריירה שלו החלה בתיאטרון קיראי בבודפשט לאחר מכן, הוא עבד בתיאטרון האופרטה של בודפשט, "חוג התיאטרון של בודה" (Budai Színkör) ובתיאטרון העירוני (Városi Színház), הוא התעניין בעיקר בתיאטראות בידור מוזיקליים, בבימוי ז'אנר ובמשימות סצנוגרפיה. לדוגמה: הוא תכנן וביצע את התפאורה של האופרטה של סאבולץ' פנייש בשם מאיה. באותה תקופה, להצעתה של ה"פרימהדונה" האנה הונטי שינה את שם משפחתו ("לא תוכל להצליח בשם הזה") ואימץ את השם גיארמטי על שם עיר הולדתו. הוא היגר לפריז ב-1933, שם הבחינו במהרה בכישרונו. פול דרוואל, המנהל והבעלים של הפולי ברז'ר (Folies Bergère), שכר את הצעיר, שנאבק בעבודות מזדמנות באותה תקופה, כמעצב תפאורה ותלבושות. מכאן ואילך הוא בילה את כל הקריירה שלו בשירות תיאטרון הרווי המפורסם בעולם. לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא היה המנהל האמנותי של הפולי ברג'ר עד 1992 ואינספור מופעים מצליחים מוצמדים לשמו. והיה הבמאי, מעצב התלבושות והמנהל הטכני פולי ברז'ר, שבו הופיעו בין היתר ג'וזפין בייקר, מוריס שבלייה ומרלן שארל. הבמאי (גיארמטי), שכונה בצרפת מסייה מישל, פרסם גם שירים שהנציחו שוב ושוב את מולדתו לשעבר הונגריה, או את חבריו ואוהביו לשעבר (לדוגמה: חיוכים ודמעות; פריז, 1970).[2] גיארמטי נפטר ב-31 באוקטובר 1996 והודות לפופולריות שלו, הוא זכה לקבר כבוד בהונגריה.[3]

גיארמטי ידע עד כמה מוריס שבלייה קמצן. ביום היובל של שבלייה, הוא נכנס לחנות קטנה לקנות סט יקר של בקבוקי שמפניה וכוסות ואמר לבעלים היהודי של החנות: "מויש'לה, אני אתן לך 20 פרנק. תחזיר אותו לשבלייה כשהוא ייכנס לכאן ויבקש בקבוק." כמה ימים לאחר מכן, שבלייה אכן נכנס לחנות וביקש את הפיקדון על הבקבוקים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • לקסיקון אמנות המחול ההונגרי. עריכה: גדעון דיינס. Planetas-Hungarian Science Society, בודפשט, 2008.
  • צ'אבה נאג': לקסיקון הספרות של מהגרים מהונגריה. [מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת בחלקה + לקסיקון שם בדוי] בודפשט, מוזיאון הספרות Argumentum Kiadó-Petőfi ומרכז הספרות העכשווית, 2000.
  • Magyar nagylexikon VIII. (Ff–Lawn) (הלקסיקון ההונגרי הגדול) 1999. ISBN 963-85773-9-8
  • Révai új lexikona VIII. (הלקסיקון החדש של רוואי). 2001. ISBN 963-901-517-2
  • Új magyar életrajzi lexikon II. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש). 2001. ISBN 963-547-414-8

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]